728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

דפוס מסוכן

דפוס מסוכן
אילוסטרציה. הדפסת העיתון "Työmies" בהלסינקי, בתחילת המאה שעברה.נחלת הכלל

בית הדין לעבודה: אדם שעבד במשך 23 שנה כמדפיס בבית הדפוס של עיתון יומי וחלה בסרטן הדם, יוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה

אדם שעבד במשך 23 שנה כמדפיס בבית הדפוס של עיתון יומי ואשר חלה בסרטן בסרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה, יוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה ויהיה זכאי לקיצבת נכות. כך קבע באחרונה בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. השופטת אופירה דגן – טוכמכר הפכה בכך החלטה של הביטוח הלאומי לדחות את תביעתו של האיש לקבלת קיצבה.
 

מפסק הדין עולה כי א', כיום בן 69', עבד כעוזר מדפיס וכמדפיס בעיתון יומי עד שנת 94'. כמה שנים לאחר שפרש, התגלתה אצלו מחלת סרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה. בנובמבר 2013 האיש הגיש למוסד לביטוח הלאומי בקשה כי להכיר בכך שמחלתו נגרמה עקב עבודתו. בפברואר 2015 דחה המוסד את תביעתו, בטענה שאין קשר בין המחלה שבה לקה לבין עבודתו.
 

א', שלא השלים עם ההחלטה, פנה לבית הדין לעבודה בתביעה נגד הביטוח הלאומי. בית הדין הורה למנות מומחה רפואי, ד"ר גפן טמיר, כדי שיחווה את דעתו ביחס לתביעתו של האיש.

 

מהתשתית הרפואית שהכין המומחה עולה כי א' עסק בתחילת עבודתו בהרכבת מכונת דפוס ובמסגרת פעולת ההרכבה נחשף לחומרים כמו נפט ובנזין לצורך ניקוי ושימון חלקי המכונה. לאחר הרכבתה של מכונת הדפוס, הוא היה אחראי על ניקוי מכונת הדפוס ומילוי מיכלי הצבע במכונה. בשל כך הוא בא במגע ישיר עם צבעי הדפוס ועם חומרים ממיסים (כמו בנזין) לניקוי הצבע.

 

במהלך עבודתו נחשף העובד לאדים של צבעי דפוס, חומרי הניקוי, הממיסים והמדללים. בנוסף, בסמוך למקום עבודתו של א' וללא מחיצות, היתה ממוקמת מחלקת ההתכה, אשר בה הותכו פלטות שהכילו בלטי עופרת ושאריות של צבעי דפוס. למעשה, בפלטות אלה נעשה שימוש חוזר והם הותכו שוב ושוב, כך שבעת פעולת ההתכה הן הכילו צבעי דפוס, בלטי עופרת, שמנים ומדללי צבע משימושים קודמים.

 

במהלך פעולת ההתכה בחום גבוה של כל החומרים יחדיו, נוצרו ריחות חריפים, אדים ועשן, אליהם נחשף העובד מדי יום.

 

עבודתו של א' נעשתה בקומת המרתף, שהייתה מקום סגור ללא חלונות, כאשר דלת הכניסה הובילה לחניון של העיתון. א' עשה את עבודתו ללא אמצעי מגן, למעט אוזניות וכפפות, שנעשה בהן שימוש רק בעת הוצאת הפלטות החמות ממכונת הדפוס.

 

לדעת המומחה הרפואי, ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% שקיים קשר סיבתי בין עבודתו של א' בבית הדפוס לבין מחלת המיאלומה הנפוצה שבה לקה. "ניתן להגיד שמחלתו של התובע נגרמה בדרך של פגיעות זעירות. כל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, עד שהצטברותם של הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה, גרמה למחלה", הוא כתב.

 

נציג הביטוח הלאומי טען בבית הדין שאין מקום לאמץ את חוות דעתו של המומחה. לטענתו, משאלות ההבהרה שבית הדין היפנה אל המומחה עולה כי הסיבות למחלקה שפקדה את א' אינן ברורות. עוד אמר כי אין מחקר חד משמעי המוכיח קשר סיבתו בין גורמי הסיכון להם נחשף התובע לבין עבודתו, ולכן יש לדחות את תביעתו להכרה במחלתו כפגיעה בעבודה

ואולם השופטת דגן- טוכמכר, שקיבלה את התביעה להכיר במחלתו של א' כפגיעה בעבודה, כתבה בהכרעתה כי ד"ר טמיר, המומחה הרפואי, אמנם אישר בתשובותיו לשאלות ההבהרה כי הגורמים להתפתחות המחלה אינם ברורים ועם זאת, בהמשך חוות דעתו הוא הבהיר שישנם מחקרים המצביעים על כך שחשיפה לחומרים מסוימים, לרבות אלה שאליהם נחשף התובע, מגדילים את הסיכון לחלות המחלה.

 

היא הוסיפה כי לדעת המומחה, בשל החשיפה האינטנסיבית של א' לחומרים מסוכנים משך שנים רבות ובתנאים שמנעו איוורור והיו כרוכים בחשיפה עורית ונשימתית, הוא סבור שיש להכיר בקיומו של קשר סיבתי.

 

"ככל שהביטוח הלאומי מבקש לחלוק על חוות דעתו הרפואית של המומחה מטעם בית הדין, הרי שהיה עליו להציג חוות דעת רפואית מוסמכת ומשכנעת, או מאמר מטעמו, שהיה בהם כדי לסתור את מסקנותיו של המומחה. משלא עשה כן, המוסד מנוע מלטעון כנגד חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין", קבעה השופטת. היא חייבה את הביטוח הלאומי להשתתף בהוצאות המשפט בסך 5,000 שקל.


ב"ל (תל-אביב-יפו) 6317-02-15

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz