728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

צל"ש לחוסן של התושבים

צל"ש לחוסן של התושבים
תמיר סטיננמן מדווח מגבול הרצועה, כשברקע מסר מתושבי העוטף: דגל ישראל קשור לרחפן.צילום: מתוך הטוויטר של תמיר סטיינמן

כתבי הדרום, תמיר סטיינמן מחברת החדשות ומתן צורי מידיעות אחרונות, שמתגוררים סמוך לגבול הרצועה, מתפעלים מיכולת העמידה של תושבי עוטף עזה

זמן קצר לאחר שחמאס והג'יהאד האיסלאמי הודיעו היום  (רביעי) באופן רשמי כי הושגו הבנות לרגיעה מול ישראל,  מסכם תמיר סטיינמן, כתב חברת החדשות בדרום ותושב אשקלון, את סבב הלחימה האחרון בציון לשבח לכושר העמידה של תושבי עוטף עזה: "הם עוברים כבר תקופה של 16 שנים עם סבבי לחימה ומפגינים חוסן יוצא דופן. הם שומרים על שיגרה גם בשיא ההתכתשות בין החמאס והג'יהאד האיסאלמי לבין צה"ל".

 

לדבריו, מצד אחד נחתו בישובי העוטף כ-100 פצמ"רים ורקטות ומצד שני 75% מהתלמידים יצאו לבתי הספר, אף חקלאי לא הפסיק את עבודתו עד המטר האחרון שהצבא מאפשר לו – וכולם יצאו לעבודתם. "גם אם יש כמה תושבים שבאופן טבעי נכנסו לחרדה, בסך הכל התגלתה פה עוצמה. התושבים לא הניחו לאירועים לנהל אותם", הוא אומר.

 

"החוסן הרב שמפגינים תושבי העוטף מאפשר לדרג המדיני לקבל החלטות מושכלות בנוגע לאופן הפעילות בעזה, אבל זה פועל כחרב פיפיות", טוען סטיינמן. לדבריו, בגלל העמידה האיתנה של התושבים, הממשלה מרשה לעצמה לפעול פעמים רבות במתינות.

 

"אילו היה מדובר באוכלוסיה חלשה יותר, כזו המשמיעה זעקות של פחד וכאב, סביר להניח שהחלטות הממשלה בנוגע לדרכי התגובה על הירי מהרצועה היו מושפעות מהן. הדרג המדיני היה מחליט שלא להסתפק בתגובות מדודות, אלא עובר למצב של מלחמה ממש, כדי להכות באופן קשה יותר את הארגונים האחראים לירי מהרצועה, כפי שהיתה ב'צוק איתן'", הוא אומר.

 


תמיר סטיינמן: "אילו היה מדובר באוכלוסיה חלשה יותר, כזו המשמיעה זעקות של פחד וכאב, סביר להניח שהחלטות הממשלה בנוגע לדרכי התגובה על הירי מהרצועה היו מושפעות מהן. הדרג המדיני היה מחליט שלא להסתפק בתגובות מדודות, אלא עובר למצב של מלחמה ממש, כדי להכות באופן קשה יותר את הארגונים האחראים לירי"


 

עוד אומר סטיינמן, כי אמש בחצות הייתה ישראל במרחק של פסיעה מהכרזת מלחמה על עזה. לדבריו, תושבי העוטף חצויים בשאלה אם היה צורך לעבור למצב של מלחמה, אם לאו. "חלק מהתושבים סבורים שההתנהלות המאופקת של צה"ל גרמה להחלשת ההרתעה הישראלית, מכיוון שהחמאס הוא זה שאמר את המילה האחרונה. אחרים שבעי רצון מכך שנמנעה הידרדרות למלחמה וחיי השיגרה ממשיכים ללא הפרעה".

 

מתן צורי בגבול הרצועה. צילום מסך מתוך פייסבוק


 

מתן צורי, כתב ידיעות אחרונות בדרום, אומר כי תושבי העוטף למודי קרבות, פועלים באדיקות לפי ההנחיות, וזה מציל חיים, כפי שהיה אתמול, כאשר רקטה נחתה על בית בישוב בחבל אשכול והמשפחה שגרה במקום לא נפגעה, כיוון שנכנסה מבעוד מועד לממ"ד.

 

"זה מדהים איך כל התושבים בעוטף מסוגלים להגיב במהירות וביעילות לכל התרחשות או עימות בין צה"ל לארגונים העזתיים", אומר צורי, בן קיבוץ מפלסים המתגורר כיום בקיבוץ זיקים. "לתושבים יש סדר יום שלפיו הם מתנהלים כרגיל – כל אחד בעיסוקיו היומיומיים, אך ברגע שיש מתיחות או נשמעת אזעקה, הם תוך שניות אחדות נמצאים במקום בטוח. והם יודעים שבכל רגע במהלכו של יום רגיל, שלא מבשר שום דבר רע, הכל יכול להתהפך".
 


מתן צורי: " "אני תמיד מעדכן בבוקר את אשתי איפה אהיה במשך היום ומוודא שהילדים הגיעו להסעה לבית הספר. כשמופר השקט, ופורץ סבב לחימה, אני כבר מוכן נפשית לכל תרחיש ומתורגל. כמותי, כך כל תושבי העוטף"


 

את השגרה הזו הוא מכיר מקרוב. "אני, למשל, מעדכן תמיד בבוקר את אשתי איפה אהיה במשך היום ומוודא שהילדים הגיעו להסעה לבית הספר, עוד לפני שאני מתחיל את יום העבודה שלי. ככה זה אצלי כל השנה. כשמופר השקט, ופורץ סבב לחימה, אני כבר מוכן נפשית לכל תרחיש ומתורגל. כמותי, כך כל תושבי העוטף".

 

– יש תושבים שעזבו את האיזור לבסבב הלחימה האחרון, שהיה הגדול ביותר מאז "צוק איתן"?

"לא ידוע לי על עזיבה של איש, פרט אולי לילדים שנסעו צפונה לכמה שעות וכבר חזרו. במרחב שבין 0 ל-7 ק"מ מגבול הרצועה חיים כ-40 אלף איש. בשנים האחרונות יש הגירה חיובית לאזור, כאשר מאות משפחות התיישבו במושבים ובקיבוצים וגם לא מעט בנים ממשיכים שחזרו לכאן. מה שמושך אותם זו רמת החינוך, הפעילות בתחום התרבות, השקט ששורר כאן ברוב ימות השנה והירוק שמסביב".

 

-במה שונה סבב הלוחמה הנוכחי מהקודמים לו?

" לצערי, מאז מבצע עופרת יצוקה ב-2009 ועד היום, כל סבב זו אותה גברת בשינוי אדרת, עם יותר או פחות טילים. זו אותה מלחמה, אבל לשמחתי עם אותו חוסן נפשי גבוה שמפגינים התושבים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz