728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הרבה פחות עבודת רגליים

הרבה פחות עבודת רגליים
אילוסטרציה: pixabay

מחקר חדש של פרופ' צבי רייך מאוניברסיטת בן-גוריון מראה כי מאז תחילת המילניום חל שינוי דרמטי בדרך שבה מושג המידע המתפרסם בעיתונות בישראל

מאז תחילת שנות ה-2000, חל שינוי דרמטי בדרך שבה עיתונאים משיגים את המידע המשמש אותם להכנת ידיעות או כתבות בעיתונות המודפסת או המקוונת בישראל. הטלפון, שהיה הערוץ הדומיננטי להשגת מידע, מתרסק לראשונה לטובת הוואטסאפ והמייל.

 

כך עולה ממחקר של פרופ' צבי רייך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, שבחן כיצד חדשות נולדות בישראל בשנים 2001, 2006, 2011 וב-2016 -2017. לדבריו, מאז 2006 וביתר שאת מאז 2016 – 2017 , הטכניקות שבהן משתמשים עיתונאים לצורך איסוף מידע הן פחות שיחות טלפוניות, פחות ראיונות עם אנשים ופחות יציאה של עיתונאים לצורך סיקור אירועים בשטח. טכניקות אחרות עברו מן העולם כליל מבחינת השימוש שעושים בהן עיתונאים, כמו ביפר, פקס ואפילו דואר רגיל.

 

את מקומן של השיטות שהפכו נושנות, תופסים כיום הוואטסאפ והמיילים, מה שמחזק את מעמדם של דוברים ויחצ"נים המנסים בדרכים חדשות אלה להכניס מילים לפיהם של העיתונאים.

 

פרופ' צבי רייך. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון.


 

מצד שני, טוען רייך, שיטות אלה שהתפתחו מאז עידן הסמארטפון, עשויות להפחית את היקף הטעויות ואי הדיוקים עקב אי הבנות, כגון בלבול בין מיליון למיליארד או טעויות בשמות ובתאריכים. בנוסף, הוא אומר, הוואטסאפ והמייל מקטינים את היכולת של מקורות המידע להתכחש לדבריהם לאחר פרסום הידיעה. "לפיכך, חשוב לא לעשות אידיאליזציה לתפקידו של הטלפון, ההולך ומצטמצם", רייך מעיר.

 


פרופ' רייך: "עיתונאי אמור לבוא במגע בלתי אמצעי עם המציאות אותה הוא מסקר. נכון שלא חייבים לכתת רגליים לכל אירוע רחוק או כזה שהנגישות אליו כמעט בלתי אפשרית, אבל היציאה מכתלי המערכת אל הזירה היא חשובה. היא מאפשרת התרשמות לעומק והצגת שאלות שהמקור אינו מצפה להן"


 

המחקר, המתפרסם בכתב העת New Media and Society, מתבסס על ראיונות של שנערכו בקרב 200 עיתונאים מאז 2001 (אז, כמובן, עדיין לא נעשה שימוש בוואטסאפ ומיילים לצורך השגת ידיעות) ומדגם של 2,000 ידיעות וכתבות. הנשאלים התבקשו לפרט כיצד ובאילו טכנולוגיות השתמשו לצורך השגת המידע שפרסמו.

 

לדברי רייך, לשינויים הללו ייתכנו השלכות על טיב המידע העיתונאי. "הטלפון, שהיה אחראי על 60% מהתעבורה בין מקורות המידע לבין העיתונאים, הוא מכשיר בעל יתרון בכך שהוא מאפשר לעיתונאי לחקור את המקור שלו, להפעיל טכניקות ראיון ולהציג למרואיין שלו שאלות לא נוחות, אפילו מעיקות. דבר זה פחות אפשרי כאשר הקשר בין העיתונאי לבין מקורותיו נעשה בווטסאפ או במייל – טכנולוגיות בהן משתמשים דוברים ויחצ"נים ואשר חיזקו אתך מעמדם של אלה האחרונים. למעשה, הדוברים והיחצ"נים נמצאים כיום בעמדה טובה מאי פעם".

 

במקביל לנסיגה המשמעותית בשימוש בטלפון כאמצעי להשגת מידע, העיתונאים ממעטים כיום לקיים ראיונות פנים אל פנים עם מקורות מידע או לצאת מהמערכת לצורך סיקור של אירועים שונים. לפי המחקר ראיונות פנים אל פנים מהווים כיום רק 4% מדרכי השגת מידע, אף כי גם לפני 15 שנה עבודת השטח של העיתונאים היתה זניחה למדי: לא יותר מ-9% משיטות העבודה.

 

חלקו של הסיקור בשטח הוא כיום 5-6%, לעומת 7-10% לפני 15 שנה. "יש היום הרבה פחות עבודת רגליים, וזה לא טוב", אומר רייך. "עיתונאי אמור לבוא במגע בלתי אמצעי עם המציאות אותה הוא מסקר. נכון שלא חייבים לכתת רגליים לכל אירוע רחוק או כזה שהנגישות אליו כמעט בלתי אפשרית, אבל היציאה מכתלי המערכת אל הזירה היא חשובה. היא מאפשרת התרשמות לעומק והצגת שאלות שהמקור אינו מצפה להן".

 

בניגוד לציפיות, הרשתות החברתיות, כגון פייסבוק, עדיין תופסת מקום שולי כאמצעי להשגת ידיעות (2% בלבד). "הפייסבוק משמש במידה מסוימת כמקור לרעיונות לכתיבת כתבות ובעיקר לצורך שיווק עצמי של כתבות, אך לא יותר מזה", אומר רייך.

 


2 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

2 תגובות

  • דביר
    9 ביוני 2018 @ 8:06 pm, 8:06 pm

    צביקה רייך הוא הדוגמא הקלאסית לביטוי: אלה שיודעים – עושים. אלה שלא יודעים – מלמדים. הוא היה לעם בשטח? הוא יודע בכלל מה זה כתב שטח? היה רכז כתבים כושל בידיעות אחרונות. נקודה.

    הגב
  • […] Рафаэль Рамм, по материалам сайта тель-авивского Союза журналистов […]

    הגב

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz