728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

דיבה בקבוצת הוואטסאפ

דיבה בקבוצת הוואטסאפ
אילוסטרציה: pixabay

בית המשפט חייב חבר בקבוצת וואטסאפ של מתפללי בית כנסת בתשלום פיצויים בגין לשון הרע לחבר אחר בקבוצה אותו כינה חבר ב"עדת קורח"

הזכות לשם טוב אל מול הזכות לחופש ביטוי: בית משפט השלום באשדוד חייב חבר בקבוצת וואטסאפ של מתפללי בית כנסת בתשלום פיצויים בגין לשון הרע לחבר אחר בקבוצה אותו כינה חבר ב"עדת קורח".

 

מדובר בסכסוך בין מתפללים בבית כנסת באשקלון ושבמרכזו הודעות וואטסאפ מכפישות שנכתבו בקבוצה בה היו חברים כ-80 איש. הרקע להכפשות הוא מחלוקת בנוגע לניהול של העמותה המנהלת את בית הכנסת.
 

בית המשפט קבע כי אחת ההודעות, בה הושווה התובע ל"עדת קורח" (שעל פי המקורות הוא כינוי גנאי) הוא בגדר לשון הרע ולכן על המפרסם לשלוח התנצלות בקבוצה, בנוסף לפיצוי בסך 7,500 שקל בו הוא חויב.
 

ביולי 2015 נבחר התובע, שרון דעי, לכהן בוועד של העמותה המנהלת את בית הכנסת באשקלון בו הוא מתפלל. בין קבוצות המתפללים בבית הכנסת התגלעה מחלוקת ביחס לניהול העמותה, שבעטיה הוקמה קבוצת וואטסאפ על ידי רב בית הכנסת. בקבוצה היו חברים כ-80 מתפללים בבית הכנסת, ובהם הנתבעים, יעקב מרציאנו ודביר טלקר.
 

במסגרת קבוצה זו נכתבה על ידי אחד הנתבעים, מרציאנו, הודעה בה נאמר: "נדרשת אחדות של החברים, על מנת לנפות מבית הכנסת את העשבים שגורמים נזק לבית הכנסת המפואר שלנו. נדרש מאמץ של כולם על מנת לבחור את הוועד המתאים".
 

הנתבע השני, טלקר, כתב הודעה ולפיה "ממש בושה שיש אנשים כאילו נגד הרב של בית הכנסת. הוועד המסכן הזה מושתת על אנשים שמחפשים רק לעשות ריב. זכות השיעורים של הרב תעמוד לו להוקיע את כל עדת קורח הזאת, אמן כן יהיה רצון".
 

דעי, שחש נפגע מההודעות הללו, הגיש בתגובה תביעת לשון הרע בסך 70 אלף שקל נגד מרציאנו וטלקר. לטענתו, הדברים שהשניים כתבו הם לשון הרע בכך ששמו אותו ללעג ולבוז ברבים ופגעו בו ובשמו הטוב במפגיע וביודעין, כאשר הוצג כאדם הגורם נזק לבית הכנסת, מחרחר ריב ומדון, עשב שוטה, חבר בוועד מסכן, חבר ב"עדת קורח" ועוד.
 

בנוסף טען דעי, כי ההודעות נכתבו באופן מכוון, ולא תוך דיון סוער או ברגע של התלהטות, ומתן ידיעה שיגיעו לקבוצה גדולה של כ-80 איש. עוד הוא טען כי יש לקחת בחשבון כי לשניים היתה כוונה להפיץ כלפיו דברי לשון הרע וכי הקלון הציבורי שהוטל עליו לאחר פרסום הדברים פגע בו במסגרת העמותה ובשמו כעורך דין לעתיד.
 

הנתבעים מצידם טענו כי התביעה נגדם היא חלק ממאבק כוח ושליטה על העמותה אשר אין להם חלק בו. כראיה הם ציינו כי רובו של כתב התביעה עוסק בעמותה וברב בית הכנסת, ואילו חלק פעוט בה מכתב התביעה עוסק בהם עצמם.
 

לטענתם, קבוצת הוואטסאפ נוצרה על ידי המתפללים בכדי לשמור על קשר עם הרב, אשר הודר מהעמותה ומבית הכנסת על ידי התובע וחברי הוועד המנהל החדשים. עוד אמרו כי התובע והוועד המנהל פגעו בבית הכנסת ויצרו מצב שבו מתפללים רבים תומכי הרב בחרו להדיר את רגליהם מבית הכנסת וכי חרף פניות לתובע הוא לא פסק ממעשיו.
 

השופט יהודה ליבליין קיבל את התביעה בחלקה רק כנגד הנתבע השני, דביר טלקר. בנוגע לעובדה ששמו של דעי, התובע, לא הוזכר בהודעת הנתבע, השופט קבע כי למרות זאת ניתן לייחס לו את הדברים שנכתבו, בשל העובדה שבתחילת השיחה הוצגו חברי הוועד בשמם על ידי הרב, ואילו הודעת הנתבע, שנרשמה כאחת התגובות להודעת הרב, קושרת את עצמה להודעת הרב באמצעות ייחוס הביטויים הפוגעניים ל"ועד המסכן".
 

"מכאן, שכל מי שנחשף להודעות שנרשמו יכול היה בנקל לדעת למי מתייחסים הדברים", קבע השופט והוסיף: "אין ספק שציבור המתפללים, שעליו נמנים כמה עשרות אנשים, יודעים מיהו הוועד המנהל של העמותה, בפרט על רקע המחלוקת שנוצרה בעניין זה בהיווצרותם של שני מחנות".
 

השופט ליבליין ציין כי לא עומדת לנתבע הגנת תום הלב, מאחר שמדובר בביטויים שתכליתם אינם ראויה ואינם בגדר ביקורת לגיטימית על התנהלות הוועד המנהל.
 

השופט קבע כי לאחר שקילת מכלול הדברים, ובכלל זה הביטוי החריף שנכתב מחד אל מול נסיבות כתיבתו מאידך, זכותו של התובע לשם טוב מחד, אל מול הזכות לחופש ביטוי ולהבעת מחאה, הנתבע, טלקר, ישלם לתובע בסך 7,500 שקל ויחויב לפרסם התנצלות בקבוצת הוואטסאפ. כמו כן הנתבע ישלם הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים.
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz