728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

ראש חדש למחלקה לתקשורת

ראש חדש למחלקה לתקשורת
פרופ' צבי רייךצילום: קייל קאסידי, מתוך פייסבוק

פרופ' צבי רייך, לשעבר רכז הכתבים בידיעות אחרונות, יעמוד החל ב-1 באוגוסט בראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, במקומו של פרופ' עמית שכטר

פרופ' צבי רייך מונה לראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון. הוא ייכנס לתפקידו ב-1 באוגוסט הקרוב ויחליף בתפקיד את פרופ' עמית שכטר, שיישאר חבר בסגל המחלקה.

 

פרופ' רייך, 59, יהיה ראש המחלקה לתקשורת הראשון באוניברסיטת בן גוריון שהיה בעברו עיתונאי פעיל. בשנות ה-90'. הוא החל את דרכו כעורך של ביטאון חיל הים ובמהלך שנות ה-80 וה-90 שימש בתפקידים שונים בעיתון ידיעות אחרונות, עד שמונה לראש מערכת הכתבים.

 

עם עזיבתו את ידיעות אחרונות, ב-99' שימש רייך כמרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת תל אביב. בהמשך שימש מרצה באוניברסיטה העברית והחל מ-2003 הוא איש סגל במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון.

 

רייך זכה פעמיים (ב-2008 וב-2010) בפרס האגודה הבינלאומית לתקשורת (ICA), המוענק לשלושת המאמרים המובילים (Top papers)  בחטיבה לחקר עיתונות. אחד ממחקריו עסק בהשפעתם של דוברים ואנשי יחסי ציבור על העיתונות. רייך גילה כי דוברים ואנשי יח"צ בישראל "בוחשים" בכשלושה רבעים (76%) מכלל הידיעות המתפרסמות. אבל בחלק גדול מהמקרים העיתונאים פונים למקורות מידע נוספים ו"מדללים" את חלקם, כך שבסופו של דבר הדוברים ואנשי היח"צ מהווים 41% ממקורות המידע של החדשות המתפרסמות.

 

ב-2016 פירסם רייך, יחד עם יגאל גודלר, את הספר "הספקן בחדר החדשות", שבו הם טוענים כי דווקא עכשיו, כאשר העיתונות נדרשת להמציא את עצמה מחדש, העיתונאים חייבים לפתח חשיבה ספקנית. גישה ספקנית למקורות המידי, לרבות כלפי נתונים ומחקרים, הם אומרים, היא "גלאי בולשיט" מובנה ומסייעת בחשיפת כזבים. גישה זו מפצה על היכולת אנושים הדלה לזהות שקרים ובסופו של דבר שומרת על שמו הטוב של העיתונאי.

 

"ספקנות יכולה להיות כלי עבודה קונסטרוקטיבי ומפרה", טוענים רייך וגודלר . הם מוסיפים כי עדיף לעיתונאי שלא יסתמך בעבודתו על מקורות קבועים בלבד, מכיוון שמקורות קבועים אינם מעודדים את העיתונאי לפתח ערוצים נוספים ומגדילים את תלותו בפרצופים הקבועים.

 

לפי מחקר של רייך מ-2017 על עבודת העיתונאי, העיתונאים הופכים להיות יותר ויותר פאסיביים. לדבריו, כיום האינפורמציה זורמת אל העיתונאי והוא רק צריך לבחור. "יש חשש של התמכרות לזה. נעשה כל כך זמין לחפש בין הדברים שזורמים אליך בפיד וכל כך מסובך ללכת ולחפש בעצמך, בפרט עם כל הלחצים שממילא פועלים על הסביבה העיתונאית (קיצוץ במשאבים, מירוץ עם הזמן וכיו"ב)".

 

לדברי רייך, "הטלפון התרסק כמקור מידע. הוא היה ערוץ מרכזי בתעבורת המידע בין המקורות לעיתונאים, והיה אחראי לקרוב ל-60% מהסיפורים – והוא מתרסק. הסיבה היא המעבר הטכנולוגי. עבורנו מחדשות מיקוחיות לחדשות של פיד ומשהוא עמוק השתנה. תעבורת המידע בווטסאפ היא מדהימה".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz