728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

כוכב אחד מעז

כוכב אחד מעז
אילוסטרציה: pixabay

נדחתה תביעת דיבה נגד לקוחה שפרסמה באינטרנט חוות דעת שלילית על בית עסק. "השמעה, בתום-לב, של דעה היא מן הביטויים שהדין, ככלל, מבקש לאפשר"

בית-משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו, דחה באחרונה תביעת לשון הרע שהגיש בעל עסק נגד לקוחה שפרסמה באתר "גוגל מפות" חוות דעת שלילית על בית העסק שלו להשכרת צימרים בגליל העליון.

 

הנתבעת, שביקשה לבטל את הזמנתה עוד לפני שיצאה לחופשה – סורבה ע"י בעל העסק שהפנה אותה אל תנאי ההזמנה העניקה לבית העסק ציון של כוכב אחד מתוך חמישה כוכבים. בחוות הדעת היא כתבה: "נורא ואיום כבר מהטלפון, לצערי התחייבנו ואין חזור. לא שירותי ולא נעים…הבעלים גס רוח והרס את כל הרצון לצאת לחופשה אצלם". לאחר התכתבויות הדדיות בהודעות-טקסט החליטה הנתבעת לצאת, בכל זאת, לחופשה. עם זאת, היא העידה כי ההתנהלות מול התובע הותירה בה תחושה קשה. "מה שכתבתי זו דעתי המאוד חשובה", טענה הלקוחה בבית המשפט." זה משהו שחובת הציבור לדעת. מה שאני כתבתי זה מאוד חשוב שאנשים יידעו. אני אמרתי את דעתי והוא ענה את דעתו וזה זכות הדיבור. זה אסון וקטסטרופה לאומית אם לא יאפשרו לאנשים להתבטא".
 

בבית המשפט טען בעל העסק כי הפרסום הזה לא נועד לשקף חוות-דעת של אמת, אלא לבוא עמו חשבון על עמדתו במחלוקת בעניין-הביטול ולכופף את ידו ולחלץ ממנו בכוח דבר, המנוגד לעמדתו. "הרבה פעמים מנצלים את האינטרנט. במקרה הזה היא ניסתה לכופף את ידי שאבטל הסכם שהיא בעצמה הסכימה שהוא קיים. היא ניצלה את זכות הדיבור כקרדום לחפור בו. בזמן המשא ומתן היא איימה עליי, שהיא תשלח צילומי מסך של ההתכתבויות. זה רק מוכיח שהיא ניסתה לכופף את ידי. מדי פעם לקוחות מאיימים: 'אם לא תעשה כך אעלה לאינטרנט' ואין ברירה ובעלי-צימרים מכופפים את הראש. ככה לוחצים אותנו". את תביעתו זו הגיש בעל העסק, לדבריו, משום ש"אני רוצה לעשות לזה סוף. פעם ראשונה החלטתי להיות צודק ולא חכם".

 

השופט גיא הימן אמר כי איננו "מקל ראש בתחושותיו אלו של התובע. אולם, אינני סבור כי יש מקום לקבל את התביעה. ראשית, במישור העובדתי: החומר שהונח לפנַי לא הקים בסיס לטענה, שהנתבעת ביקשה לחלץ משהו מידיו של התובע. לסופו של יום, וללא קשר לפרסום הנדון, לא ביטלה הנתבעת את החופשה. היא יצאה אליה כמתוכנן. אין שום אינדיקציה לכך שהיה זה בתנאים טובים מאלו, שהוסכמו לכתחילה בין הצדדים. לא ברור, אפוא, במה 'כופפה' הנתבעת את ידו של התובע, שהרי גם לשיטתו הוא לא הציע לה דבר-מה שלא הוצע תחילה. זאת ועוד, אילו ביקשה הנתבעת לפגוע בתובע היה בכוחה לפרסם חוות-דעת נוספת ולתאר בה לא רק את חווית-ההזמנה כי אם גם את חווית-החופשה באור שלילי. הנתבעת לא עשתה כן.

 

"חוות-דעתה התייחסה לתחושות, שאני מאמין לנתבעת – בלי לקבוע אם היה הדבר מוצדק או שלא – כי היא חשה סביב ההזמנה. אין תימוכין לחשש כי הנתבעת ביקשה לאיים על התובע. אין יסוד למסקנה כי הפרסום נועד למטרה כלשהי זולת מתן-ביטוי לתחושותיה במה, שהנתבעת סברה כי הוא רלוונטי למזמינים פוטנציאליים אחרים.
 
"זהו, בתמצית, הרעיון של הכרה בחופש-הביטוי ושל ההגנה עליו", כתב השופט בפסק הדין. "נכון הוא כי חופש-הביטוי של האחד עלול להיכרך בפגיעה בענינו של האחר. ככלל, אין חירות-הביטוי של הנתבעת חשובה יותר מקנינו של התובע או מכוחו לעסוק בהשכרה של צימרים ולהתפרנס מכך. האיזון הראוי בין השניים – ענינה של הנתבעת מחד גיסא, וענינו של התובע מאידך גיסא – מצוי בנקודה שבה מצא המשפט מקום לספק הגנה, לביטוי ולמתבטא כאחד. השמעה, בתום-לב, של דעה היא מן הביטויים שהדין, ככלל, מבקש לאפשר אפילו אם הם כרוכים בגריעה משמו הטוב של אדם או של בית-העסק שלו.

 

"הכלל הוא כי בעלי-עסקים, כחלק מהסיכונים העסקיים ומן המאמץ הערוך בהפעלתו של בית-עסק, נדרשים להתמודד עם אתרי-ביקורת. אין זה קל, ולא תמיד פשוט להבחין בין ביקורת של אמת לבין פרסום שכל תכליתו היא גרימה של נזק. התמודדות זו היא נחלתו של המשפט, הנדרש לברר תביעות כמו זו שלפנַי ולהכריע בהן".
 

בפסק הדין נכתב כי "לתובע עמדה הבמה להשיב לטענותיה של הנתבעת, ואותם גולשים שראו את חוות-דעתה של זו נחשפו, בה במידה, לתשובתו. לזאת יש להוסיף את העובדה כי לצדה של חוות-דעתה השלילית של הנתבעת הופיעו באותו אתר, כך לדברי-התובע, חוות-דעת מאת גולשים אחרים, שהרבו לשבח את בית-העסק הנדון".
 


תק (תל אביב) 7760-10-17

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz