728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

קווי האורך של המונדיאל

קווי האורך של המונדיאל
אלופי העולם בפעם השניה. שחקני נבחרת צרפת עם הגביע.צילום מסך: FIFA TV

יואב אביב מסכם מזוויות שונות את 32 הימים של גביע העולם בכדורגל, רוסיה 2018. האם נכון להגיד שמדובר ב"מונדיאל הטוב בהיסטוריה"? להתראות בקטאר 2022

ההצלחה המסחררת של המונדיאל הזה, לפחות בישראל, גם באירופה, היא עניין של קווי אורך. לא אלה של המגרש, כ-120 מטרים, אלא אלה של כדור הארץ – כל 15 מעלות שעה. השעון המתואם בין האזורים שבהם שוחק המונדיאל ברוסיה לישראל אפשר לנו צפייה זמינה ונוחה. מנהלי ערוצי הטלוויזיה המסחריים העדיפו מן הסתם את שעון המונדיאל הקודם: כשבריו או בסאו-פאולו שיחקו ב-9 בערב שעון מקומי, בישראל הייתה השעה 3 לפנות בוקר. האח הגדול המשיך לנצח ברייטינג וריאליטי הבישול לא סבל מתחרות. הפעם, לפחות ב-8 בערב, שעת שידור מהדורות החדשות המרכזיות הייתה הפוגה קלה מכדורגל.

 

ואנחנו, מאז דרום אפריקה ב-2010 נעימת הוובוזלות לא נשמעה במחוזותינו, עד שהיינו מוכנים לכל בבושקה רוסית, בכל גודל וללא תנאי – העיקר שיתנו לנו מונדיאל.

 

המונדיאל הזה התחיל בטירוף "טלוויזיוני". ייבוא מקלטי הטלוויזיה זינק בעשרות אחוזים. דהרנו אחוזי דיבוק לחנויות האלקטרוניקה, כדי לרכוש מקלט בטכנולוגיית עילית של 4k לפני שיאזל המלאי. גודל ה"חארטה" התברר, כבר כשהגענו הביתה: צריך להחליף גם את הממירים ל-4k, בתשלום חודשי לכל החיים. ומה עושים מחר באין מונדיאל? חוזרים כמובן להרגלים הישנים. אבל אם תרצו לצפות ב-4k, ואתם עדיין חיים בישראל, אין לכם ברירה, אלא, מנוי ל"נטפליקס". או שחכו בסבלנות לקטאר 2022. המונדיאל בוא יבוא, גם שם קווי האורך והשעון זהים. אבל, 4k תהיה עד אז טכנולוגיה לעניים.

 

בחסות פיפ"א הטכנולוגיה השתלטה גם על המגרשים. את מה שהבינו בכדורסל, בפוטבול ובסוגי ספורט נוספים כבר מזמן, התחילו להבין עכשיו גם בכדורגל. צריך להתקדם, מותר גם לשנות את חוקי המשחק. פיפ"א אישרה שימוש במערכת ה- VAR וחילוף רביעי בהארכה. השמרנים התנגדו, "זה יהרוס לנו את המשחק". חובבי החידושים מחאו כף בהתלהבות. נכון, היה מוזר כשהמשחק נעצר, אבל כשהוא נעצר והסתיים באישור שער שנפסל רגע לפני – היה נהדר. יש אלוהים בשמיים, יש צדק, יש שופטים, לא רק בירושלים, ויש שופטי ווידאו ובעיקר מצלמות שמראות הכל, אפילו את ניימאר נכשל באודישן חייו.

 

זה היה מונדיאל של רשתות חברתיות משוכללות. אחרי תחרות עזה על זכויות תקצירי המשחקים שהחלה שנה לפני שריקת הפתיחה, בין פייסבוק, סנצפצ'ט וטוויטר הגיע הדבר האמיתי. הטוויטר עבד קשה, השחקנים צייצו, האוהדים ענו, מיליונים הנציחו את הרגעים הגדולים באינסטגרם. והיה גם פייסבוק, למתעניינים.

 

כראוי להצגת הכדורגל הגדולה בעולם, היו גם לא מעט "טוויסטים" בעלילה ובמעללי הנבחרות.
זה התחיל עם ספרד, רגע אחד לפני שריקת הפתיחה. מאמן הנבחרת הספרדית העז לסכם על כך שיחליף את זיזו בריאל מדריד ומצא את עצמו על מטוס בדרך למדריד. הנבחרת הספרדית הגיעה לשם לא הרבה אחריו. אינייסטה פרש והמאמן המחליף התפטר עוד הרבה לפני שריקת הסיום של המונדיאל.

 

ארגנטינה ומסי קיללו את גי'בריל רגו'ב ואת היום שבו הם לא טמנו פתק בין אבני הכותל. הם פישלו בהכי גדול, כי אלוהים, שלא מבין מילה בספרדית עשה להם "שחור". אלוהים ומסי לא היו עם ארגנטינה! "יד האלוהים" ישב במצב מעורפל ביציע.

 

זה היה המונדיאל הראשון אחרי שנות דור, שבו אלופת העולם גרמניה, שיחקה 90 דקות ולא ניצחה. תומאס מולר לא עזר ומסוט אוזיל? אולי יעבור לשחק בנבחרת טורקיה לקראת המונדיאל הבא. אלופת העולם הלכה הביתה שסועה ומפורקת עם סלאח ומצרים, עם מרוקו, תוניסיה וגם סנגל, הכי סימפטית בחבורה.
 
אלופת אירופה פורטוגל, גם היא, לא ממש הבריקה. 3-3 בדרבי הפתיחה של חצי האי האיברי, רונאלדו עם טריו כבר בדרך ממעמד של נסיך למלך פורטוגל! זעקו הכותרות. אבל סוף שמח לא היה כאן, הכותרת הבאה כבר לא הייתה בפורטוגזית: Cristiano Ronalden si è trasferito alla Juventus. רונאלדו התחיל ללמוד איטלקית, יובנטוס מחכה, ואנחנו נשארנו עם המון זכרונות ומחשבות על הקלאסיקו הספרדי ללא רונאלדו בשנה הבאה.

 

הפולנים נחתן במוסקבה בטיסה מוורשה. רק שעה חמישים וחמש דקות טיסה, אבל הג'ט לג היה נורא. שלושה משחקים, שלושה הפסדים. אפילו אנחנו היינו יותר טובים במקסיקו 1970.

 

קולומביה הביאה סיוע: קרלוס ולדרמה ורנה הייגיטה. לקולומביה היו יותר מכמה דקות טובות ומעט תקוות. הצמד הוותיק והצבעוני בעזרת הקהל, דחפו ועודדו את הקולומביאנים, אבל זה לא עזר. פאבלו אסקובר היה עושה את זה טוב יותר.

 

כל אוהד כדורגל שאינו גרמני הימר שתהיה לנו אלופת עולם חדשה ישנה ברוסיה, ברזיל! התגעגענו, ואחרי השביעייה בחצי הגמר לפני ארבע שנים, אפילו המהמרים הכבדים ובהם אכילס החתול החירש שישב ליד האקווריום של פול התמנון "אללה ירחמו", שם "באנקר" על נבחרת הסלסאו. אבל בהפקת אימים, בימוי כושל ומשחק זוועתי, היו כותבים עמיתי מהתיאטרון, ברזיל הציגה את: ניימאר על קרשי הבמה ועוד עשרה שחקנים בינוניים על הדשא.
 

הדרום אמריקאית היחידה שצבטה את ליבנו במעופה הייתה אורוגוואי של אוסקר טבארס, שלפעמים נעזר בקב הליכה וכשהקב הפריע לו לחלק הוראות או לחגוג רגע של שמחה, הוא פשוט העיף אותו לכל הרוחות. אבל ללא אדינסון קבאני הכל נגמר. ולמרות כל הסימפטיה אל תתבלבלו, השגרירות בירושלים שייכת לפראגוואי. אילו השגרירות האורוגוואית הייתה עוברת מהרצליה לרחוב הרצל בירושלים, על בטוח שהמונדיאל היה מסתיים אחרת. תשאלו את אלוהים, טבארס וקבאני.
 

כמה שאני אוהב מרוצי פורמולה 1. רייקונן, פטל, ורסטאפן, המילטון… מדהים. המארחים הרוסים שלחו קבוצת ביריוניים ששמו את "הלב על הדשא", בלי לפחד מהברחשים. הם האיצו מ-0 ל-100 בפחות מחמש שניות, טסו על המגרש, עשו גליצי'ם, גם בדקה ה-120 עם הרבה זיעה אבל בלי טיפת עייפות, משל היו פורמולה 1. לבסוף התברר שגם הם תדלקו באמוניה לשיפור הביצועים.
 

האנגלים עשו היסטוריה ולא עשו כלום. במשחק כדורגל אנגלי טיפוסי שלא השתנה מאז 1772, משחק של "ראן אנד גאן" עם כדורגלנים צעירים חזקים ומוכשרים, הם הגיעו למקסימום.
 

בלגיה הייתה הרבה יותר מוכשרת ומהנה מקרואטיה ומעוד הרבה נבחרות. יותר מוכשרת אבל לא עד כדי כך מוכשרת. היא לא הייתה הולנד של 1974 למשל, עם ה-Total football ויוהאן קרויף, רנסנבריק, האן, קרול. ריינולס מיכלס על הקוים. אחד הטוענים לכתר מאמן המונדיאל הזה, ביחד עם דשאן, הוא לא אחר ממרטינס הבלגי. וכן, יש לו שם אוסף כוכבים שמיימי כמו האזר, לוקאקו, דה ברויינה, קורטואה, דמבלה, פלאיני. אבל גם הולנד של 1974 לא הייתה אלופת העולם והיא נרשמה בהיסטוריה של המשחק.

 

אם מנדגו'קיץ היה כובש את השער הראשון בצד הנכון… יכול להיות שהטקסט הזה היה נראה אחרת. קרואטיה, היא נבחרת בסדר, עם שחקנים טובים, עם רצון, נחישות ומוסר עבודה שיש רק לנבחרת קרואטיה וחטיבת גולני. יורדים מהמגרש רק מנצחים או רק עם אלונקה. היא הגיעה יותר מכל נבחרת אחרת להארכות. השחקנים שלה נראו כל כך עייפים, כאילו הם הם נשארים לישון על הדשא אחרי המשחק. אחר כך הם עוד התייצבו לפנדלים – ועברו. קרואטיה ניצלה כל הזדמנות שניתנה לה, לא ויתרה, האמינה. בגמר היא סחטה את הלימון ועשתה ממנו לימודה. שם כולם ראו מי הנבחרת היותר טובה, מי הנבחרת הכי מוכשרת במונדיאל הזה, סיכוי אמיתי, לא היה לה. 4-2 לצרפת.
 

הצרפתים, אלופי העולם הטריים ובצדק, אתלטים, חזקים, מהירים, לא נחים רגע, עוברים ביעף מהגנה להתקפה. לוריס, מטווידי, פוגבה, גי'רו, גריזמן ואחד אמבפה שבשמיים ובארץ. כשהוא פותח מבער, הוא עוקף גם F-15 בהמראה, משחק חזק ומהיר כמו של האנגלים, רק עם הרבה יותר אינטליגנציה. 20 שנה בדיוק חלפו מאז הגביע העולמי הקודם שהביאו דשאן, זידאן, דז'ורקף, בלאן, ברטאז, פטי וגם דסאי והיתר. הצרפתים ספרו את הכסף במדרגות והגיע להם כל סנט. הם היו הנבחרת הכי טובה במונדיאל הזה ואין כאן הפתעה.
 

4000 ישראלים ואולי יותר ביקרו במולדתם של דוסטוייבסקי, סולז'ניצין, נבוקוב, צ'כוב וטולסטוי, במולדתם של לנין, סטלין, חרושצו'ב, וולדימיר החמישי לבית פוטין ואם תרצו גם השישי. ראש הממשלה נתניהו חתם עם מנהיגי העולם על כדור המונדיאל של ולדימיר החמשישי, התקשורת הישראלית חגגה ניצחון איראני, שער פנמי, אכזבה יפנית, גירוש ארגנטיני והפסדים פולנים וגרמנים. וגם 37.5 אחוזי רייטינג במשחק הגמר, כמעט כמו הימים הגדולים של "שירים ושערים".
 

דגל ישראל התנופף במגרשים כאילו היינו שחקנים מובילים בהצגת הכדורגל הכי גדולה בתבל. אם ירצה השם ויעזור, אולי ב-2022.
 

במונדיאל הבא, שידורים ישירים של כל המשחקים באל ג'אזירה, הערוץ הביתי.
 
יש לנו אלופה חדשה, להתראות במונדיאל הבא "בקטאר הבנויה".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.