728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

קרש הצלה אחרון?

קרש הצלה אחרון?
ישיבתה של הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי.צילום מסך

עובדי החינוכית נאחזים בהבטחה של ח"כ מיקי זוהר, לפיה הוא יעלה להצבעה במליאת הכנסת תיקון לחוק ולפיו התחנה תמשיך לפעול שנה אחת נוספת

עובדי הטלוויזיה החינוכית כבר נואשו מהסיכוי שהתחנה הוותיקה תשרוד ותוכל להמשיך לשדר. על פי חוק השידור הציבורי, החינוכית צפויה להיסגר בעוד פחות מחודש, ב-15 באוגוסט הקרוב. ובכל זאת הם נאחזים בהבטחה של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) שניתנה להם הבוקר, (רביעי) ולפיה הוא יעלה להצבעה במליאת הכנסת תיקון לחוק ולפיו התחנה לא תיסגר בחודש הקרוב אלא תמשיך לפעול שנה אחת נוספת.

 

על יוזמת ההצבעה של ח"כ זוהר נמסר בעת ישיבתה של הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשה הוא עומד. הודעתו של זוהר נמסרה על דעת כל יתר חברי הוועדה המיוחדת, בדיון אליו הגיעו מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ, מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית ד"ר אורנה שמחון וראשי ארבעת ועדי העובדים בחינוכית, המייצגים 180 עובדים (מהם 81 עיתונאים). הצעתו של זוהר להמשך הפעלת החינוכית למשך שנה מבוססת על תקציב מינימלי של 90 מיליון שקל. "אני מאמין שיש סיכוי אמיתי שהצעתי תעבור בהצבעה במליאה", אמר ח"כ זוהר.

 

 

אם נושא הארכת פעילותה של החינוכית בשנה אחת לא יועלה להצבעה הלילה (ולכל המאוחר מחר בבוקר, מועד היציאה לפגרה), כי אז ככל הנראה נסתם הגולל על הטלוויזיה החינוכית, שהחלה לפעול בישראל כבר בשנת 66', שנתיים לפני שעלה לאוויר ערוץ 1 של רשות השידור.

 

אחד מחברי הוועדים אמר היום לאתר אגודת העיתונאים בת"א: "זה אמור להיות קרש ההצלה האחרון באמת לחינוכית, אבל אינני אופטימי. אני שבע אכזבות. ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו תומך בהמשך שידורי התחנה. שר החינוך נפתלי בנט, האחראי פורמלית על החינוכית מתוקף היותה יחידת סמך במשרד החינוך, נוהג כאילו הוא מהאו"ם, בעוד ששר האוצר משה כחלון מתנגד להמשך קיום התחנה, בטענה לחוסר מקורות תקציביים. כל האישים הללו עשויים להשתיק את יוזמתו המבורכת של ח"כ זוהר". הוא הזכיר כי לפני שבועיים הוסרה הצעת החוק של זוהר מסדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה, בהוראת נתניהו.

 

לא זו בלבד שהסיכויים להמשך הישרדותה של החינוכית נראים קלושים, הרי שעד כה, פחות מחודש לפני מועד הפסקת השידורים, משרד האוצר ונציגי העובדים עדיין לא הגיעו להסכמה בנוגע לתנאי הפרישה של העובדים. בפגישה האחרונה בין נציגי האוצר לוועדים, לפני כעשרה ימים, דחו נציגי העובדים את הצעות האוצר וכינו אותן "פחותות". לטענתם, הצעת האוצר מדברת על פיצויים מוגדלים עד תקרה של 300%, בהתאם לוותק של העובד. לדבריהם, לפורשים שגילם 50 ומעלה מוצע פיצוי בסך של עד 105 אלף שקל (הסכום הוא דיפרנציאלי, כך שהוא יורד ככל שגילו של הפורש עולה). וזאת בתוספת של 11 משכורות כ"הסתגלות" וכן פנסיית גישור.

 

לטענת הוועדים בחינוכית, תנאי פרישה זהים הוצעו ב-2008 לעובדים שפרשו מרשות השידור. "מאז חלפו 10 שנים ולא ייתכן שאנו נקבל כיום את אותם תנאים. הרי לפי דו"חות בנק ישראל, השכר במגזר הציבורי עלה בתשע השנים האחרונות ב-41%", הם אומרים.

 

בעקבות המחלוקות עם נציגי האוצר מאיימים עובדי החינוכית לעתור לבג"צ כנגד אי הסדרת תנאי הפרישה שלהם על רקע הפסקת שידורי התחנה. במכתב שהעובדים שלחו לנציבות שירות המדינה, באמצעות עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, הם טענו כי המדינה דוחקת אותם לפרוש בתנאים פחותים לעומת המקובל במגזר הציבורי.

 

לטענתם, מאז שהוחלט במסגרת חוק השידור הציבורי מ-2014 שהחינוכית תיסגר ב-15 באוגוסט 2018, אין כל החלטה רשמית על סגירת התחנה, לא מצד הנציבות, או משרד האוצר – או כל גוף ממשלתי אחר. לדבריהם, בארבע השנים האלה המדינה נמנעת מלקיים עם העובדים וההנהלה משא ומתן משמעותי – ורק בחודש האחרון הואיל האוצר להעביר הצעה לתכנית פרישה. עוד הם כותבים כי ימתינו שבוע ימים בטרם יעתרו לבג"צ. הם גם מזכירים כי לעובדי רשות השידור נחתם הסכם קיבוצי המסדיר את זכויותיהם והקובע ש-51% מהתקנים בתאגיד השידור יאוישו על ידי אנשי רשות השידור לשעבר, תוך פטור מחובת מכרז – דבר שלא נעשה לגבי עובדי הטלוויזיה החינוכית.

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz