728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אינו יכול להתחמק מאחריות

אינו יכול להתחמק מאחריות
אלדד קובלנץ. מימין - שער מוסף הארץ מסוף השבוע

אגודת העיתונאים דורשת את הדחתם המיידית של מנכ"ל וחברי מועצת תאגיד השידור הישראלי, "אשר ידם קשורה ברשימת עובדי רשות השידור שאין להעסיקם"

אגודת העיתונאים בתל אביב דורשת את הדחתם המיידית של מנכ"ל וחברי מועצת תאגיד השידור הישראלי, "אשר ידם קשורה ברשימת עובדי רשות השידור שאין להעסיקם", בעקבות כתבת התחקיר שפורסמה במוסף הארץ בסוף השבוע, שחשפה, בין השאר, את התנהלותו הקלוקלת של תאגיד השידור הישראלי במהלך גיוס עובדי רשות השידור לשעבר לשורותיו.

 

במכתב ששלח היום (ראשון) יועצה המשפטי של האגודה, עו"ד רם תורן ממשרד גדעון פישר ושות', לשר התקשורת איוב קרא, ליו"ר מועצת התאגיד גיל עומר, למ"מ נציב שירות המדינה אהוד פראוור ולמבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הוא כתב כי "התחקיר חשף שורה ארוכה של תופעות פסולות ואסורות המתעלמות מכללי המנהל התקין המחייבים את כלל הגופים הציבוריים במדינה ואף גובלות בפלילים, ובראשן – סיכום ותמצות קריירות ארוכות ומשמעותיות של עיתונאים ואנשי תקשורת מהמובילים במדינה במילים לא רלוונטיות כגון: 'מכוער', 'ממורמר', 'אנטיפתית', 'ערבי', 'מזרחית' ועוד, תוך ביטול הניסיון העשיר ורמתם המקצועית".
 

במכתב, המבוסס על הכתוב בתחקיר ועל מידע אשר הגיע לאגודת העיתונאים מחבריה, נכתב כי "התאגיד הוקם עקב החלטה לפיה לא ניתן לרפא את 'הרעות החולות' שהתקיימו ברשות ועל כן אין מנוס מפירוק הרשות והקמת גוף שידור ציבורי חדש. כפי שנראה כעת, 'הרעות החולות' שהתקיימו ברשות הינן כאין וכאפס ביחס לתופעות מסמרות השיער המתחוללות בתאגיד".
 

על "הרשימות השחורות", שעל פי התחקיר היו כלי עבודה מרכזי "מבחינת מי שעסק בסינון וקליטה של עובדי רשות השידור", כתב עו"ד תורן כי "רשימות אלו הינן ההגדרה המפורשות למעבר על כללי מנהל תקין. הן מבצעות פגיעה אנושה לא רק בזכות הבסיסית והיסודית של המרואיינים לכבודם ולשמם הטוב, כפי שאלו מוגדרות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובפסיקה, ובחופש העיסוק שלהם, כפי שזה מוגדר בחוק יסוד: חופש העיסוק –  אלא גם לזכותם של אזרחי ישראל להנות ממוסדות המאופיינים בניקיון כפיים, טוהר מידות ויעילות, שלא לדבר על שידור ציבורי איכותי המעסיק את טובי העיתונאים במדינה".

 


"רשימות אלו נכתבו ונערכו על ידי מנכ"ל התאגיד ושני שותפי סוד אשר זהותם ידועה למרשתנו. כן יצוין כי שותפי סוד אלו אוחזים בימים אלו בתפקידים בכירים בתאגיד ובמועצתו. מדובר בעניין מחפיר המחייב בחינה יסודית ומעמיקה של ההליכים שהובילו להכנת הרשימות ולשימוש בהם, וכן של מערכת הביקורת הפנימית והאיזונים והבלמים הפנימים אשר כשלו ואפשרו למחדל מסוג זה להתקיים"


 

במכתב צויין כי "רשימות אלו נכתבו ונערכו על ידי מנכ"ל התאגיד ושני שותפי סוד אשר זהותם ידועה למרשתנו. כן יצוין כי שותפי סוד אלו אוחזים בימים אלו בתפקידים בכירים בתאגיד ובמועצתו. מדובר בעניין מחפיר המחייב בחינה יסודית ומעמיקה של ההליכים שהובילו להכנת הרשימות ולשימוש בהם, וכן של מערכת הביקורת הפנימית והאיזונים והבלמים הפנימים אשר כשלו ואפשרו למחדל מסוג זה להתקיים. היות וסעיף 6 לחוק קובע כי 'תאגיד השידור הישראלי הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב'" אך זה ראוי כי בחינה זו תבוצע על ידי כבוד מבקר המדינה ונציבות שירות המדינה".

 

מכרזים בתאגיד

"לפי הכתוב בתחקיר", נאמר במכתב, "התאגיד חטא לא פעם בעניין חובת המכרזים אליה הוא מחויב. הדוגמאות המצוינות בתחקיר מתייחסות לאופן העסקתם של סמנכ"ל הרדיו, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיות, הממונה על קבילות הציבור ועוד – כולם מונו לתפקידים בכירים וכולם, על פניו, אנשי שלומם של הנהלת ומועצת התאגיד כמו גם של חברים בוועדת האיתור של מועצת התאגיד.
 

"לא זו אף זו, בתחקיר מצוין כי עובדים לשעבר בתאגיד אשר היו מעורבים בגיוס וקליטת כוח אדם מעידים כי לא פעם הם נדרשו על ידי מנהליהם לכתוב מכרזים התואמים באופן חריג קורות חיים של מועמד זה או אחר. פעולה זו, המכונה 'תפירת מכרזים', הינה תופעה פסולה העושה שימוש ציני בדיני המכרזים ומבטלת, הלכה למעשה, את כל היתרונות הגלומים בהם.

 


"חשיבותה של חובת המכרזים מחד, והראיות לכאורה המעידות על כשלים ומחדלים שהתקיימו בחלק מהמכרזים שפורסמו על ידי התאגיד מאידך, ובהתחשב בפגיעה הפוטנציאלית בקופת המדינה ובטוהר המידות אשר חייב להתקיים במלוא הדרו בשירות הציבורי, מחייב כי גם בעניין זה תתבצע בחינה מעמיקה של משרד מבקר המדינה ונציבות שירות המדינה"


 

"שיטה נוספת בה השתמשו לכאורה חברי הנהלת התאגיד לשם מינוי אנשי שלומם, בהתאם לאמור בתחקיר, הינה שימוש במינויים זמניים ללא מכרז. באופן זה המועמדים צברו ניסיון רלוונטי ונהנו מיתרון יחסי על מתחריהם עת פורסם המכרז לאיוש הקבוע של התפקיד. גם שיטה זו פסולה מיסודה ופוגעת פגיעה אנושה בעקרונות דיני המכרזים בפרט והדין המנהלי בכלל.
 

"חשיבותה של חובת המכרזים מחד, והראיות לכאורה המעידות על כשלים ומחדלים שהתקיימו בחלק מהמכרזים שפורסמו על ידי התאגיד מאידך, ובהתחשב בפגיעה הפוטנציאלית בקופת המדינה ובטוהר המידות אשר חייב להתקיים במלוא הדרו בשירות הציבורי, מחייב כי גם בעניין זה תתבצע בחינה מעמיקה של משרד מבקר המדינה ונציבות שירות המדינה".

 

שומרי הסף בתאגיד

במכתב נטען כי "לא רק שהנהלת התאגיד עשתה במוסד ציבורי זה כבשלה, תוך הכפשת שמם הטוב של עובדי רשות השידור לשעבר ואי קיום חובת המכרזים כלשונה וכהווייתה, היא עשתה זאת תוך העדר ביקורת פנימית כלל ועיקר ותוך ביטול שומרי הסף האמונים על קיום הליך תקין.
 

"היעדרות שומרי הסף מאפיינת את התאגיד כבר מימי הקמתו, אז מונה כבוד השופט בדימוס עזרא קמא (סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר) כמשקיף על הליך גיוס העובדים. מן האמור עולה כי כבוד השופט בדימוס התקשה לעמוד בנטל התפקיד וכלל לא היה מעורב בהליך גיוס העובדים.
 

"שומר סף נוסף אשר נפקד מהתאגיד הינו מוסד ביקורת הפנים. בתאגיד מועסקת עובדת אחת בלבד, בהיקף של חצי משרה, במחלקת ביקורת הפנים, זאת על אף שמדובר במוסד המקיים עשרות הליכים ופעולות מורכבות, מעסיק כ-800 עובדים ומתוקצב על ידי המדינה ב-747 מליון ₪.
 

לשם ההשוואה, רשות השידור, אותו 'גוף מסואב' ולא יעיל שהמדינה מצאה הכרח בפירוקו, העסיקה עד לפירוקה 8 עובדים במשרה מלאה במחלקת הביקורת הפנימית – פי 16 מהתאגיד. אין אנו טוענים שהעסקת 8 עובדים במשרה מלאה הינה ראויה וסבירה, אך אין ספק כי העסקת עובדת אחת בחצי משרה הינה קיצון לצד השני.
 

"שומר הסף השלישי אשר אינו מבצע את עבודתו בתאגיד, מסיבות אשר אינן תלויות בו אלא בהנהלת התאגיד, הינה נציבת תלונות הציבור, הגב' אורלי ממן. לפי חלוקת העבודה בתאגיד פונקציה זו מחזיקה בסמכויות נרחבות הכוללות, בין היתר, בחינה אתית של תשדירים, סיווג תכנים ואף קביעה האם העורך הראשי ממלא את תפקידו כראוי או אם לאו.
 

"באופן טבעי קיים מתח בין שומרי הסף ובין הנהלת הארגון שעליו הם מופקדים, אך מצופה כי מתח זה יוביל לשיפור הארגון ולהתייעלות – לא כך בענייננו. בהתאם לאמור בתחקיר, הנהלת התאגיד מצאה את הפעולות אותן ביצעה גב' ממן במסגרת עבודתה כבעייתיות ובלתי סבירות, ועל כן חברי הנהלה ביצעו ניסיונות להצר את צעדיה ולא סיפקו מענה לפניותיה.
 

"משבר אמון זה הוביל להטחת אשמות בגב' ממן לפיהן הדליפה מידע לתקשורת ולשימוע לפני פיטורים בעילה של חריגה מסמכות וקיום יחסי אנוש בעיתיים. נכון למועד זה הליך הפיטורים הוקפא עקב הטענות אותן העלתה גב' ממן בשימוע ועקב היותה שומרת סף.
 

"כפי שניתן לראות, מתקיים בתאגיד מצב מטריד במיוחד – חלק משומרי הסף אינם אוחזים בסל הכישורים הנדרש, אלו שכן מסוגלים לבצע את תפקידם מוגבלים על ידי הנהלה וככלל אין מספיק תקני ביקורת. מדובר במציאות שאין לקבלה, זאת במיוחד נוכח התפקיד המשמעותי המוטל על התקשורת במדינה דמוקרטית, וראוי כי משרד התקשורת יידרש לעניין זה באופן מידי".

 


"אנו בדעה כי מר אלדד קובלנץ, המשמש כמנכ"ל הזמני התאגיד מיום הקמתו, אינו יכול להתחמק מאחריות בקשר לדברים החמורים המצוינים במכתבנו זה וטוב היה אילו הוא היה לוקח אחריות על מעשיו ומסיים את תפקידו (אליו מונה באופן זמני). ככל שמר קובלנץ יבחר שלא לפעול כאמור, איננו רואים כל מנוס מפיטוריו"


 

לסיכום כותב  עו"ד תורן כי "לאור התנהלותה הקלוקלת של הנהלת התאגיד המתוארת לעיל, אין זה מפתיע כי מיום הקמת התאגיד לא פחות מכ-120 עובדים (15% ממצבת כוח האדם הכוללת), מתוכם שמונה סמנכ"לים, סיימו את העסקתם בו (חלק מרצונם וחלק מרצון ההנהלה).
 

"התנהלות הנהלת התאגיד לא פגעה רק במצב כוח האדם של התאגיד אלא גם באיכות התוצר העיתונאי המופק על ידיו. ראיות לאי מימוש הפוטנציאל שהיה גלום בתאגיד ערב הקמתו ניתן למצוא בפירוק סדרת התחקירים והדסק הכלכלי-חברתי – שתי מחלקות אשר היה בכוחם לייצר אחוזי צפייה לתאגיד יש מאי,ן אשר לא מימשו את הפוטנציאל שלהם עקב החלטות שגויות של הנהלת התאגיד, שנבעו משיקולים לא עניינים.
 

"לאור האמור לעיל, אנו רואים חובה והכרח בביצוע חקירה ובדיקה דחופה ומידית על ידי משרד התקשורת, הגוף אשר אמון על התאגיד ועל ביצוע חוק השידור הציבורי הישראלי, נציבות שירות המדינה, הגוף האמון על עובדי המדינה, ומשרד מבקר המדינה, הגוף האמון על טוהר המידות וניקיון הכפיים במגזר הציבורי, בכל הקשור לפעולות ולהחלטות הנהלת התאגיד, בדגש על אופן העסקת עובדים, קליטת עובדי הרשות ומכרזי כוח האדם.
 

"אי ביצוע בדיקה זו משמעותה השלמה עם פגיעה אנושה בטוהר המידות וניקיון הכפיים אשר צריכים להיות נר לרגליו של כל מוסד ציבורי.
 

"בנוסף, אנו בדעה כי מר אלדד קובלנץ, המשמש כמנכ"ל הזמני התאגיד מיום הקמתו, אינו יכול להתחמק מאחריות בקשר לדברים החמורים המצוינים במכתבנו זה וטוב היה אילו הוא היה לוקח אחריות על מעשיו ומסיים את תפקידו (אליו מונה באופן זמני). ככל שמר קובלנץ יבחר שלא לפעול כאמור, איננו רואים כל מנוס מפיטוריו".

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz