728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

במקום בו שוהה ציבור

במקום בו שוהה ציבור
אילוסטרציה: Shutterstock

בית המשפט דחה תביעה של חברת צ'רלטון נגד בית עסק שהקרין ללקוחותיו משחק כדורגל ששודר בערוץ ציבורי, לאחר שקבע שלא הפר בכך זכויות יוצרים

בית משפט השלום בתל אביב קבע בשבוע שעבר כי בית עסק המציב בתחומו טלוויזיה המשדרת משחק כדורגל בערוץ ציבורי, אינו מפר בכך זכויות יוצרים.
 

בית העסק בגבעתיים, ששמו "בורגרים" (בבעלות חברת "עולם הבאולינג") המתמקד בהכנת מזון מהיר, הציב בתחומו, להנאת לקוחותיו, מכשיר טלוויזיה שהעביר שידור חי של משחק כדורגל שנערך בנובמבר 2013 במסגרת הליגה האירופית.

 

בעקבות זאת, שלחה חברת צ'רלטון, העוסקת בהפקה ושידור של אירועי ספורט, מכתב לבית העסק ובעליו, יואל שניידר, ובו דרישה כי ישלמו לה פיצויים בסך 100 אלף שקלים, בטענה כי הפרו זכויות יוצרים בכך ששידרו בתחומי בית העסק את משחקי הליגה האירופית. לאחר שהמכתב לא נענה (לטענת הנתבעים, המכתב כלל לא נמסר להם) הגישה צ'רלטון תביעה לבית המשפט נגד בית העסק.

 

בבית המשפט טענה צ'רלטון כי בהקרנת המשחק הפרו בעלי "בורגרים" את זכויות היוצרים שלה ולכן עליהם לשלם לה פיצויים. "שידור המשחק היה כרוך בהפקה מורכבת, הכוללת בימוי, צילום, עריכה , פרשנות , קריינות וכיו"ב, טענה החברה. לדבריה, "הפקה זו על שלל רכיביה, מהווה ' יצירה דרמטית' , שהזכויות הבלעדיות עליה נתונה לתובעת, וזכויות אלה גם מוגנות לפי דיני זכויות היוצרים. בהסכם הקיים בין התובעת לבין רשות השידור נקבע במפורש שזכות היוצרים בהתייחס לביצוע פומבי של המשחק, נותרות בידי התובעת". צ'רלטון ביקשה מבית המשפט לחייב את בית העסק לפסוק לזכותה פיצויים בסך 85 אלף שקלים.
 

הנתבעת, חברת "עולם הבאולינג", טענה כי יש לדחות את התביעה. לטענתה, צ'רלטון לא הציגה ראיות לטענתה שיש לה זכויות יוצרים בשידור המשחק. עוד טענה הנתבעת כי בכל מקרה אין בידי צ'רלטון זכויות יוצרים מכיוון שהמשחק הוקרן בערוץ טלוויזיה ציבורי.

 

השופט רונן אילן קבע, בניגוד לטענותיה של צ'רלטון, כי אדם או בית עסק שחלקו בהצגת יצירה מסתכם בהצבת מקלט טלוויזיה, אינו "מבצע" את היצירה המשודרת אלא, בסך הכל, "קולט" את היצירה. ואם אותה "קליטה" של השידור נעשית בפרהסיה, במקום ציבורי, לא הקולט עושה שימוש ביצירה, אלא המשדר. ובהיעדר "ביצוע", ממילא שאין אפשרות לייחס לקולט הפרה של זכויות יוצרים.

 

"כך גם במקרה שלפנינו", ציין השופט. "התובעת היא בעלת זכויות היוצרים במשחק. השימוש בזכות היוצרים נעשה על ידי רשות השידור, מכוחו של הסכם עם התובעת ובאמצעות 'שידור' המשחק. כאשר מעורבות הנתבעים בהקרנת משחק הכדורגל הסתכמה בהפעלה של מכשיר טלוויזיה פשוט, בלא כל אמצעי הגברה, הרי שבכך 'ביצעו' את היצירה, ולכן לא הפרו את זכויות התובעת".

 

נקודה שניה עליה הצביע השופט היא כי מכיוון שההקרנה נעשתה משידור בערוץ ציבורי, הרי שאין כאן הפרה של זכויות יוצרים. " המשחק שודר בערוץ ציבורי. כך גם נקלט ונצפה על ידי הציבור. בין הציבור הצופה בשידור הציבורי לבין התובעת, צ'רלטון', אין כל התקשרות חוזית. גם בין רשות השידור לבין הציבור הצופה בשידוריה אין כל התקשרות חוזית, להבדיל מהצפייה בשידורים המועברים באמצעות כבלים או לוויין.

 

עוד אמר השופט: "בחוק זכויות משדרים קבועות הגבלות שונות המוטלות על קולטי השידור, ובהן, למשל, האיסור לבצע טביעה או שיעתוק של השידור ללא הסכמת המשדר. ואולם אין כל איסור על השמעה או הקרנה של שידור ציבורי בפומבי. לכן נראה שאין כל מגבלה המונעת את הצבתו של מקלט טלוויזיה וצפייה בשידור הציבורי בכל מקום בו שוהה ציבור, בין אם ציבור גדול ובין אם ציבור מצומצמם, בין אם בחדריו ובין אם בפרהסיה. לפיכך, אין לתובעת זכות להגביל צפייה ביצירה שבזכויות לשידורה ניתנו לשידור ציבורי. צפייה בשידור ציבורי אינה מוגבלת לצפייה פרטית בלבד.

 

השופט אילן דחה את התביעה וחייב את צ'רלטון לשאת בהוצאתו המשפט בסך 12 אלף שקלים.


 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz