728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חג לא שמח

חג לא שמח
אילוסטרציה: pixabay

חגי תשרי יחולו השנה באמצע השבוע והפעילות במשק צפויה לרדת ל-40% מרמתה הרגילה, מה שאומר חדשות רעות לציבור גדול של פרילאנסרים ועובדי קבלן

ספטמבר הקרוב גדוש ימי חג ומעטים בו ימי העבודה. עובד, לרבות עיתונאי, המועסק במסגרת ההסכם הקיבוצי או חוזה אישי הקובע מפורשות שיקבל תשלום עבור יום חג, אינו צריך לדאוג. לעומת זאת, עבור הפרילאנסרים ועובדי הקבלן, זהו חודש בעייתי וחלקם ייצאו במהלכו נפסדים
 

חגי תשרי הקרובים יחולו כולם בימי חול. משמעות הדבר היא שמספר ימי העבודה הרגילים במהלך ספטמבר יהיה ממש מועט. עובדים המועסקים במסגרת הסכמים קיבוציים, בשלל ענפי המשק ,לרבות בענף העיתונות והתקשורת, לא יפסידו כלכלית כתוצאה מריכוז של כל החגים בימי חול. משכורתם תשולם להם ללא שינוי. מי שייפגע הם עובדים פרילנס, עובדי קבלן ועובדים המקבלים שכר שעתי או יומי.

 

כאשר חג כמו ראש השנה חל באמצע השבוע, עובד הקבלן יקבל שכר רגיל רק עבור היום השני של החג ולא על היום הראשון של החג, וגם זאת, רק אם עבד במשך לפחות שלושה חודשים אצל אותו מעסיק. עובדי קבלן בעלי ותק של פחות משלושה חודשים, שמועסקים בעסקים הסוגרים את שעריהם בימי חול המועד סוכות או פסח, אינם מקבלים כל תמורה עבור ימים אלה, שלא כמו עמיתיהם המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי או עובדים מן המניין המועסקים במסגרת חוזים אישיים בהם נקבע במפורש כי יקבלו תשלום עבור ימי החג. מה שיכול להקטין במידת מה את הנזק הכלכלי שנגרם לאותם עובדי קבלן הוא האפשרות שימי חול המועד ייחשבו עבורם כניצול של ימי חופשה.

 

"הפעילות במשק תרד בספטמבר הקרוב לכדי 40% מהרמה הרגילה. זה אומר שמאות אלפי עובדי קבלן ופרילאנסרים בישראל ייפגעו, מי יותר ומי פחות", אומר עו"ד אריה אביטן, המלווה שנים רבות עובדי קבלן המועסקים במגזרים שונים. "עבור קבוצת עובדים גדולה זו מדובר בחג לא שמח בכלל". לדבריו, חריגים בעניין זה הם עובדי הקבלן המועסקים במערכת החינוך, כגון מאבטחים, שעבורם הבעיה נפתרה והם מקבלים בחגים ובחול המועד שכר רגיל, כמו המורים.

 

לדברי אביטן, גם עיתונאים, צלמים, וגרפיקאים במעמד של פרילאנסרים נפגעים בעונת החגים, מכיוון שהעבודה במערכות מצטמצמת, ואולם מאידך, עיתוני ערב החג, על מוספיהם, עשירים יותר בתוכן, ולכן מידת הפגיעה בכל אחד מעובדים אלה אינה אחידה.

 

כללית, עובד זכאי לתשלום מלא עבור 9 ימי חג: ראש השנה, סוכות ופסח – יומיים עבור כל חג, ואילו עבור יום הכיפורים, שבועות ויום העצמאות – יום אחד לכל חג. עובד מוסלמי או נוצרי יקבל תשלום עבור 9 ימי חג על פי דתו.
בנוסף, עובד זכאי ליום בחירה אחד – בפורים, הושענא רבא, ערב יום הכיפורים, אחד במאי, תשעה באב ויום הזיכרון.

 

דמי חג (כלומר תשלום שכר רגיל עבור יום החג) משולמים רק לעובד המועסק באותו מקום עבודה לפחות שלושה חודשים. אחרת הוא לא יקבל את התשלום. תנאי נוסף הוא שהעובד הועסק ביום שלפני החג וביום שאחרי החג, אלא אם כן הוא נעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק. תנאי שלישי לקבל דמי החג הוא שהחג לא חל בשבת. אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום.

 

תחום שבמשך שנים רבות היה פרוץ (מכיוון שאינו מוסדר בחוק) ורק בשנים האחרונות יש לגביו יתר הקפדה בעיתונות, הוא גובה התשלום לעובד עבור עבודתו בימי חג: עובד שהסכים לעבוד בחג זכאי לתשלום גבוה 150% משכרו הרגיל. אולם אם מדובר בעבודה שהוא מבצע בחג שלא מרצונו, אלא מכיוון שמעסיק כפה אותה עליו, יקבל 150% משכרו בנוסף לשכרו הרגיל – ובסך הכל 250%.

 

בנוגע לשי לחג לעוב:ד גם את זאת החוק אינו מחייב ועם זאת, כשני שלישים ויותר ממקומות העבודה במשק נוהגים להעניק שי לחג, בשווי של כמה מאות שקלים בממוצע (בבנקים ובחברות גדולות שווי השי לעובד הוא מעל 1,000 שקלים). אם המעסיק, שנהג במשך שנים להעניק שי לחג, מחליט לפתע להפסיק נוהג זה, הדבר יכול להיחשב על ידי העובד כהרעת תנאים ואם הוא יתבע את המעסיק על כך בבית הדין לעבודה, סביר שיזכה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz