728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

קול הקרמלין

קול הקרמלין
חברות "פוסי ריוט" בהסתר פנים.צילום: Igor Mukhin, CC BY-SA 3.0

עבודת מחקר של העיתונאית הרוסיה דריה ליטווינובה בוחנת את האופן בו הצליחה הממשלה לשלוט על דיווחי החדשות במדינה ומזהה גם סיבות לאופטימיות זהירה

הטענות על מעורבות רוסית בעניינים בינלאומיים, כולל הבחירות לנשיאות בארצות הברית ובצרפת ובמשאל העם על הברקזיט בבריטניה, הדגישו את השפעת הקרמלין על כמה מהסוגיות הפוליטיות המשמעותיות ביותר. העיתונאית הרוסיה דריה ליטווינובה, עמיתת מחקר במכון רוטרס ללימודי עיתונאות באוניברסיטת אוקספורד, סוקרת בעבודת מחקר שערכה את האופן בו הצליחה הממשלה לשלוט על דיווחי החדשות ברוסיה, בוחנת את השפעת הממשלה על האוכלוסיה ברוסיה ומזהה גם סיבות לאופטימיות זהירה.

 

בעבודתה מתארת ליטווינובה כיצד מאז שנת 2012 – בתחילת תקופת נשיאותו השלישית של ולדימיר פוטין – הקרמלין מנסה יותר ויותר להשפיע על ענייני הפנים באמצעות שליטה על התקשורת. באמצעות שליטה זו, קובעת ליטווינובה, מקדמת הממשלה גישה שמרנית המבוססות על שלושה עקרונות יסוד: חשיבות הכנסייה האורתודוכסית, "ערכי המשפחה" ו"העבר הרוסי המפואר".

 

ליטווינובה מסבירה בעבודתה כי העידן של שליטה מוגברת על כלי התקשורת ברוסיה התאפשר באמצעות מהלכי פיטורים של מנהלים בכירים ועובדי מערכת על ידי בעליהם של כלי תקשורת המקורבים לקרמלין והעסקת אחרים תחתיהם, ביטולן של תכניות טלוויזיה שאפשרו אפילו הבעת ביקורת מתונה על הממשלה הרוסית ושטף של חוקים ותקנות שהדגישו את ההגבלות על כלי התקשורת במדינה.

 

כדוגמה אחת לאופן בו התהליכים הללו הפכו גלויים, היא מתארת כיצד בתחילת 2010 השתנה בבירור הטון של הטלוויזיה הממלכתית, שמציגה יותר ויותר את המדינה כ"מבצר האחרון" של ערכים מסורתיים ומוסר, הנתונים תחת התקפה של "המערב המנוון".

 

ליטווינובה מצאה את עצמה במרכזו של המהלך הזה לשליטה ממשלתית גדולה יותר בכלי התקשורת, כאשר סוכנות הידיעות הממשלתית RIA נובוסטי, בה הועסקה, נסגרה ע"י ולדימיר פוטין בדצמבר 2013 והוחלפה ב- Rossiya Segodnya (רוסיה היום), שהוקמה כדי לקדם את תדמיתה של המדינה בחו"ל. ההערכה היתה כי RIA נובוסטי פעלה רחוק מדי מהקוים המנחים שהתווה הקרמלין.

 

כחלק ממחקרה, ניתחה ליטווינובה כתבות חדשותיות בשני כלי תקשורת הנחשבים למקורבים לקרמלין, ערוץ הטלוויזיה הציבורי Rossia 1, ועיתון קומסומולסקאיה פראבדה העצמאי. 136 הכתבות שניתחה, עסקו בפעולות המחאה של להקת הפוסי ריוט, בנישואים בין אותו המין וב"חוק התעמולה ההומוסקסואלית", שתקף את הצגתם של מבנים "לא מסורתיים" של המשפחה בחברה. ליטווינובה מצאה כי "ברוב המכריע של הסיפורים, שני הצדדים של הסכסוך לא היו מיוצגים".

 

חרף הממצאים הללו, מביעה ליטווינובה תקווה, בהערכתה את הנוף התקשורתי המתפתח ברוסיה, לנוכח העובדה שיותר ויותר צעירים במדינה צורכים חדשות ברשת ולנוכח התחזקותם של כלי תקשורת קטנים עצמאיים במרחב המקוון והצמיחה של המדיה החברתית – השוחקים את מעמדה של הטלוויזיה כמדיום הדומיננטי.

 


 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz