728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אווירת שוק

אווירת שוק
אילוסטרציה: pixabay

מחקר שבדק את האפקט של התקשורת הכלכלית הכתובה על שוק המניות בישראל מצא השפעה מובהקת בימים של תנודות חדות בבורסה - בעיקר בירידות שערים

לתקשורת הכתובה יש השפעה מובהקת על שוק המניות בישראל. השפעה זו חזקה יותר בימים של תנודות חדשות בשערי המניות – בעיקר של ירידות שערים, מאשר עליות שערים.
 

כך עולה מממצאי מחקר שנערך על ידי ד"ר יוסי סעדון, ראש תחום מדיניות מקרו-יציבותית בבנק ישראל, ד"ר מוטי רוזנבוים, ראש המחלקה למינהל עסקים ולניהול באוניברסיטת בן גוריון וד"ר בנצי שרייבר, יועץ בחטיבה למידע וסטטיסטיקה בבנק ישראל.
 

השלושה בחנו את השפעת התקשורת הכלכלית הכתובה על שוק המניות בבורסה התל-אביבית, כאשר כל הכתבות העוסקות בשוק המניות שפורסמו נותחו וסווגו בהתאם לסנטימנט שלהן ביחס לשוק זה – חיובי, שלילי או נייטרלי. המחקר התבסס על מאגר נתונים שיצרה חברת "יפעת מחקרי מדיה" על דיווחי התקשורת הכללית ("ידיעות אחרונות", מעריב", "ישראל היום") ועל דיווחי התקשורת הכלכלית המקצועית ("דה מרקר", "גלובס", "כלכליסט") בשנים 2011 – 2017. המחקר לא עסק בהשפעתה של התקשורת הלא כתובה (האלקטרונית) על שוק המניות.

 

החוקרים הביאו בחשבון גם את "השווי הכלכלי" של כל כתבה. למשל: "שוויה" של כתבה המתפרסמת בעמוד הראשון של העיתון גבוה יותר מכתבה באותו גודל בעמוד פנימי, ובכך ניתן משקל למידת החשיפה של הכתבה לקוראים.

 

מהמחקר עולה כי תגובת התקשורת אינה סימטרית: ירידות של מדדי המניות יובילו להיקפי סיקור גבוהים יותר מאשר עליות באותם שיעורים. חוסר הסימטריות בכלי התקשורת הכלליים משמעותי יותר מאשר בתקשורת הכלכלית המקצועית. השפעת הסיקור העודף על התנודתיות התוך-יומית של המניות היא שלילית מובהקת: ככל שהסיקור העודף שלילי יותר, תגדל התנודתיות התוך יומית, ולהיפך.

 

החוקרים אומרים כי השפעת התקשורת מתבטאת לא רק בציפיות. הסיקור עצמו עשוי להשפיע על תשואת הנכסים הנסחרים בשוק ההון בדרכים רבות ומגוונות. עצם אזכורה של מניית חברת מסחרית בתקשורת עשוי להביא לרכישתה על ידי משקיעים פרטיים. תשומת הלב של משקיעים אלה למגוון ההיצע מוגבלת: מגבלות של זמן או מגבלות קוגנטיביות גורמות להם להתמקד במניות המושכות את תשומת הלב התקשורתית.

 

החוקרים מצביעים על מחקרים קודמים שמצאו כי משקיעים פרטיים נוטים לרכוש מניות הנמצאות במוקד תשומת הלב התקשורתית וכי נטייה זו ברכישת מניות חזקה יותר מאשר במכירתן, משום שמכירת מניות נעשית מתוך תיק השקעות נתון, המכיל מספר מוגבל שלן מניות, ואילו מספר המניות הניתנות לרכישה הוא למעשה אינסופי. מחקרים אחרים מצאו שגם מנהלים של קרנות נאמנות נוטים לרכוש מניות המסוקרות באופן נרחב על ידי התקשורת.

 

באופן כללי, אומרים סעדון, רוזנבוים ושרייבר, אנשים נוטים להפנות יותר תשומת לב לכתבות שליליות מאשר לכתבות חיוביות וסיקור שלילי משפיע יותר על הציפיות מאשר סיקור חיובי. לא זו בלבד, אלא שהדיווחים השליליים על הנעשה בשוק המניות נרחבים יותר בדרך כלל מאשר אלה החיוביים. ההטיה נובעת לא מחוסר הבנה של הנתונים על ידי העיתונאים, אלא מהשפעות מבניות בתהליך יצור החדשות. יש לכך שלוש סיבות עיקריות: מגבלה קוגניטיבית של הכתבים, אשר בדומה לצרכני החדשות נוטים להבליט אירועים שליליים יותר מאירועים חיוביים, הערכה שחדשות שליליות "מוכרות" עיתונים יותר מחדשות חיוביות וכן ההכרה שתפקידה של עיתונות במדינות דמוקרטיות לשמש כלב שמירה ולכן – להתריע על אירועים שליליים.
 
עיקר השפעתה של התקשורת הכתובה, אומרים החוקרים, הוא על המשקיעים ה"נאיביים", הלא מקצועיים, בכך שהיא יוצרת בקרבם פסימיות, אופטימיות, פחד או אופוריה. לעומת זאת המשקיעים המקצועיים עשויים להיות מושפעים ממנה בעיקר במקרים קיצוניים של אווירה שלילית שהיא מייצרת, מתוך הבנה כי אווירה כזאת יכולה להשפיע בהמשך על שוק ההון דרך פעולות לא שקולות של משקיעים נאיביים.
 
כך, למשל, כתבה נרחבת בעיתון נפוץ עשויה ליצור תהודה, שמסוגלת להשפיע על השיח התקשורתי והציבורי ולהביא לתופעת "עדר" של מכירות מצד משקיעים נאיביים. אלה יגרמו לכתבות המשך בעיתונות ובמקרים מסוימים יגררו פעולות והתבטאויות מצד הממשלה והרגולטורים המופקדים על שוק ההון.


 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz