728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

עובדות ומשמעותן

עובדות ומשמעותן
אילוסטרציה: pixabay

מחקר מיוחד של יפעת מחקרי מדיה והמשרוקית עבור כנס אילת לעיתונות: למעלה מ-70% מהאמירות העובדתיות של פוליטיקאים במדיה ב-2018 - אינן נכונות

מחקר יפעת מחקרי מדיה בשיתוף מערכת המשרוקית, המתמחה בבדיקת עובדות אובייקטיבית ועניינית בשיח התקשורתי באמצעות מחקר עומק, מיפה את האמירות המתפרסמות בתקשורת על ידי נבחרי ציבור ואת מידת הדיוק העובדתי שלהן. מטרת המחקר, שממצאיו יוצגו בכנס אילת ה-12 לעיתונות, היא לבחון את שכיחותן של אמירות שגויות והשפעתן על השיח הציבורי בישראל בשנת 2018.

 

על פי דירוג המשרוקית, עשרת הנושאים הבולטים בשיח האמירות העובדתיות של פוליטיקאים ב-2018, נכונות ושגויות כאחד, היו חקירות רה"מ נתניהו עם 19% מנתח השיח, דת ומדינה ודיוני "הדתה" עם 15%, מדיניות חברתית-כלכלית עם 14%, הסכסוך הישראלי-פלסטיני עם 12%, סוגיית מבקשי המקלט ומהגרי העבודה ויחסי החוץ של ישראל עם 9% מהנתח כ"א, בג"צ והפרדת הרשויות עם 7%, יהודה ושומרון עם 6%, חוק הלאום עם 5% ותאגיד השידור הציבורי עם 4%.

 

על פי נתוני יפעת מחקרי מדיה, 75% מההופעות של פוליטיקאים במהלך השנה החולפת במדיה המשודרת הן של נציגי מפלגות הקואליציה ורק 25% מיוחסות לאופוזיציה. בהתאם לכך, האמירות שנבדקו על ידי מערכת המשרוקית בשנה האחרונה מתפלגות באופן זהה. מעל 70% מהאמירות העובדתיות שנבדקו נמצאו כשגויות – במלואן או ברובן, כאשר נציגי הקואליציה הפגינו נטייה גבוהה יותר לאמירות שאינן נכונות – 74% מתוכן התבררו כשגויות, 11% כנכונות בחלקן ורק 14% כנכונות. גם חברי האופוזיציה אינם מדייקים ברוב אמירותיהם כאשר 62% מתוך האמירות שנציגי האופוזיציה הציגו כעובדתיות היו שגויות, 15% נכונות בחלקן ו-23% היו נכונות.

 

בחלקו האיכותני של המחקר שיוצג בכנס אילת לעיתונות, נבחנו השפעתן של 33 אמירות על השיח הציבורי, שזוהו על ידי מערכת המשרוקית כשגויות. חלק זה התמקד בכמות האנשים שנחשפו לאמירות אלה בכתבות פולו-אפ וברשת, סך הנחשפים לתיקון העובדתי לאמירה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות וסקר דעת קהל לבדיקת שיעור מכלל הציבור הזוכר את האמירה כיום ולבדיקת שיעור מכלל הציבור שחושב כי האמירה נכונה.

 

נמצא כי החשיפה הממוצעת הכוללת לאמירה שאינה נכונה עומדת על 495 אלף איש, חשיפה ממוצעת לתיקון העובדתי של אמירה עומדת על 205 אלף איש –פי 2.5 פחות מרמת החשיפה לאמירה שגויה או בדויה. הזכירות הציבורית הממוצעת לאמירה שגויה עומדת על 11% בעוד מידת האמינות הממוצעת שמקנה הציבור לאמירה שגויה עומדת על 77% – נתון גבוה למדי. עוד נמצא במחקר כי מעל מחצית מהאמירות השגויות היו אמירות "מתחת לרדאר", שזכו לחשיפה יחסית נמוכה אך לא תוקנו מעולם. אמירות שגויות שזכו לתיקון משמעותי בהיקף דומה או גבוה יותר מהחשיפה המקורית לה זכו עומד על כ-30% מהאמירות והאמירות המשפיעות ביותר שהיו שגויות ולא זכו לתיקון משמעותי עומד על כ-15% מסך האמירות. עוד נמצא במחקר כי בנוסף לכך שרוב האמירות השגויות המתפרסמות בבמות תקשורת מרכזיות נוגעות לנושאים בראש סדר היום, אלה מהן שמועברות באמצעות נאום או הודעה לעיתונות הן בעלות השפעה רחבה. כמו כן, האפקט של תיקון אמירה לא נכונה על ידי כלי תקשורת מרכזי הוא עצום.

 

מחקר יפעת והמשרוקית שיוצג בכנס אילת מצא כי האמירות הלא נכונות בעלות החשיפה הרחבה ביותר היו:

 

• רה"מ נתניהו בנאום לתקשורת בסוף אפריל השנה אמר כי "איראן נדרשה בהסכם הגרעין להתוודות בפני סבא"א בעניין תכניתה הגרעינית, זה היה תנאי חד משמעי לקיום ההסכם". לאמירה, ששודרה בכלל המהדורות וזכתה לפולו-אפים רבים במדיה וברשת ולא זכתה לניסיון תיקון חיצוני מסוקר נחשפו 7 מיליון איש כאשר זוכרים אותה 22% מהציבור ו-88% מקנים לה אמינות גבוהה.
 

• שר הפנים אריה דרעי אמר בתחילת חודש יוני השנה ש"על פי תקנות הממשלה, המוסמך היחיד להגיש הצעות חוק בנושא הגיור הוא שר הפנים". ציטוט זה שולב בהודעה לעיתונות וזכה לחשיפה ב-30 כתבות במגוון כלי תקשורת. לאמירה זו, שגם היא לא זכתה לתיקון חיצוני מסוקר, נחשפו 4.2 מיליון איש, זוכרים אותה 8% מהציבור ושיעור האמינות המוקנה לה בקרב הציבור גבוה יחסית ועומד על 78%.
 

• חה"כ יאיר לפיד אמר בכנס המשפיעים של חברת החדשות שנערך בתחילת ספטמבר כי "מאז הקמת הממשלה הזאת, מחירי הדירות עלו ב-13% ומחירי המזון ב-8%". לאמירה שסוקרה באתרים "מאקו" ו"רשת" נחשפו 635 אלף איש. זוכרים אותה בקרב 13% מהציבור ו-80% מקנים לה שיעור אמינות גבוה.
 

• חה"כ מיקי זוהר אמר בגלי צה"ל באמצע אוגוסט: "מי אמר שאירוח אירוויזיון זה 150 מיליון שקל? לא עשו אירוויזיונים ב-30-40 מיליון שקל?" באמירה אליה נחשפו 220 אלף איש. למרות שתיקון לאמירה זו מטעם המשרוקית פורסם ב-Ynet ובגלי צה"ל ונחשפו לו מספר גבוה יותר של 1.7 מיליון איש, שיעור האמינות הציבורית לאמירה המקורית והלא נכונה עומד של 76%.
 
• חה"כ דוד ביטן אמר לגלי צה"ל בסוף מאי כי "בצפון ת"א הרבה מאד לא מתגייסים", אמירה אליה נחשפו 434 אלף איש. לתיקון לאמירה שפורסם ב"וואלה! ניוז", לדיון בנושא בערוץ עשר, לאייטם בגלי צה"ל ולשיח בנושא ברשתות החברתיות נחשפו 1.5 מיליון איש, אך שיעור האמינות הציבורית לאמירה הלא נכונה של חה"כ ביטן עומד על 75%.

 
 

שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה: "ריבוי האמירות שאינן נכונות בעייתי במיוחד לאור האמינות הגבוהה שהציבור עדיין מקנה למה שנאמר בתקשורת על ידי פוליטיקאים, בניגוד אולי לפרשנויות שהתקשורת עצמה מייצרת. אמינות זו באה לידי ביטוי בהשפעה על דעת הקהל ומדגישה את הצורך להגביר את בדיקת העובדות ולשלבה בשיח האקטואלי בזמן אמת".
 
בועז רקוץ', מנכ"ל המשרוקית: "רוח התקופה אמנם מלמדת אותנו ששיח רגשי ונרטיבי הוא גם העוצמתי ביותר, אך אלו הטוענים כי ׳בימינו אין משמעות לעובדות׳ שוגים. המחקר מלמד אותנו שהעובדות חיוניות, ולמעשה מוכיח שנית את מה שאנחנו כנראה מנסים בכוח לשכוח – אם עובדות היו ׳פאסה׳, לא היה נעשה מאמץ גדול כל כך לייצר עובדות אלטרנטיביות. ליבוי רגשות לא באמת מספיק, וצרכני האקטואליה עדיין מחפשים עובדות בכדי להיאחז בהן תוך עיצוב השקפת עולמם. שיח ציבורי מועיל, ענייני ולא הרסני – מצריך לפני הכל שמירה על מעמדן של העובדות".
 


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.