728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

בתוך ומחוץ לבועה

בתוך ומחוץ לבועה
משתתפי הפאנל "ישיבת ליינ-אפ" בכנס אילת לעיתונותצילום: יניב כהן

הציבור החרדי חשוף יותר לרשתות החברתיות, אך ביום פקודה - או יום בחירות - יישמע להוראות הרבנים, טענו המשתתפים בפאנל על התקשורת החרדית כיום

"התקשורת החרדית עברה שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. חלקים משמעותיים ממנה אינם פועלים עוד כבתוך בועה, אלא מודעים להשפעה הגוברת של הרשתות החברתיות על הציבור החרדי". כך אמר הבוקר (שני) ישראל כהן מרדיו קול ברמה בפאנל שכותרתו "ישיבת ליין- אפ", ואשר עסק בצוהר שפותחת התקשורת במגזר החרדי המסוגר לחברה הישראלית. את הפאנל הינחה עופר חדד מחברת החדשות.

 

"הקהל הלומד בישיבות מעוניין לדעת מה החילונים חושבים על הציבור החרדי וגם מבקש להיאבק בבורות שקיימת אצל החילוניים ביחס לעולם החרדי. לכן הוא נחשף לרשתות החברתיות וגם מברך על כך שהמגזר החרדי נחשף יותר ויותר בתקשורת הכללית, באמצעות כתבים שבעברם השתייכו למגזר החרדי כמו חיים לוינסון ועופר חדד, המשתתפים בפאנל זה", אמר כהן. לדבריו, הרשתות החברתיות שינו את השיח בחברה החרדית, כפי שמעידה פרשת ההתפרעות של קבוצת חרדים בטיסה של אל על מניו יורק לנתב"ג ביום שישי האחרון.

 

שמעון ברייטקופף, העורך של השבועון החרדי "משפחה", טען לעומתו כי חרף החשיפה הגוברת של הציבור החרדי לרשתות החברתיות, לפחות בכל הקשור לדפוסי הצבעה בבחירות, ציבור זה עדיין אינו הולך שבי אחר הלך הרוח ברשתות, אלא נשמע להנחיה של הרבנים. "בבחירות האחרות על ראשות עיריית ירושלים, המועמד החרדי יוסי דייטש היה כוכב הרשת, בעוד שמשה ליאון היה מועמד כמעט לא לגיטימי ברשתות אך זכה בכל זאת בבחירות. אז הרשת גועשת, אך השפעתה על הציבור החרדי מוגבלת, אם בכלל. דעת הרבנים היא הגוברת". לוינסון העיר בהקשר לכך כי ליאון איבד תומכים רבים מכיוון שהוא נתפס כאדם זר לירושלים וכמי שעבר להתגורר בה אך ורק במטרה להיבחר לראשות העיר, מטרה אותה השיג הפעם.

 

נעמה עידן, מו"ל "יום ליום", טענה כי החרדים אינם עשויים מחומר מונוליטי. "יש ביניהם לא מעטים שמתרגשים עד עמקי נשמתם מכך שרב ידוע בכה באירוע מסוים ויש אחרים שיראו בבכי הזה מסחרה. יש חרדים שמושפעים מהשיח ברשתות החברתיות לעומת אלה שמתרשמים יותר ממה שנאמר בבית הכנסת".

 

רחל לויטן, סמנכ"לית השיווק בעיתון "משפחה", טענה כי האשה החרדית אמנם חשופה כיום לרשת החברתית, "אבל זה לא מה שישפיע על עמדותיה, מכיוון שזה נתפס לעתים כצהוב. מה שישפיע עליה זו העיתונות הכתובה, שאחד מהם הוא עיתון 'משפחה', שמנסה תמיד לצעוד צעד אחד קדימה ולספק מידע בנושאים הנחשבים טאבו בעיתונים החרדים המסורתיים, למשל בתחום המודעות לסרטן נשים או נושא דיכאון אחרי לידה.

 

עידן, שהמשיכה באותו קו, טענה כי בציבור החרדי קיימת הערכה גדולה למילה הכתובה, "וזה מדהים". לדבריה, יחס זה נשען על ערך שהחרדים גדלו עליו, ולפיו אין מבקרים את התורה, שכל מילה בה היא בחזקת מילה קדושה. "כאדם חרדי פותח את עיתון 'משפחה' וקורא בו טור פוליטי, הוא מסתכל עליו כעל פירוש רש"י, שהשלכותיו עמוקות. "זה מחייב אותנו, העורכים והכותבים, להתנהלות אחראית. לפי הרגשתי אנו מזלזלים באחריות המוטלת על כתפינו, ולא בודקים מספיק את מהימנות המידע המגיע עלינו. סומכים על כך שאיש לא יתבע אותנו על לשון הרע, ולא כך הוא הדבר". היא רמזה כי התופעה של עיתונאים המקבלים מעטפות כסף תמורת כתיבה מוטית, קיימת במגזר החרדי וקראה לקיים ביקורת ציבורית הדוקה על העיתונות החרדית. "אני מצפה להסתכלות מקצועית. הגיע הזמן שתהיה לנו אג'נדה ושנבדוק ללא הרף היכן אנו יכולים להיות טובים יותר".

 

לויטן התקוממה על דבריה של מו"ל 'יום ליום' וטענה כי לא נכון לקבוע שהעיתונות החרדית אינה מגלה אחריות מספקת בכל הקשור לטיפול במידע המגיע אליה. "כל מילה שאנו מפרסמים היא מדודה, כדי לפגוע באיש וכדי לא להיקלע למצב של הוצאת לשון הרע. רק לאחרונה קרה שעמדנו לפרסם כתבה גדולה על פרשה כאובה. בדקה ה-90 התקשרה אלינו אשתו של המרואיין שעמד במרכז הכתבה וביקשה שלא נפרסם את הדברים מכיוון שייגרם לו מפח נפש אדיר. נענינו לבקשה ולא פירסמנו".

 

ברייטקופף אמר אף הוא כי אף כי הסברה היא שהעיתונות הכללית היא זו שמגלה אחריות ונוקטת איזון בכתיבה, הרי העיתונות החרדית מגלה כיום אחריות לא פחותה. "הגיע הזמן שנשתחרר מרגשי הנחיתות האלה", הוא הוסיף. עוד הוא אמר כי על העיתונות החרדית עובר תהליך דומה לזה הפוקד את העיתונות החילונית: לא עוד עיתונות ' אובייקטיבית', אלא עיתונות עם אג'נדה, כזו שמתבססת בעיקר על פרשנויות.

 

היועץ האסטרטגי דוד עזריאל אמר כי לעיתון 'משפחה' חלק בתזוזה שחלה בכלי התקשורת החרדים, לכיוון של פתיחות מסוימת. עוד אמר כי מוקד הכוח של כלי התקשורת החרדיים עבר לאתרי האינטרנט. "הם כבר הפכו לסוג של ממסד המשפיע על הרבנים", הוא טען. לוינסון חידד את הנקודה בכך שאמר כי לעיתונאים חרדים יש כיום כוח השפעה רב על הפוליטיקה החרדית.

 

עזריאל: "ובכל זאת למילה של רב יש כוח על הציבור החרדי. פוליטיקאי המתמודד בבחירות שבבוקר יום הבחירות תולה שלט תעמולה עם תמונה של רב שאומר משהוא או שבשלט מופיעה ברכת רבנים – משיג בדרך זו קולות רבים. זה מה שעשה עופר ברקוביץ בבחירות לראשות עיריית ירושלים. נכון שהוא לא הצליח להיבחר, משום שבירושלים קיים עוד כלל אותו יש למלא: אסור לבנות קמפיין המתבסס על שנאת חרדים, וברקוביץ' לא מילא אחר הכלל הזה".

 

עידן, שחתמה את השיח, התייחסה לביקורת שנשמעה במגזר החרדי על האופן השלילי שבו הוצגו החרדים בפרשת ההתפרעות בטיסה של אל על: "כואב לנו שהציגו אותנו כעבריינים", אמרה, "אבל לא כל מי שמבקר אותנו בהכרח טועה. הגיע הזמן שנגיע לבגרות ונדע להכיל ביקורת. הגיע הזמן שאנו כתקשורת חרדית נגלה אחריות. הצורך שלנו כחרדים הוא שלא נישאר קבוצה סגורה וקיצונית, אלא שנשמור על הישראליות שלנו. זה הכיוון הנכון".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.