728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

שקיפות בתעמולה

שקיפות בתעמולה
אילוסטרציה: PIXABAY

ועדת הטכנולוגיה וועדת הפנים לפלטפורמות ההפצה: הציגו את הפעילויות שלכן להגברת השקיפות בקמפיינים פוליטיים וצמצום ממדי ההפצה של מידע כוזב

ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הפנים החליטו היום (שני) בדיון משותף להמליץ לפלטפורמות ההפצה המרכזיות לפרסם תכנית להגברת השקיפות בכל הקשור לתעמולה פוליטית בזמן בחירות.
 

כמו כן החליטו שתי הוועדות להציע כלים לבדיקת עובדות ולדירוג מידת האמינות של תוכן המתפרסם. הוועדות קראו לנציגי הפלטפורמות להציג בפניהן בתוך כחודש ימים את מכלול הפעילויות שהן מבצעות בהקשר לפעילותן בישראל – לשם הגברת השקיפות בקמפיינים הפוליטיים וצמצום מימדי ההפצה של מידע כוזב. את הדיון יזמה ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני).

 

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר בפתח הישיבה כי "כדי לפתור את סוגיית ההפצה של מידע כוזב במיוחד מידע שמטרתו להשפיע על התוצאות של בחירות, חייבים להביא את העניין למודעות הציבור". לדבריו, "מי שמודע, יודע שמידע צריך לבדוק".
 

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יואב קיש (ליכוד) אמר כי "הפצת הפייק ניוז בבחירות המקומיות האחרונות היא תופעה שלא הכרנו במלוא חומרתה עד לאחרונה. הכלים שיש היום בידי המשטרה והפרקליטות, יש בהם כשלים רבים. חופש הביטוי הפך לחופש השיסוי, ועלינו להחליט לשים לזה גבול".
 

פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט אמרה : "אני רוצה שהבית הזה ילחץ שישחררו מידע על ההתערבות של מפעילות הרשתות החברתיות. ועדת הבחירות לא יכולה לנצח את הפייק ניוז לבד. סמסים מגיעים למאות אלפי איש. זה קורה כל הזמן. מדובר בהמון כסף".
 

לדבריה, אחד השינויים עליה ממליצה ועדת בייניש לבחינת חוק הבחירות – דרכי תעמולה היתה גיבוש מסלול מנהלי לקנסות. "חדשות כזב מתפשטות מהר מאוד. יש מקום לגופים אמינים כמו תקשורת, מבקר המדינה, או ועדת הבחירות, שיודיעו על משהו חריג. רוב המידע המופץ אינו חריג. בארה"ב יש מד שקר שקבע כי פוליטיקאי ידוע משקר בשיעור של 84% מהזמן. זה עזר? לא".
 

עו"ד אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית: "הסוגיה מורכבת. ועדת הבחירות לא יכולה להפוך לרגולטור. סמכויותיה מאוד מוגבלות. היא יכולה להוציא צו מניעה במקרים מאוד ספציפיים של הפרעה בתעמולת בחירות. מצד שני נעשה שימוש בהגשת תלונות".
 

ג'ורדנה קטלר, נציגת פייסבוק בדיון, אמרה: "אנשים צריכים לדווח על חשבונות בעייתיים, ואז אנו יכולים לטפל. אנחנו גם מנסים להוריד חשיפה של תוכן שגילינו, שמשתמשים דיווחו עליו כשקרי. מנסים לאט לאט להוריד חשיפה עד 80% של תוכן שסומן כשקרי".
 

ח"כ רויטל סויד, יוזמת הדיון, אמרה: "המציאות היא כזו שבמערכות בחירות מתערבים, גם מעצמות זרות, וגם בתוכנו. מתי אתם הולכים לעשות פה בארץ, מה שכבר עשיתם בארה"ב – אתם חושפים את סכומי המימון. האם תעשו זאת לפני הבחירות הכלליות אצלנו? למה אתם לא מוכנים להקים ועדה ציבורית? איך אתם יודעים על פרופילים מזויפים? את אומרת שהסרתם 750 מיליון פרופילים מזויפים. האם אתם יכולים לומר כמה מתוכם בארץ? האם אתם מגיעים לכך לבד או שפונים אליכם? האם כרגע אין פרופילים מזויפים? האם הסרת מאות מיליון כאלה ניקתה את השטח?"
 

סנ"צ גלעד בהט, ראש מדור חקירות באח"מ במשטרת ישראל: "אני מבחין בין תוכן הדברים, שנושק לחופש הביטוי ופתיחת חקירה בנושא מחייבת אישור הפרקליטות, לעבירה פלילית של התחזות או זיוף זהות המוסר. אם מדובר בהסתה לרצח או חשש להסתה לאלימות או גזענות יש ציר מהיר. לא כל מי שאומר לא אמת זו עבירה פלילית".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.