728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מבוסס על עובדות אמיתיות

מבוסס על עובדות אמיתיות
אילוסטרציה: pixabay

בית משפט השלום דחה תביעת לשון הרע נגד צעיר שפרסם פוסטים על שירות משפיל שחווה אדם אחר. נקבע כי "הפוסטים נכתבו בתום לב, והם בעלי ערך ציבורי"

בית משפט השלום בחדרה דחה לפני שבוע תביעת לשון הרע שהגיש אדם נגד צעיר שפרסם נגדו פוסטים בפייסבוק. השופטת קרן אניספלד קבעה כי הפוסטים מבוססים על עובדות אמיתיות והם בעלי חשיבות ציבורית.

 

הנתבע (המצוין בפסק הדין כ"פלוני") פרסם בנובמבר 2016 בקבוצת "חדרתים בפייסבוק" פוסט נגד אדם שעוסק בהובלות (שאף הוא מצוין בפסק הדין כ"פלוני"). בפוסט הראשון סיפר הצעיר כי נסע ברכבו בשעת לילה בחדרה ולפתע ראה אברך שהחזיק ילדה קטנה בידיו ומבקש עזרה, לאחר שמוביל הרהיטים, שאת שירותיו שכר, סירב להעלות את הכבודה לדירה.

 

"עצרתי . שאלתי לשלומו של האיש. מתברר שהוא שילם הון תועפות למוביל כדי שיעביר תכולת דירה. עקב כך שהמדרגות צפופות ואין אור בבלוק, המוביל השאיר אותו ככה ונעלם", כתב הצעיר בפוסט.

 

לפוסט הראשון הגיבה אחת מחברות הקבוצה במילים: "גם אני עברתי את אותו סרט עם אותו מוביל. חייבים לעשות לזה סוף". בפוסט השני ציין הצעיר כמה פרטים מזהים על החברה בה עובד המוביל, והוסיף שהוא עושה זאת למרות שהוא קיבל איומים מצד המוביל. הפרסום גרר תגובות של גולשים נגד המוביל ונגד חברת ההובלה שבה הוא עובד.

 

המוביל טען, באמצעות עו"ד אילנית דרמר רונן (במינוי לפי חוק הסיוע המשפטי), שאין לו שום קשר לטענות הנתבע כפי שהופיעו בפוסט הראשון וכי פרסומי הנתבע אודותיו הם שקריים. הוא הבהיר כי הוא עותר כדי שייפסק לזכותו פיצוי בסך 200 אלף שקל, מאחר שהנתבע פרסם נגדו, לטענתו, את הפוסט הראשון מתוך זדון, בידיעה כי תוכנו כוזב.

 

מנגד טען טען מפרסם הפוסטים, באמצעות עו"ד אוהד אחרק, כי הפרסומים שלו חוסים תחת ההגנות של חוק איסור לשון הרע, מאחר שהם נעשו בתום לב וכן משום שתוכנם אמת והיה בהם עניין ציבורי מובהק.

 

השופטת אניספלד הבהירה כי ההתרחשויות המתוארות בפוסטים והתגובות להם אומתו בעדויות שמסרה עדה מטעמו – אחותו של אותו אברך, שהיא זו שהזמינה את שירותיו של המוביל ונכחה באירוע המתואר.

 

אותה עדה סיפרה בבית המשפט כי המוביל התחייב לבצע את ההובלה תמורת 800 שקל, אך במהלך ההובלה הוא דרש תשלום נוסף ואיים להפסיק את ההובלה אם דרישתו לא תיענה. או אז, היא סיפרה, שולמו לו 1,500 שקל נוספים, אלא שהמוביל לא הסתפק בכך ודרש סכום נוסף, בטענה שגרם המדרגות צר וחשוך. לפי עדותה, מבד בבד עם דרישותיו לתשלום נוסף, החל המוביל להשמיע כלפיה איומים והיא החלה לפחד.

 

לאחר שהמוביל לא היה מרוצה מסך הכספים שקיבל הוא פרק את התכולה על המדרכה ועזב את המקום עם הפועלים. השופטת קבעה כי העדות הזו של אחותו של האברך נמסרה בצורה כנה ואמינה.

 

לגבי הצעיר שנתבע על ידי המוביל, השופטת ציינה כי הוא הותיר רושם חיובי של אדם ישר ואכפתי. עדותו היתה גלויה, כנה ואמינה. "לא כן התובע, שהותיר רושם שלילי ביותר. "התובע טען שאין לו קשר לסיפור שהתפרסם בפוסט הראשון. מדובר בהצהרה שדינה דחייה", היא הוסיפה.

 

ברמה המשפטית, השופטת ציינה כי הפוסט שהצעיר פרסם כנגד המוביל הוא בעל ערך ציבורי, שכן מדובר במידע על התנהלות פוגענית ומזיקה שהציבור רשאי לקבל בטרם יחליט אם להזדקק לשירותיו של התובע כמוביל. לפיכך, היא קבעה, מדובר בפרסום שהוכחה תום הלב שלו ואשר המבוסס על עובדות אמיתיות ואין הדבר בגדר הוצאת דיבה כלפי המוביל.

 

השופטת התייחסה לעובדה שהמוביל הביא לעדות לקוחות מרוצים וקבעה כי הדבר אינו מבטל את העדויות מטים הנתבע, אלא שלכל היותר יש לתובע גם לקוחות מרוצים.
 

בצד דחיית התביעה, השופטת חייבה את המוביל לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 19,050 שקל.

 


ת"א 18069 -04 -17

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.