728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חיסון מפני מחלת הסקרת

חיסון מפני מחלת הסקרת
פרופ' גבי וימן.צילום: אוניברסיטת חיפה

סקרי הבחירות הם כלי בידורי וכל תכליתם היא יצירת רייטינג לכלי התקשורת והנאה לצופים כמו במשחקי ספורט, אומר פרופ' גבי וימן מאוניברסיטת חיפה

מערכת הבחירות הנוכחית , שתסתיים ב-9 באפריל הקרוב, תהיה הקצרה בתולדות המדינה, מה שיפחית את העול על המשק ואולי גם ימתן את מגמות הקיטוב הפוליטי בציבוריות הישראלית. ואולם דבר אחד לא השתנה, וממשיך להיות לרועץ על מערכת הבחירות – הסקרים. לא חלפו שעות בודדות מאז פורסם על מועד הבחירות והסקרים, כן אותם סקרי דעת הקהל  – שטעו לא פעם בניבוי של תוצאות בחירות או התמודדויות אישיות, כבר חגגו בעיתונות הכתובה והמשודרת.

 

"הגיע הזמן להפסיק את השימוש האובססיבי בסקרים בכל מערכת בחירות. הסקרים הפכו את הבחירות לתכנית ריאליטי, למעין אירוע ספורט שנוטל ממערכת הבחירות כל חזון או אידיאולוגיה והופך אותה לרדודה", אומר פרופ' גבי וימן, מהחוג לתקשורת של אוניברסיטת חיפה. לדבריו, -פרסומם של סקרים גורם לשתי בעיות עיקריות: רובם טועים בניבוי של תוצאות הבחירות וכמו כן קיימת שונות בניבוי התוצאות בין הסקרים השונים שמתפרסמים.
 

"הבעיות הללו הכרוכות בפרסום סקרים אינן ידועות לציבור ולכלי התקשורת לסוגיהם, אך הם גם מעדיפים לא לדעת", טוען וימן. "התקשורת אוהבת סקרים. כל ערוץ וכל עיתון עם הסקר שלו. יש לזה רייטינג גדול, בשל המתח הנלווה לכך, מתח השמור למשחקי ספורט. הקוראים והצופים אוהבים סקרים, כי הם רוצים לראות היכן הסוסים במירוץ. כל סקר מבשר לך, הקורא או הצופה, איפה הסוסים נמצאים. זה גם לא שונה ממשחק צמרת של מכבי תל אביב בכדורסל.

 

– או קיי. הסקרים אינם מדויקים. אבל הם בכל זאת מצביעים על מגמה. על אינדיקציה לגבי התוצאות ולגבי מי ירכיב את הממשלה.

"הסקרים אינם מייצגים ולפיכך אינם מדעיים. נכון להיום, חלק ניכר מהאוכלוסיה לא נכלל בין הנשאלים בסקרים. למשל, חיילים בשירות חובה, עליהם נאסר להשתתף, ערבים וגם רבים מהעולים החדשים שאינם שולטים בשפה העברית או מתייחסים בחשדנות לסוקרים ולפיכך מסרבים להשתתף.

 

"הסקרים כיום, שלא כמו אלה שנערכו עד לפני כ-25 שנה, אינם נעשים באמצעות שיחות בטלפון הקווי לציבור הנדגמים אלא באמצעים אינטרנטיים או הטלפון הסלולרי, בהתבסס על מאגר של נדגמים. לעתים, המשיבים על הסקרים הסלולריים מקבלים תשלום עבור כך שהם טורחים להשתתף בסקר. אבל מי הם הנדגמים הללו? על פי רוב צעירים יחסית.

 

"שיטה זו, שנעשה בה שימוש בסקרים או מחקרים אקדמיים, ושם זה בסדר, אינה מתאימה לסקרי בחירות. מדוע? היא גורמת לכך שמבוגרים רבים, שאינם שולטים באמצעים הסלולריים או האינטרנטיים, מנועים מלהימנות עם אוכלוסיית הנשאלים. כל זה לא מעניין את מזמיני הסקרים. המניע שלהם הוא רייטינג. הם רוצים סקר כאן ועכשיו, כדי להקדים את כלי התקשורת המתחרה, שגם הוא ממהר לעשות סקר".

 


"הגיע הזמן להפסיק את השימוש האובססיבי בסקרים בכל מערכת בחירות. הסקרים הפכו את הבחירות לתכנית ריאליטי, למעין אירוע ספורט שנוטל ממערכת הבחירות כל חזון או אידיאולוגיה והופך אותה לרדודה"


 

לדברי וימן, בכל סקר, יש קבוצה די גדולה, שמתקרבת ל-25% מהנשאלים, שאין לה דעה מוצקה בנוגע לשאלה בעד מי יצביעו. הם בדרך כלל משיבים "לא החלטתי", או "לא יודע". הסוקרים, הלהוטים להציג סקר "אמין" ולפרסמו במהירות, נוטים לשייך את הלא משיבים הללו למפלגות הקיימות ו"לחלק" אותם לפי כוחה של כל מפלגה, באופן מלאכותי. "זו רמייה", הוא טוען. לדבריו, יש סוקרים שמנסים להעריך עבור מי יצביעו ה"לא יודעים", לפי תשובותיהם על שאלות פוליטיות- ביטחוניות שונות, כגון "מה עמדתך לגבי הרחבת ההתנחלויות בשטחים", או "האם לדעתך יש להנחית מכה כואבת על עזה". לדבריו, גם זו רמייה, מכיוון שתשובות אלה אינן מעידות בהכרח על זהות המפלגה לה יצביע הנשאל.

 

– אפשר להציג צד שהוא דווקא חיובי לסקרים. הם מלהיטים את מערכת הבחירות, שהיא ביטוי דמוקרטי מובהק.

"מה שאתה אומר נכון לארה"ב. שם הציבור לא מתעניין במיוחד במערכות הבחירות ומגלה אדישות לרבים מהנושאים שהמועמדים מדברים אודותיהם, גם אם אלה עניינים קריטיים לכלכלה או לביטחון האומה. אבל כאן בארץ, הפוליטיקה היא נשמת אפו של כל אזרח, לא משנה מאיזה מגזר ואם הוא בעל רקע מהימין או השמאל. אתה מכיר פגישת חברים בישראל, שלא מתפתח בה ויכוח פוליטי? הבעיה היא שהסקרים הפכו בישראל לכלי בידורי, כמו אירוע הספורט.
 

"הבעיה היותר חמורה היא שפוליטיקאים אצלנו כבר אינם משתתפים בדיונים מהותיים על הכיוון אליו המדינה צריכה ללכת. אין חזון. אין אידיאולוגיה. איש מהמתמודדים לא מדבר על ערכים. בלחץ הסקרים, מה שמעניין את הפוליטיקאים זה את מי להציב במקום השני, השלישי או העשירי. וכמובן, גם את ראש הרשימה בוחרים לפי סקרים. לא לפי דיעותיו או אמונותיו. ואם לדבר על הדרך שבה על המדינה או המפלגה ללכת, לכל היותר מדברים על הטווח הקצר".

 


"יש אנשים הרואים שמפלגה מסוימת מובילה בפער גדול מול האחרות, ואז הם מעדיפים להצטרף לתהלוכה ולהצביע בעדה. יש אנשים שפועלים מתוך מניע הפוך. זה עוד פן של תרומתם השלילית של הסקרים"


 

-אפשר להגיד שהסקרים, מעבר למטרתם המוצהרת, גם משפיעים בסופו של דבר על המציאות הפוליטית?

"כן, וזו גם בעיה לא פשוטה הכרוכה בפרסום של סקרים. יש אנשים הרואים שמפלגה מסוימת מובילה בפער גדול מול האחרות, ואז הם מעדיפים להצטרף לתהלוכה ולהצביע בעדה. יש אנשים שפועלים מתוך מניע הפוך: הם רואים שמפלגה מסוימת מקבלת בסקרים רק מספר מועט של מנדטים, או בקושי עוברת את אחוז החסימה, ואז הם מחליטים דווקא להצביע עבורה, כדי לעזור לה. זה עוד פן של תרומתם השלילית של הסקרים".
 

לדברי וימן, בענף פרסום הסקרים אין קוד אתי. "כל אחד יכול להקים מכון סקרים ולהיות סוקר. אין צורך ברישוי. סקרי בחירות רבים נעשים בהזמנת מפלגות והם מבוצעים בידי חובבים. בשנים האחרונות הסוקרים מתחרים זה בזה ולשם כך הם מכופפים סטנדרטים מקצועיים כדי להשיג תוצאות – ומהר. לפעמים לסוקרים יש שני כובעים, כאשר אותו סוקר הוא לא רק בעל חברה בתחום זה אלא הוא גם חבר במטה הבחירות של מפלגה. כמו בכל תחום מקצועי אחר, דרוש קוד אתי לחברות הסקרים. כמובן שישנם גם סוקרים מוערכים, מומחים לסטטיסטיקה בעלי שם, שעל עבודתם ניתן לסמוך, אבל הם נטמעים בים של סוקרים חסרי אתיקה".

 

ומדוע לא נעשה דבר בעניין קביעת קוד אתי לסוקרים?

"לפני כ-15 שנים החלטנו, כמה פרופסורים לתקשורת, יחד עם ד"ר מינה צמח, לכנס באוניברסיטת תל אביב אסיפה של כל הגופים העוסקים בסקרי בחירות, כדי להחליט על הקמת ועדה שתנסח קוד אתי בתחום. לאסיפה הגיעו רק בודדים. רוב הסוקרים העדיפו לא לבוא. היום פועלים בשטח יותר סוקרים עם קוד אישי שחוק לגמרי. הייתי מצפה מהעיתונאים עצמם להתחסן מפני הסקרים לשאול את הסוקרים שאלות קשות: איך הייתה שיטת המדגם, כמה נשאלים סירבו לענות לסקר ומי הזמין אותו. וגם לאגודת העיתונאים בתל אביב אני מציע ליטול יוזמה ולארגן סדנא לעיתונאים, שמטרתה הקניית חיסון מפני הסקרת, ב'קו"ף', מטרה ראויה לא פחות מחיסון מפני כל מחלה אחרת".

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.