728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הזנחת העיסוק הציבורי במהות

הזנחת העיסוק הציבורי במהות
סקר חברת החדשות מאמש.צילום מסך

פרופ' תמיר שפר, מומחה לתקשורת פוליטית ודיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית: הפרסונליזציה של מערכת הבחירות גורמת לרדידות השיח

המפץ הימני, בדמות ההתנתקות של בנט ושקד ממפלגת הבית היהודי והחלטתם להקים את מפלגת הימין החדש; הצטרפותו של בני גנץ למירוץ לבחירות; התמודדותה של ח"כ אורלי לוי והחיבור של משה בוגי יעלון לגנץ – לא עוררו שיח משמעותי על דרך פוליטית, על אידיאולוגיה, על גישות כלכליות או על מדיניות, אלא תחת זאת ליבו שיח פרסונלי העוסק בטקטיקות ובתחבולות.

 

"אין כמו מערכת הבחירות הנוכחית כדי לחזק את תופעת הפרסונליזציה של הפוליטיקה. מה שבמוקד הוא אנשים נאים למראה וגם קצת כריזמה לא תזיק", אומר פרופ' תמיר שפר, מהמחלקה לתקשורת והמחלקה למדעי המדינה ודיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. "גם אתה בשאלות שהפנית אלי התמקדת בעיקר באנשים שנכנסו לזירה הפוליטית ולא במפלגות עצמן. זה מבטא את נטיית הציבור בשנים האחרונות, שמתחדדת: להצביע עבור הדמויות העומדות בראש המפלגות, ולא עבור המפלגות עצמן. על המצע של כל מפלגה – הס מלדבר".

 

פרופ' תמיר שפר


 

שפר, בעבר עיתונאי בסוכנות הידיעות עתי"ם, בעיתון חדשות ובמוסף השבועי של על המשמר – חותם, רואה בתופעה זו של פרסונליזציה מגמה שלילית בעיקרה, אם כי יש לה, לדבריו, גם פן חיובי מסוים. "הפרסונליזציה המאפיינת את מערכות הבחירות בישראל החלה לאחר מלחמת יום כיפור, שגרמה לרעידת אדמה פוליטית, שהתבטאה בהחלשת המפלגות ובחיזוק המנהיגים שעמדו בראשן".

 


"סקרים הם עניין מורכב. זו שיטה רעה למדידת דעת הקהל אבל השיטות האחרות גרועות ממנה. סקרים שנערכים בתחילתה של מערכת בחירות אינם יכולים להיות מדויקים, מכיוון שבשלב המוקדם הזה 50% -60% מציבור הבוחרים טרם גיבשו את עמדותיהם ואפילו אינם סגורים בנוגע לגוש הפוליטי בעבורו הם יצביעו"


 

לדבריו, הפרסונליזציה של מערכת הבחירות גורמת לרדידות של השיח, להזנחת העיסוק הציבורי במהות. אין דיבור בשאלת עתיד השטחים, השיטה הכלכלית או הדרך לסגירת הפערים החברתיים. "עם זאת, מה שחיובי בפרסונליזציה הוא העובדה שהיא מושכת אנשים לעולם הפוליטי, מה שמחזק את הדמוקרטיה. אנשים שמטבעם לא נמשכים לתחום הזה, מגלים בו עניין מסוים בעצם העבודה שהם מתבוננים במועמדות ומועמדים יפי מראה. בעבור אנשים אלה, שרואים בפוליטיקה עניין מסובך, מועמדים כאלה הופכים את העניינים לפשוטים יותר".

 

– אבל פרישה מהבית היהודי של שני שרים בממשלת נתניהו, צעד שנשמר בסוד והפתיע את העולם הפוליטי ואפילו את כלי התקשורת, הוא בעל השלכות, לא?

"המהלך של בנט ושקד אינו יוצא דופן. הוא לא יגרום לשינוי משמעותי ביחסי הכוחות בין הגושים העיקריים, זה של הימין וזה של המרכז- שמאל, אלא אם כן כל מפלגות הימין יצליחו להתאחד לקראת הבחירות, מה שלא נראה סביר. הקמת מפלגת הימין החדש מעוררת רעש בתוך גוש הימין, אבל ספק אם היא משנה את יחסי הכוחות בין גוש הימין לבין גוש המרכז -שמאל. בעשור האחרון יחסי כוחות אלה כמעט שלא השתנו.
 
"מה שישפיע על התמונה הפוליטית ועל יחסי הכוחות בין הגושים הוא עיתוי ההודעה החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין הגשת כתב אישום נגד נתניהו בפרשות השונות שהוא חשוד בהן, בכפוף לשימוע. זה המהלך היחידי שאם יקרה, או לא יקרה, ישפיע על תוצאות הבחירות. וגם את זה אני אומר בעירבון מוגבל, משום שמצביעי הימין מוטרדים פחות מפרשות של שחיתות, לעומת מצביעי השמאל".

 


"גנץ מסמל יותר מכל את הפרסונליזציה של מערכות הבחירות בישראל. הוא עדיין לא הוציא הגה מפיו, שלא לדבר על הצגת משנה סדורה, וכבר הסקרים מנבאים לו 15 מנדטים. זה מוציא רבים מדעתם, ואני מבין אותם. תמיד, בכל מערכת בחירות, היו ויהיו מפלגות חדשות שירצו להשתלט על מרכז המפה הפוליטית"


 

-והופעתו של גנץ, שהסקרים חוזים לו מספר גדול של מנדטים, לא עשויה לטלטל את המערכת?

"כמעט שלא. אני לא צופה שגנץ יגרום לשינוי גדול יותר במפה הפוליטית מכפי שחווינו לאחר מערכות בחירות בשנים קודמות. כניסתו של גנץ לזירה הפוליטית מזכירה לי את כניסתו לזירה של אמנון ליפקין שחק, יחד עם איציק מרדכי, לפני כעשר שנים. שחק הצטייר כהבטחה גדולה. חזו לו קרוב ל-20 מנדאטים, אך כגודל הציפייה הייתה גם האכזבה.
 
"זה מה שעשוי לקרות עם גנץ, המסמל יותר מכל את הפרסונליזציה של מערכות הבחירות בישראל. הוא עדיין לא הוציא הגה מפיו, שלא לדבר על הצגת משנה סדורה, וכבר הסקרים מנבאים לו 15 מנדטים. זה מוציא רבים מדעתם, ואני מבין אותם. תמיד, בכל מערכת בחירות, היו ויהיו מפלגות חדשות שירצו להשתלט על מרכז המפה הפוליטית".

 

-הסקרים עדיין אמינים בעיניך? במערכת הבחירות הנוכחית, שני סקרים שונים באותוו היום צופים מספר שונה של מנדטים לאותה מפלגה, בפער עצום.

"סקרים הם עניין מורכב. זו שיטה רעה למדידת דעת הקהל אבל השיטות האחרות גרועות ממנה. יש ארגונים וגם פוליטיקאים שמנסים להעריך את משב הרוח בקרב הציבור באמצעות משאל טלפוני, או משלוח ס.מ.ס. זו שיטה ממש לא אמינה. העניין הוא שסקרים שנערכים בתחילתה של מערכת בחירות אינם יכולים להיות מדויקים, מכיוון שבשלב המוקדם הזה 50% -60% מציבור הבוחרים טרם גיבשו את עמדותיהם ואפילו אינם סגורים בנוגע לגוש הפוליטי בעבורו הם יצביעו. ככל שמועד הבחירות יתקרב, הסקרים יהיו קרובים יותר לתוצאות האמת, אבל כמובן גם אז, הם לא יקלעו למטרה, כפי שידענו בעבר".

 

-לתקשורת בישראל חלק באותה מגמה מובהקת של פרסונליזציה של מערכות הבחירות בישראל בשנים האחרונות?

"התקשורת תורמת למגמה זו ועוד איך. העניין התקשורתי לא מתמקד במחלוקות פוליטיות או מדיניות. אין שום דיון רעיוני לקראת הבחירות. אני לא מכיר עיתונאים ששאלו את בנט באיזו דרך הוא רוצה ללכת. מי שישאל שאלה בעלת נופך כזה יעורר גיחוך, לצערי. השתיקה של גנץ מסמלת זאת. הוא נוהג כשחקן אסטרטגי וסומך על כך שאיש לא ישאל אותו שאלות על דרך".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.