728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אינו מוצא פסול

אינו מוצא פסול
קמפיין "הם לא יחליטו".צילום: מתוך פייסבוק

"בתקשורת מתנהל מאבק נגד שלטון נתניהו, אז מותר לו להשיב מלחמה", אומר העיתונאי יעקב אחימאיר, שטוען שאין במודעה נגד עיתונאים פגיעה בחופש העיתונות

מערכות הבחירות בישראל מלוות בשיטות תעמולה מגוונות ויחודיות, לרבות שלטי חוצות יצירתיים, במטרה למשוך את תשומת הלב הציבורית, ואולם זו הפעם הראשונה בקורות מערכות הבחירות נתקלו נהגים שנסעו ביום שישי בסמוך לצומת גלילות בשלט חוצות עליו מתנוססות תמונותיהם של ארבעה עיתונאים. לצד התמונות הופיע כיתוב קצר: הם לא יחליטו.

 

העיתונאים שתמונותיהם מופיעים בכרזה הם רביב דרוקר מערוץ ערוץ 13, גיא פלג ואמנון אברמוביץ' מערוץ 12 ובן כספית ממעריב ורדיו 103 FM.
 

השלט שפורסם ביום שישי לא היה חתום על ידי שום ארגון או גורם פוליטי/ מפלגתי. במקביל נפתחה קבוצת פייסבוק תחת השם "הם לא יחליטו" עם תמונות של אותם עיתונאים.  כרגע אין חוק שאוסר על הצבת שלטים או פרסום תעמולת בחירות אנונימית, אם כי נעשים ניסיונות בכנסת לחוקק חוק שימנע את התופעה, בינתיים ללא הצלחה, עקב התנגדות הליכוד.

 

היום לקח הליכוד אחריות על הקמפיין הזה ולוגו המפלגה, לצד הסיסמה "דווקא נתניהו", מופיע על שלטים חדשים של הקמפיין שהוצבו בחוצות.

 

השילוט עם תמונותיהם של העיתונאים מעורר ביקורת ציבורית רבה. יש הרואים בו איום, עקיף או ישיר, על העיתונאים שתמונותיהם מופיעים בשלט, או אף על עיתונאים בכלל. אחרים רואים בכך חלק ממלחמתו של ראש הממשלה נתניהו בתקשורת, שאת רובה הוא מגדיר כעוינת לו וכמי ש"בונה" לו את תיקי החקירה הנוכחיים.

 

יעקב אחימאיר, חתן פרס ישראל בתקשורת לשנת 2012, עורך תכנית "רואים עולם" בערוץ 11, המגיש לעתים את התכנית "הבוקר הזה" ברשת ב', אינו מוצא שום פסול בהצבת השלט ואינו רואה בו איום על חופש העיתונות, חופש שלדבריו, קיים בישראל ביד נדיבה, ובמידה שאינה פחותה מכל מדינה מערבית אחרת. "קל להגיד שהשלט הנושא את תמונותיהם של העיתונאים הוא מעשה חמור, אבל מי שאומר את זה מתעלם מכך שהעיתונות בישראל נאבקת בנתניהו כמעט מהיום הראשון שבו הוא מכהן כראש הממשלה. זו עובדה שאיש אינו יכול להכחיש", הוא אומר.

 

יעקב אחימאיר.


 

"אילו הוצב השלט לפני שנתיים, שנה או אפילו חצי שנה, הייתי אולי אומר שזה לא בסדר. מה פתאום מישהו מחליט לתקוף עיתונאים באמצעות שלט דרכים. אבל במסגרת תעמולת בחירות, אין לי בעיה עם זה. הצבת השלט אינה מבטאת שום מגמה של צמצום חופש העיתונות. איש לא נאסר כאן בגלל ביקורת על הממשלה או העומד בראשה ואיש לא נשלח למחנה עבודה בגלל מאמר שכתב.

 

"מה שקורה הוא, שגוף התומך בראש הממשלה משיב מלחמה, באמצעות כרזה שהציב, כמענה על תקופה ארוכה שבה חלק גדול מהעיתונות מפרסם דברים שיותר משהם דיווחים עיתונאיים, מהווים בעצם מאבק נגד נתניהו. בהיותי איש ימין, שיש האומרים עליו שהוא קיצוני, אני חושב שהכרזה עם תמונות העיתונאים אינה חורגת מגבולות הלגיטימיות".

 

– היום מציבים כרזה עם תמונות של עיתונאים, ומחר יציבו כרזה עם תמונות של שופטים, אנשי הפרקליטות או של בכירי המשטרה. אתה לא חושב שזה מדרון חלקלק ומסוכן?

"העיתונות תוקפת את שלטון נתניהו בלי הפסק. אז מדוע אסור לנתניהו, או לליכוד, להשמיע ביקורת עליה בחזרה? העיתונאים צריכים לדעת שהם אינם עומדים מעל החוק. זו מערכה שיש בה שני צדדים. לדברי שופטים, אנשי הפרקליטות או שוטרים – הרי שהם, בניגוד לרבים מהעיתונאים, לא התנהלו בצורה לא הוגנת בנוגע לתיקי החקירה נגד נתניהו. אסור לפגוע במשטרה או ביועץ המשפטי לממשלה. אני מאמין ביושרה שלהם. אני בטוח שהיועץ המשפטי מנדלבליט נוהג באומץ לב וללא רבב בנוגע לשאלה אם להגיש כתב אישום כנגד ראש הממשלה".

 


"במסגרת תעמולת בחירות, אין לי בעיה עם זה. הצבת השלט אינה מבטאת שום מגמה של צמצום חופש העיתונות. איש לא נאסר כאן בגלל ביקורת על הממשלה או העומד בראשה ואיש לא נשלח למחנה עבודה בגלל מאמר שכתב"


 

-אתה סומך על היושרה של מנדלבליט, מה דעתך על כך שהוא התראיין אמש (מוצ"ש) לטלוויזיה, בשלב כה קריטי של החקירה או אולי כתב האישום?

"לא צפיתי בראיון שלו עם דנה ויס בשידור חי, מכיוון שבאותה שעה התכוננתי להגיש את תכניתי 'רואים עולם', אבל מנדלבליט לא היה צריך להתראיין, גם אם זה היה כביכול ראיון אגבי או סוג של מארב שהכתבת הציבה לו תוך כדי הליכה שלו למשרדו. איש בדרג שלו, במצב החקירות הנוכחי, לא צריך לדבר למיקרופונים כעת, אלא לעשות את מלאכתו בשקט. אני מציע שלא יקחו לדוגמא את מפכ"ל המשטרה הקודם, אותו אידיוט – אין לי דרך אחרת להגדיר אותו – שאץ רץ לספר לתוכנית 'עובדה ' שחוקרים פרטיים אספו מידע נגד קצינים שמעורבים בתיקי ראש הממשלה".

 

– איך אתה מתרשם ממערכת הבחירות הנוכחית? אתה מזהה איזה מאבק על דרך?

"במערכת הבחירות הנוכחית מדברים על אנשים ועל תפקידים. אף אחד לא מדבר על התנחלויות, על שטחים, או על משנה מדינית, כלכלית או חברתית. כלום. אני מזוהה עם הימין, אבל הערכתי מאוד את מאמריהם הארוכים של מאיר יערי ויעקב חזן שהיו מתפרסמים בעיתון מפ"ם 'על המשמר'. היה בהם חזון והתוויית דרך שנאמרו מתוך עומק, שיצרו שיח על דרך. גם עיתונים כמו 'חירות', 'למרחב', 'דבר' ו'הצופה' היו אכסניות לאידיאולוגיה, שיכולת להסכים אתה או לא, אבל עוררה ויכוחים על דרך. והיום? מתרשמים מיופיו של אדם ומכך שאינו מדבר. לא שומעים על מאבקים אידיאולוגיים, על עמדות עקרוניות, אלא רק על פרסונות. למשל, עד היום, חודשיים וחצי לפני הבחירות, אני לא יודע דבר על השקפותיו של גנץ".

 

-היעלמות העיתונים המפלגתיים תרמה שכך שמערוכת הבחירות אינן עוסקות באידיאולוגיה?

"זה נושא לבדיקה או מחקר. מה שוודאי הוא שהעיתונות האלקטרונית גרמה לירידה בתפוצת העיתונות המודפסת , דבר שפגע בשיח האידיאולוגי ולהחלפתו בפרסוניפיקציה. אותי זה רק מצער".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.