חרף ההתנצלות – הרשות השנייה תפתח בהליך הפרה נגד חדשות 12 בשל הביטוי "מחנה ריכוז" שהשמיע ערד ניר

לא רק פשע מלחמה, גם פשע נגד האנושות

ב-11 במאי השנה, פרסם פרופ' בנבנישתי יחד עם חברו, פרופ' חיים גנז, מאמר דעה נוקב בעיתון "הארץ", תחת הכותרת: הפקודה ל"ריכוז והנעת אוכלוסייה" היא לא רק פשע מלחמה. היא פשע נגד האנושות: "המשפט הבינלאומי מכיר בצורך – לפעמים אף בחובה, לפנות תושבים מאזור מלחמה – וקובע כי פינוי כזה עשוי להיחשב חוקי, בתנאי שמתקיימות בו ארבע דרישות הכרחיות: ראשית, הפינוי צריך להתבצע במטרה להגן על האוכלוסייה המפונה, בזמן הוצאה לפועל של צורך צבאי דוחק; שנית, צריכה להיות מחויבות כי מדובר בפינוי זמני, לעת הלחימה בלבד, וכי בסופה תתאפשר החזרת המפונים לבתיהם; שלישית, על פקודת הפינוי להגדיר אזורים שבהם האוכלוסייה המפונה מוגנת ומקבלת סיוע הומניטרי בסיסי; ורביעית, יש לאפשר מעבר בטוח אל אותם אזורים מוגנים דרך מסדרונות הומניטריים מוגדרים, תוך מתן שהות מספקת לאזרחים להגיע אליהם ותוך אבטחת תנועתם.

פקודת פינוי שלא מקיימת אחד או יותר מהתנאים האלה, מהווה גירוש אסור בחוק הבינלאומי. הפקודה ל"הנעת אוכלוסייה", לא מקיימת אף לא אחד מהתנאים, מה שהופך אותה לפשע מלחמה. יתרה מזאת, היות שעניינה של הפקודה הוא פגיעה מתוכננת, שיטתית ונרחבת באוכלוסייה אזרחית – מדובר גם בפשע נגד האנושות.

בכך היא מהווה פקודה בלתי חוקית בעליל. סעיף 34יג בחוק העונשין קובע כי מי שפועל על פי צו של רשות מוסמכת, שהיה חייב לפי דין לציית לה, יהיה פטור מאחריות פלילית למעשה – "זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין". במילים אחרות, מבצעי הפקודה ייאלצו לשאת באחריות הפלילית לביצועה.

מכל אלה עולה, כי לא רק שאין חובה מוסרית ומשפטית לציית לפקודה, אלא יותר מכך: יש חובה מוסרית – ומשפטית – שלא לציית לה. לא הפרת הפקודה, כי אם דווקא ביצועה הוא שיבטא סרבנות לחוק מצד הצבא. החל ברמטכ"ל המגבה את הפקודה ואת נותניה, וכלה באחרון החיילים המבצעים את פרטי פרטיה.