המטרה היא להשתיק אותנו, את כולנו

אחד הטיעונים שהכי קשה לשכנע בהם את הציבור, כולל עיתונאים, הוא שהמציאות הפוליטית בארץ השתנתה מיסודה. לכאורה מדובר במקבלי החלטות שאת חלקם אנחנו מכירים מזה שנים. לכאורה יש ממשלה וכנסת ופוליטיקאים רעבים למצלמה ואפילו תדרוכים יש, והדלפות. עולם כמנהגו נוהג. אבל זהו, שלא. מאבקים למען התקשורת התנהלו בעבר בעקבות ניסיונות של הממשלה, או של מנהלים מטעם הממשלה, לשלוט בתוכן, למנות מנהלים על תקן של משגיחים פוליטיים או להניח לבעלים של גופי תקשורת להשתמש בכוחם לרעה. הזירה העיקרית הייתה השידור הציבורי. הפוליטיקאים נכנסו לעימותים האלה בזהירות: הכעס שלהם על התקשורת היה חלק ממשא ומתן יומיומי. כמו בחתונה קאתולית, לריב היה בסדר; להתגרש לא בא בחשבון.

כל זה לא רלוונטי היום: במאבקים אנחנו עושים היום את עבודתנו מול חזון אחר, מול תרבות פוליטית אחרת. המלחמות בעבר היו מלחמות ברירה; המלחמה הנוכחית היא מלחמת קיום. לא על פרנסתנו אנחנו נלחמים אלא על החומה שאנחנו השומרים שלה ואם לא נילחם נפר אמונים. אני מציע להסתכל על התמונה הגדולה – מעבר לסעיפים בהצעת החוק של קרעי, מעבר לאיומים המאוד מוחשיים על חייו של גיא פלג, מעבר לסגירה מהסיבות הלא נכונות של גלי צה"ל. המטרה היא להשתיק אותנו, את כולנו; זה ייעשה בשתי דרכים: הריסת הבסיס הכלכלי של גופי התקשורת החופשיים – ואיום על חייו ועל חיי משפחתו של כל עיתונאי ביקורתי. הונגריה בין הים לירדן. רק הינון מגלים יפרחו בתקשורת החדשה. רק הביסמוטים.

אמרו לי אתם מה תרמו קיומם של ערוץ 14 או גלי ישראל להשכלת הציבור, לחשיפת עובדות מוסתרות, להעמקת השיח? איך יתפקד השבט כשערוץ 14 ובני מינו יהיו מדורת השבט? ההסתערות על התקשורת החופשית היא חלק ממתקפה רחבה, טוטאלית, על אבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. זה לא ימין – זה כהנא. בקיצור, תוכנית "חומת יריחו" להשמדת התקשורת החופשית כבר כאן. לא צריך תצפיתניות: הכל קורה מול עינינו. ניסיון שלוש השנים האחרונות לימד שהדרך היחידה להתמודד עם האיום היא להילחם בו. האויב האמיתי של הקואליציה הוא הזמן. צריך לעשות מה שאפשר, משפטית, ציבורית, פרלמנטרית, עיתונאית, כדי להתיש את מבקשי נפשה של התקשורת.

לצערי, אנחנו תרמנו לא מעט לעלייתם של בן-גביר וחבריו, טלי גוטליב וחבריה, שלמה קרעי וחבריו. הם תמיד היו מה שנקרא GOOD COPY. אני לא מציע שנפסיק לדווח עליהם: זאת תהיה בגידה במקצוע. אני מציע שנפסיק לחבק אותם – לא רק בחדשות, גם בתוכניות המלל וב"ארץ נהדרת". מי שצוחק עליהם מנרמל אותם. מי שמנרמל אותם, מקדם את המהלכים שלהם לחיסול התקשורת. אני לא בטוח שיחד ננצח; אני יודע שבנפרד נפסיד.