המלחמה ואנחנו: משבר או הזדמנות?

תוכנית החילוץ של ישראל: איך נחזור למסלול הצמיחה?

עם זאת, לא הכול שחור, שכן אף אם יתממש תרחיש הקיצון: מלחמה ישירה בין ישראל לאיראן בהיקף מוגבל – (אפשר שכזו כבר מתרחשת בשבועות, שבין כתיבת שורות אלו לבין פרסום המאמר) – הכלכלה הישראלית אינה קורסת. רמת החיים הפרטית אומנם נסוגה שנים אחדות לאחור, אבל באמצעות צעדי מדיניות כלכלית, חברתית, תקציבית ומוניטארית נכונים ניתן לרכך את הנפילה ולהוציא את המשק מהמחלקה לטיפול נמרץ לחדר התאוששות – וממנו בחזרה למסלול הצמיחה. לישראל שורה של מאגרי עוצמה כלכלית: שיא עולמי בשיעור המועסקים בהיי-טק, שיא עולמי בהוצאה על מחקר ופיתוח, עודף גדל ביצוא על היבוא, רזרבות יוצאות דופן של מטבע חוץ, חסכון גבוה של משקי הבית ועוד. 

השאלה אם כך, איננה האם נתגבר על המשבר אלא כיצד? התשובה פשוטה: על-ידי הידוק החגורה הכלכלית של כלל האזרחים באופן זמני ובמיוחד של שכבות ומגזרים שאינם נושאים בנטל הלחימה. כלומר: העלאות מיסים משמעותיות, הן שיעור מע"מ והן שיעורי מס הכנסה – תוך הקפדה שלא להעמיק אי-שוויון בהכנסות בנטו – ובצד זאת: ביטול מידי של כל הוצאה תקציבית, שאינה עומדת בשלושה מבחנים: תרומה לצמיחה, שמירה על רמת חיים הוגנת של השכבות המוחלשות, וכאמור, חיסול מידי של הטבות פוליטיות, מגזריות וקואליציוניות למיניהן ובעת הצורך, ככל ויידרש, יש להעמיד על הפרק גיוס חובה לשירות לאומי אזרחי של המוני המתחמקים והמשתמטים משירות צבאי. כניסה של רבבות אברכים למעגלי התעסוקה כדי שיחליפו חלק מהמגויסים למילואים, תצמצם את אובדן התוצר, בשעה שביטול הכספים הקואליציוניים והמגזריים, יקטין מידית את עומק הגירעון הממשלתי. רק כך יתפנו המשאבים הנחוצים למימון עלויות המלחמה בלי שתיפסק צמיחת המשק. 

לא מדובר בחלומות באספמיה. עצירת הידרדרות וחזרה מהירה למסלול של איתנות כלכלית אפיינו את ההיסטוריה הכלכלית של ישראל. עשינו זאת בשנים 1974 עד 1976 אחרי מלחמת יום הכיפורים. עשינו זאת ב-1985 אחרי העשור האבוד של היפר-אינפלציה, גירעונות מטורפים ומלחמת לבנון המיותרת. עשינו זאת ב-2003 אחרי שנתיים של אינתיפאדה שנייה, שהשביתה את רוב המשק. עשינו זאת גם אחרי המשבר הפיננסי הגדול של 2008 ואחרי משבר הקורונה ב-2022. בכל אותם אירועים  ידעו שר האוצר, נגיד בנק ישראל וראשי המשק את מלאכת החילוץ המסובכת, לא חששו מכעס הבוחרים ולא פעלו מתוך השקפת עולם משיחית, שאינה רציונאלית. הציבור הרחב נתן בהם אימון ושיתף פעולה.

ולכן, גם אם בעת קריאת שורות אלה, תסתיים המלחמה וישראל המלקקת את פצעיה, תתאושש ותחלים במהרה, לקחי התקופה המדממת בה מתנהלים חיינו, ראויים ללימוד ולהפנמה עמוקה.

הכותב הוא הפרשן הכלכלי הבכיר של ידיעות אחרונות-ynet, זוכה פרס מפעל חיים בכנס אילת לעיתונות ה-3 של אגודת העיתונאים בת"א