העיתונאית והסופרת נעמי לויצקי נפטרה אתמול (ג') בגיל 77 ממחלה ממארת. לויצקי התאפיינה בכתיבת תחקירי עומק פוליטיים וחברתיים, תחילה בשבועון "כותרת ראשית" ולאחר סגירתו ב-1988 כתבה בעיתון "חדשות" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות", שבו עבדה עד 1998 ובדיעבד, תיארה כ"משטר טוטאליטרי", שבו התמרדה מול עריכות שרירותיות שבוצעו בטקסטים שלה. "בין שמעון פרס לביבי ב–96', ובין ביבי לאהוד ברק ב–99', 'ידיעות' תמכו בביבי. אף אחד מעולם לא אמר לי לא למתוח ביקורת על פרס, אבל אסרו עלי בשלב מסוים לכתוב מאמרי דעה נגד ביבי", סיפרה.
לויצקי גם כתבה ספרי עיון ובהם "כבודו" – ביוגרפיה של השופט אהרון ברק, "העליונים: בתוככי בית המשפט העליון", ספר הילדים "להציל את שימבה, סיפור אמיתי" וכן אוטוביוגרפיה שכותרתה "ילדה רעה".
בינואר 2023, השתתפה בפודקאסט של העיתונאי לשעבר נדב פרי וסיפרה כי בעת פגישה עם אהרן ברק בעת כתיבת הביוגרפיה עליו, המליצה לו למנות לבית המשפט העליון שופט ממוצא מרוקאי, וברק לטענתה השיב לה "אני רוצה — אבל אין". ההתבטאות שייחסה לברק עוותה והוצאה מהקשרה במסגרת קמפיין והפגנות נגדו שהגיעו עד ביתו בתל אביב בחודשיה הראשונים של ההפיכה המשטרית, בהובלת איש הליכוד אביחי בוארון. "אם הייתי אומרת מזרחי או ספרדי, היו מביאים איזה טורקי. אני חושבת שאפשר למצוא שופטים מקצועיים ממוצא מרוקאי אסלי ולא קיבלתי את זה שהוא אמר לי שאין".
לויצקי ניסתה את מזלה גם בהגשת תוכנית טלוויזיה בשם "מקורות יודעי דבר". התוכנית שודרה בערוץ הראשון בימי רשות השידור ועסקה בביקורת תקשורת, אולם בחלוף שידורן של תוכניות אחדות, התוכנית ירדה מהאוויר ולויצקי פוטרה. שנה לאחר מכן היא הגישה נגד רשות השידור ויהיו"ר שלה משה גביש, תביעת פיצויים בסך כ-800 אלף שקל. לויצקי טענה כי התוכנית שהגישה הופסקה בנסיבות תמוהות והיא פוטרה מעבודתה חרף זאת שהובטח לה כי חוזה העסקתה ברשות השידור יהיה לפחות למשך שנה. לויצקי ציינה בתביעתה כי לה ולגביש הייתה היכרות אישית עמוקה ורבת שנים, שכללה גם מערכת יחסים "אישית־אינטימית". ב–2010, הושגה בין הצדדים פשרה ולפיה רשות השידור פיצתה את לויצקי ב–305 אלף שקלים.
לויצקי, ילידת טרנסילבניה, נולדה בשם אליזבת שפיץ. אביה נרצח על ידי השלטון הקומוניסטי ברומניה, חודשים ספורים לאחר לידתה ובגיל שנתיים עלתה ארצה עם אמה. עם הישגיה הבולטים נמנים תחקיר על הוצאתו להורג של עולה הגרדום דוב גרונר וחשיפתו של הסכם קהיר בין ראש הממשלה רבין לבין ראש אש"ף דאז יאסר ערפאת, שבו דובר לראשונה על הקמת ממשל עצמי לפלסטינים.
