אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש

לא אשתוק

הניסיון הכושל של אהוד ברק להשתיק אותי בשידור חשף את הצביעות של המחאה

לו מנהיג מהימין היה קורא להשתיק עיתונאית בשידור חי, היו פותחים פה מפעלי טקסטיל בשבת כדי לתפור עוד גלימות אדומות לכל השפחות שהיו יוצאות לרחובות. הקץ לדמוקרטיה? הקץ לצביעות!

קדימה, בואו נפתח את הניסיון לסתום לי את הפה. "אני מבקש להשתיק את החברה", קרא בשישי שעבר מר אהוד ברק, ראש ממשלה לשעבר וכיום ממנהיגי המחאה, בראיון שהעניק ל"אולפן שישי" בחדשות 12, שבו אני חברת פאנל.

במשך שמונה דקות וחצי ישבתי בדממה וספגתי את ברק מספר על מרי אזרחי, על עבירה על החוק והבערת אש במדינה בתקופה מורכבת ומלאת שנאה. "קראתי לאזרחים להיות מוכנים לקריאה – וכשהקריאה תגיע להיענות לה", אמר.

מתוקף תפקידי ומדם לבי הגבתי בזעזוע לניסיון החוזר שלו להמרדת הציבור, אולם הניסיון הכושל של ראש הממשלה לשעבר להשתיק אותי כשהמשכתי בשלי והתגובה ההיסטרית שהגיעה אחריה בתדהמה על כך שמישהו, בדגש על מישהי, העז להגיב לו, חשף את הצביעות של המחאה "למען הדמוקרטיה ונגד הדיקטטורה".

לו מנהיג מהימין היה קורא להשתיק עיתונאית בשידור חי, היו פותחים פה מפעלי טקסטיל בשבת כדי לתפור עוד גלימות אדומות לכל השפחות שהיו יוצאות לרחובות. הקץ לדמוקרטיה? הקץ לצביעות!

באופן טבעי, לעימות מול ראש ממשלה לשעבר, שרבים רואים בו הפנים של המחאה נגד נתניהו – סליחה נגד הדיקטטורה – יש תהילה וגם מחיר. זכיתי לחיבוק ענק ועוצמתי מרבים והתרגשתי עד עמקי נשמתי מכמות התגובות שנשלחו אליי מאנשים שהודו לי שדיברתי מגרונם, שלדבריהם הם מרגישים מושתקים באופן שוטף.

מולן התייצב לו, כצפוי, צבא הפוזיציה של אנשי המחאה שפתחו בקמפיין הכפשה אישי נגדי ברשתות החברתיות – כיכר העיר 2023, שבה סוקלים אנשים. במסגרת ניסיונות הסקילה, השלד שהוצא מארוני היה המידע המטלטל שאני בת לפרופ' לרפואה שגדלה בצפון תל אביב ועל כן אני למעשה "פריווילגית". מפה חדו את החידה כיצד מי שגדלה בבית כזה משמיעה דעה שדומה לזו של רוב העם, ואינה מצטרפת כמצופה ממנה לעדר של המחנה "הנאור" ו"הדמוקרטי".

אז לידיעתכם, אבי פרופ' אריה רוט ז"ל, שניהל את היחידה לטיפול נמרץ לב באיכילוב, גדל בבית לא פריווילגי בקריית ים ג', למשפחה של עולים חדשים ניצולי שואה דלי אמצעים, עם אב חולה ואם מפרנסת יחידה. מגיל צעיר נאלץ לעבוד ולעזור לפרנסת המשפחה ורק בזכות עבודה קשה הגיע לצמרת הרפואה. מה שמוכיח אגב שגם אנשים לא "פריווילגים" יכולים להגיע רחוק.

באשר לתשובה לחידה, אשתף כי לאבי המנוח שכה הערצתי היה חלק אדיר בגיבוש תפיסת עולמי. ואלה המלצותיו אליי לחיים ולמקצוע: "תפעלי תמיד ביושר, בנאמנות ובאמונה בצדקת דרכך, תיתני כבוד לסובבים אותך גם אם אינם צודקים. אל תהססי להביע את דעתך בקול רם וצלול. שיהיה בהצלחה בתי, תמיד לכי עם הפנים קדימה ואם צריך – הכי במנוולים!".

מתוך הטור השבועי של הפרשנית הפוליטית דניאל רוט אבנרי במעריב סופהשבוע.

מצאתם טעות בכתבה?

כתבות נוספות

דילוג לתוכן