האירוע התרחש לפני שנה, ב-15 בינואר 2025, כאשר בתום ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, שבה השתתף שר התקשורת, גטניו הפנה לקרעי, שהיה כבר מחוץ לאולם הוועדה, וניסה לשאול אותו שאלות בנושא שנדון בוועדה. השר התרחק מהכתב אך כפיר – זמיר, שהיה בסמוך, החל לגדף את גטניו וכינה אותו בין היתר "חתיכת חצוף מטומטם". הוא גם הדף אותו, תוך שחטף ממנו את מכשיר הטלפון וזרק אותו על הרצפה.
"פגיעה חמורה בערכים מוגנים של חופש הביטוי"
בעקבות תלונה שהוגשה לבית הדין למשמעת, הרכב בית הדין בראשות עו"ד יוחאי בן שמואל קבע כי התנהגותו של ראש מטה שר התקשורת היא בגדר "פגיעה חמורה בערכים מוגנים של חופש הביטוי וחופש העיתונות".
עוד קבע בית הדין כי מעשיו של עובד ציבור בכיר, המשמש כראש מטה של שר בממשלה ונתפס כמי ש"פניו כפני השר", מחייבים את העובד ברף התנהגות מוגבר וזהירות יתרה. בית הדין ציין כי העובדה שהאירוע בין השניים תועד והופץ ברשתות החברתיות העצימה את הפגיעה בתדמיתו של השירות הציבורי.
"חשבתי שמדובר באדם שמטריד את השר"
זמיר טען כי בעת האירוע הוא לא ידע שמולו עומד כתב "העין השביעית" וכי סבר שמדובר באדם שמטריד את שר התקשורת ומצלם אותו, בניגוד לנהלים הקיימים באותו מקום. לדבריו הוא פעל מתוך תחושת אחריות לשלומו של קרעי המצוי תחת איומים וכי הדיפת הכתב וזריקת הטלפון שלו נעשו בלהט הרגע.
בית הדין הרשיע את כפיר – זמיר במסגרת הסדר טיעון, במסגרתו הוא הודה בעובדות המוזכרות בכתב התובענה. בית הדין אימץ את ההסדר והשית על ראש מטה שר התקשורת נזיפה חמורה, הפקעת חצי משכורת חודשית והורדה בדרגה למשך כחצי שנה. בית הדין התחשב בנסיבותיו האישיות והכלכליות של כפיר – זמיר והדגיש כי בנסיבות רגילות אירוע מסוג זה היה עשוי להצדיק ענישה מחמירה יותר.
גטניו ציין בתגובתו כי שר התקשורת לא טרח להרים טלפון לאחר שהותקף בידי ראש המטב שלו. "כל הפרשה יכולה היתה להסתיים בשיחת התנצלות מאת כפיר – זמיר, או בטלפון מהשר לבירור הפרטים תוך הבטחה לטפל בנושא, וגמרנו", אמר גטניו. "במקום זאת כפיר – זמיר המשיך לשקר בהליך המשפטי שנוהל נגדו וטען כאילו השר חש מאויים. בתיעוד רואים באופן חד משמעי שלא היה איום כזה".
