אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש

אנשי אקדמיה בגילוי דעת: אין לסגור או לחסום את שידורי אל ג'זירה בישראל

שורה של בכירים באקדמיה, חברי האגודה הישראלית לתקשורת, מתריעים כי המהלך נגד ערוץ החדשות הקטארי הוא "פגיעה בחופש הביטוי, בעיתונות חופשית ובזכות הציבור לדעת"
שורה של אנשי אקדמיה בכירים, חברי האגודה הישראלית לתקשורת, פירסמו אמש קריאה שלא לסגור או לחסום את שידוריו ערוץ אל ג'זירה הקטארי הפועל בישראל. הם מגנים את החלטת הממשלה מיום ראשון להפסיק את שידורי הערוץ בישראל, להחרים את ציודו ולהגביל את הגישה מישראל לאתר האינטרנט ולערוץ הטלוויזיה של הרשת. החלטת הממשלה עברה פה אחד, אך שרי המחנה הממלכתי נעדרו מהישיבה ולא השתתפו בהצבעה. 
 
"פעולות אלו חותרות תחת היסודות הבסיסיים ביותר של תקשורת חופשית בחברה דמוקרטית", אומרים מומחי התקשורת. "אין פעולה חריפה ובוטה יותר נגד חופש הביטוי, נגד עיתונות חופשית ונגד זכות הציבור לדעת מאשר מהלך ממשלתי לביטול נוכחותו של גוף תקשורת במדינה, אגב בהליך מזורז, שאינו חייב להישען על תשתית עובדתית -ביטחונית מוצקה, בעוד קיימים כלים פוגעניים פחות בחופש הביטוי כדי להתמודד עם סכנה לביטחון המדינה".
ענקית הטכנולוגיה, "Googel/YouTube" אינה מצייתת להוראות השעה שקבעה ממשלת ישראל מכוח "חוק אל ג'זירה" וממשיכה להפיץ את תכני ערוצי התוכן של הערוץ בישראל
פגיעה בזכות להיחשף לכלי תקשורת נוסף
 
לדבריהם, הפגיעה של פעולות אלו היא בראש ובראשונה בזכותו של כלי תקשורת לעשות את עבודתו. אולם מעבר לפגיעה הנקודתית בגוף התקשורת, הפגיעה המשמעותית יותר היא בזכותם של אזרחי ישראל להיחשף לדיווח של כלי תקשורת נוסף, המהווה חלק מסביבת התקשורת הבינלאומית. שאלת דיוק ואמינות הדיווחים של כלי תקשורת כזה או אחר, או של הטיותיו אינן רלוונטיות לסוגיה האם ממשלה צריכה לאפשר את פעילות גוף התקשורת.
 
 "כאשר לממשלה יש סמכות חוקית לסגור גוף תקשורת, היא הופכת למעשה לשומרת סף הקובעת עבור האזרחים איזה מידע יופץ במדינה ולאיזה מידע ייחשפו", נאמר בגילוי הדעת. "ממשלות מתפקדות כשומרות סף במדינות אוטוריטריות. בשנים האחרונות ממשלות רבות מעמיקות את אחיזתן במערכות הפצת המידע – ובייחוד אלו הדיגיטליות – כחלק מתהליך הפיכתן לאוטוריטריות. לעומת זאת במדינה דמוקרטית מסורה ההחלטה לאיזה מידע ירצה הציבור להיחשף, בידי האזרחים, שכן שיטת משטר זו מבוססת על האמונה בזכותם וביכולתם של אזרחים לשקול באופן חופשי את המידע סביבם ועל בסיסו להביע דעתם ולפעול בזירה הציבורית". 
 
 כמו במשטרים אוטוריטריים 
 
עוד כותבים חוקרי התקשורת כי השארת ההחלטה בעניין סגירת ערוץ אל ג'זירה בישראל על כנה "מקרבת אותנו לנהגים הקיימים במשטרים לא דמוקרטיים, אשר הולכים ומתחזקים במדינות כגון רוסיה, טורקיה והונגריה. אנו קוראים, לכן, לממשלת ישראל ולשר התקשורת לחזור בהם לאלתר מההחלטה". 
 

בין החותמים על גילוי הדעת: ד"ר עמית קמה, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת ומרצה במכללה האקמית עמק יזרעאל; פרופ' חיים נוי, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן; פרופ' נעם למלשטרייך לטר, המייסד של בית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן; פרופ' הלל נוסק, ראש מכון כינרת ע"ש דן שומרון לחקר חברה, ביטחון ושלום במכללה האקדמית כינרת; ד"ר יובל גוז'נסקי ממכללת ספיר ועורך "מסגרות מדיה", פרופ' איתן גלבוע, מייסד המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן, פרופ' ערן לאור מהאוניברסיטה הפתוחה ופרופ' חיים נוי, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן.  

בתוך כך, מבדיקה יומית ומדגמית שמערכת האתר עורכת החל מיום א' ועד למועד כתיבת שורות אלה, עולה כי בשעה שערוצי אל ג'זירה בערבית ובאנגלית חסומים לצפייה או לגלישה בישראל, ענקית הטכנולוגיה, "Googel/Youtube" אינה מצייתת להוראות השעה שקבעה ממשלת ישראל מכוח "חוק אל ג'זירה" וממשיכה להפיץ את תכני ערוצי התוכן של הערוץ בישראל באמצעות פלטפורמת הוידאו שלה: YouTube. אפשר להעריך שלו ממשלת ישראל תנסה לכפות על ענקית הטכנולוגיה האמריקנית לחסום את הגישה לתכני אל ג'זירה בישראל, היא תמצא עצמה בעימות חזיתי נוסף מול הממשל האמריקני, שעוד טרם חקיקת "חוק אל ג'זירה" הביע את דאגתו והסתייגותו מהליך החקיקה. כזכור דוברת הבית הלבן קארין ז'אן-פייר אמרה כי "מדובר בצעד מדאיג, אנו מאמינים בחופש העיתונות וארה"ב תומכת בעבודת עיתונאים ברחבי העולם, כולל אלו שעובדים בעזה".

מצאתם טעות בכתבה?

דילוג לתוכן