בית משפט השלום בירושלים
דחה אתמול (חמישי) את בקשתו של יאיר נתניהו, ששינה באחרונה את שמו במרשם האוכלוסין ל
"יונתן הון", להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד העיתונאי "הארץ" אורי משגב, בעקבות שורת פרסומים שהאחרון פרסם עליו ברשתות החברתיות.
השופט דניאל מרדכי – דמביץ קבע כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת המוכיחה "הטרדה מאיימת" כהגדרתה בחוק, לא מבחינת תדירות הפרסומים ולא מבחינת תוכנם. "מרבית האירועים שעליהם התבססה הבקשה התרחשו לפני חודשים ואף שנים, באופן שאינו מתאים להליך שנועד לתת מענה לסכנה מיידית", הדגיש השופט.
"מסע רדיפה אובססיבי"
נתניהו טען, באמצעות עו"ד אוריאל חור נזרי, כי משגב מנהל נגדו "מסע רדיפה אובססיבי", הכולל מעקב, בילוש, פרסום מיקומו בזמן אמת, כתובתו ופרטים אישיים נוספים, באופן המסכן את חייו. לדבריו, בעקבות חשיפת מקום מגוריו בארצות הברית ופרסום פרטים אישיים עליו, החל לקבל איומי רצח מפעילים פרו-פלסטינים וכי פרסום פרטי טיסותיו בזמן מלחמה אף מאפשר "לכוון לעבר מטוס ספציפי שבו הוא טס".
עוד טען כי שינה את שמו ל"יונתן הון" בגלל בעיה ביטחונית רצינית, "משום שגורמים עוינים רוצים להורגו", וכי זמן קצר לאחר מכן פורסם שמו החדש, שלטענתו אף הופץ בערוצי אויב, לרבות ערוץ איראני. פרסומים אלה מצדיקים מתן צו למניעת הטרדה מאיימת, שיאסור על המשיב להמשיך בפרסומים אודותיו ובמעקב אחריו.
משגב: לא מדובר במעקב או בילוש
מנגד טען משגב, באמצעות עוה"ד טל ליבליך ומיה כץ, כי המידע שפרסם על יאיר נתניהו הוא בגדר פרסומים עיתונאיים לגיטימיים ולא במעקב או בילוש. לדבריו, מדובר בניסיון לעשות שימוש בחוק למניעת הטרדה מאיימת כדי להשתיק ביקורת עיתונאית ולעקוף את דיני לשון הרע והגנת הפרטיות. לדבריו, הוא אינו מפרסם מידע בזמן אמת, אלא מסתמך על מקורות עיתונאיים לגיטימיים ומפרסם מידע רק לאחר שהאירועים הסתיימו.
עוד טען משגב כי אם המבקש סבור שנפגעו פרטיותו או שמו הטוב, הוא יכול לנקוט בהליכים האזרחיים המתאימים לכך ולא בהליך לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.
בהחלטתו, הדגיש השופט כי החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד לספק מענה דחוף וממוקד למקרים של הטרדה המאיימת על שלומו של אדם, ואינו מיועד להפוך למסלול חלופי להליכים אזרחיים מורכבים או לסכסוכים הנוגעים לפרסומים תקשורתיים.
פחות משני פרסומים בחודש
בהחלטתו השופט מורדכי – דמביץ אף הזכיר את פסיקת בית המשפט העליון שלפיה החוק אינו מיועד להליכים הדורשים בירור עובדתי ומשפטי נרחב.
מההחלטה השיפוטית עולה כי בית המשפט בחן את 53 הפרסומים שעליהם הסתמך נתניהו בבקשתו וקבע כי מדובר בממוצע של פחות משני פרסומים בחודש לאורך כשלוש שנים – תדירות שקשה לראות בה, לדבריו, מעקב או הטרדה המצביעים על סכנה מיידית המצדיקה הוצאת צו נגד העיתונאי.
באשר לטענות נתניהו בדבר פרסום מיקומו בזמן אמת, קבע בית המשפט כי רובן לא הוכחו. לדברי השופט למעט פרסום אחד באוגוסט 2024 שעסק בטיסתו של נתניהו, לא הוצגה תשתית ראייתית לכך שמשגב פרסם את מיקומו בזמן אמת או חשף מידע עתידי באופן שסיכן אותו. עוד צוין כי לא הוכח שבעקבות הפרסומים התקהלו אנשים או נגרם לבנו של ראש הממשלה סיכון ממשי.
השופט דחה גם את הטענה שלפיה פרסום שמו החדש של נתניהו היה פסול. נקבע כי שינוי שם במרשם האוכלוסין אינו מידע סודי, וכי ניתן להפיק את המידע הנוגע בכך באופן חוקי ממאגרי רשות המיסים.
אישור לצורך ניקוי מס – יונתן הון (לשעבר יאיר נתניהו)
השמיט את מספר תעודת הזהות של נתניהו
עוד צויין כי משגב אף השמיט מהמסמכים שפרסם את מספר תעודת הזהות של נתניהו, באופן המעיד על שמירה מסוימת על פרטיותו.
בית המשפט גם הצביע על היעדר עמדה מטעם שירות הביטחון הכללי. השופט ציין כי אף שבא כוחו של נתניהו הודיע בתחילת ההליך כי ייתכן שתוגש חוות דעת של השב"כ, בפועל לא הוגש כל מסמך. לדבריו חזקה היא שאילו סבר השב"כ כי הפרסומים מסכנים את המאובטח, היה נוקט בצעדים המתאימים.
בעקבות פסק הדין, משגב פרסם הבוקר פוסט שבו, בין היתר, היפנה מסר ישיר לעבר בנו של ראש הממשלה. "היתה לי קריאה ליילית מענגת למדי של החלטת השופט", הוא כתב. "16 עמודים מלומדים. חוש הומור מאופק וציני בסגנון בריטי. התקבלו מאה אחוז מטענותינו ואפס אחוז מטענות המבקש. הוא הגדיל לעשות כשחישב מה ממוצע הפוסטים החודשי שהקדשתי ליונתן הון / יאיר נתניהו – והגיע ל-1.66. לא עונה להגדרה של 'מעקב' ו'בילוש' כדבריו".
