- 08.05.24
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש
עימות חריג נרשם ברשת בין חברת הכנסת נעמה לזימי לעיתונאי ינון מגל, לאחר שזה עקץ אותה על ציוץ שפרסמה בנוגע להתפרעויות של יוצאי אריתריאה ביום שבת האחרון. תגובתו של מגל היתה בוטא למדי ועד מהרה השניים החלו להתכתש בניהם. הוויכוח הפך ויראלי וזכה להתייחסויות רבות לרבות חברי כנסת ואנשי תקשורת בכירים. חברת הכנסת מירב מיכאלי כתבה: "אחרי שהצדיק את רצח רבין, ינון מגל התפנה לתחביב הישן שלו – להטריד נשים. כמה נמוך ומכוער. נעמה היקרה והמצוינת, מחזקת את ידייך".
התבטאותו המכוערת של העיתונאי הסיתה את הדיון שאותו לזימי ביקשה להציף, היחס של מדינת ישראל כלפי החלשים בחברה, והקלות הבלתי נסבלת לטענתה שבה זכויותיהם נרמסות השקם וערב.
מצד שני, חברי כנסת לא מבריקים אך פופוליסטים זה כן דבר שיכול להתקיים במדינה דמוקרטית
— ינון מגל (@YinonMagal) September 2, 2023
חברת המערכת של גוף התקשורת "פוליטיקלי קוראת", וכתבת מדור קולנוע בעיתון גלובס, שחר טפיארו, סבורה שההתמקדות באמירתו המזעזעת של מגל היא בעייתית. היא מאמינה שיש לגנות בנחרצות אמירות פוגעניות, אך מנגד, ההתמקדות בהן עלולה לנרמל אותן.
"לזימי ניסתה לייצר דיון חשוב על האירועים האלימים שקרו בשבת האחרונה ותגובתו המזעזעת של מגל פשוט הסיתו את הדיון להתכתשות בניהם. זה הפך את השיח לרדוד וזה חטא לדיון בעיני. מגל לא רק התייחס ללזימי בצורה מיזוגנית ורדודה, אלא גם ניסה להשתיק ולהקטין את דעותיה. הוא בחר להתמקד במראה שלה ובכך הסיט את תשומת הלב מהנושא החשוב שהיא דיברה עליו. זה לא עניין אף אחד שמגל זלזל בעמדותיה וקרא לה פופוליסטית, הרבה יותר עניין שהוא לעג למראה שלה", מחתה.
נשמתי כמה פעמים עמוק לפני שהגבתי לגועל הזה, כי זה מטריף בכל כך הרבה רמות.
— רם שפע Ram shefa (@ramshefa) September 3, 2023
אז החלטתי במקום להתייחס למטרידן העלוב, שונא נשים שמתיימר להיות "עיתנואי", להזכיר לכולנו למה לזימי מטריפה את השמרנים:
כי היא אישה, ועוד מזרחית, שגדלה עמוק בפריפריה והצליחה בכוחות עצמה בחריצות ולא מפחדת… pic.twitter.com/CeJMQPXU3e
שחר העלתה כמקרה בוחן את התביעה שניהלה סתיו שפיר נגד יאיר נתניהו, אחרי שזה השתמש בשפה פוגענית וסקסיסטית כלפיה. לדבריה, עצם ההתייחסות לאמירותיו המזעזעות של נתניהו הבן, גרמו לו לקבל כותרות ללא הפסקה. הוא הרוויח יחסי ציבור בחינם, וראה בכך הזדמנות לחשיפה, גם אם הכותרות עליו היו מזעזעות.
"מגל לא רק התייחס ללזימי בצורה מיזוגנית ורדודה, אלא גם ניסה להשתיק ולהקטין את דעותיה. הוא בחר להתמקד במראה שלה ובכך הסיט את תשומת הלב מהנושא החשוב שהיא דיברה עליו. זה לא עניין אף אחד שמגל זלזל בעמדותיה וקרא לה פופוליסטית, הרבה יותר עניין שהוא לעג למראה שלה"
אז אולי ההתבטאויות של מגל ושל נתניהו הבן הן סה"כ שיקוף שלנו כחברה?
"ההתבטאויות שלהם בעייתיות, אך הן רק חלק אחד במשוואה. השאלה החשובה היא מדוע אנחנו, כחברה, נותנים להן במה מלכתחילה? אני אומרת את המשפט הזה וגם מסתייגת ממנו בו זמנית. הסיבה לכך היא שברמה התקשורתית, זה מעניין, אבל ברמה החברתית, זה בעייתי. הרשתות החברתיות לומדות את הרגלי הצריכה שלנו, ומספקות לנו את התוכן שהכי מושך אותנו. זה מה שאנחנו רואים בפייסבוק, בטיקטוק, ובכל מקום אחר ברשת. מצד שני, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו באמת רוצים שהרשתות החברתיות יקבעו לנו מה נשמע לנו מעניין".
האם לדעתך הלך הרוח הזה עשוי להשפיע על ההרתעה והאכיפה מצד מערכות החוק?
"הדברים של שלובים אחד בשני. מערכות החוק מגיבות ביחס לנורמה החברתית והמוסרית שהחברה מגדירה לעצמה. שחברה לא מגדירה תופעות פסולות באפון חד משמעי, מערכות החוק מגיבות בהתאם, ויש לזה דוגמאות היסטוריות. פעם לא היה איסור על פדופיליה, ברגע שהתחילו לייצר שיח סביב מיניות ולהגדיר את הגבולות סביבו, רק אז פדופיליה יצאה מחוץ לחוק".
מצאתם טעות בכתבה?
כל הזכויות שמורות © אגודת העיתונאים בתל אביב – בית סוקולוב
