בטרם פיזורה הכנסת מאיצה את הליכי החקיקה לפגיעה בתקשורת החופשית בישראל

שתי הצעות החוק המדיפות ניחוחות הונגריים מתקופת שלטונו האפלה של ויקטור אורובן, שתכליתן לפגוע בתקשורת החופשית בישראל הגיעו היום (ב') לשלב ההצבעות בוועדות בכנסת. ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דייסטל אטבריאן (שהודיע היום בוועדה על פרישה מהחיים הפוליטיים), אישרה לקריאה שנייה ושלישית את פיצול חוק השידורים לשני חלקים ברוב של שבעה חברים מול שישה מתנגדים, חרף מחאת חברי האופוזיציה בוועדה כי מדובר בהצעה פסולה שאינה חוקית ובצד זאת התנגדות נחרצת מצד היועצים המשפטיים של הועדות ויועמ"שית הכנסת שדית אפיק. לאחר ההצבעה הוגשה דרישה להצבעה מחודשת על ידי האופוזיציה (רביזיה) – שנדחתה ליום רביעי הקרוב.

במקביל לדיון וההצבעה בועדת התקשורת, ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק להשתלטות פוליטית על תקציב התאגיד לקריאה ראשונה והלכה למעשה ביטול עקרון "החומה הסינית" בין הפוליטיקה לשידורים שניצב מאחורי חקיקתו והקמתו של תאגיד השידור הישראלי. ועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, החשוד באונס, הצביעה על הצעת החוק הפרטית שהונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) ולפיה תקציב התאגיד שקבוע בחוק, יוחלף בסכום משתנה שהממשלה תקבל בהחלטת ממשלה רגילה, במסגרת חוק התקציב השנתי.

אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הבהירה בדיון שנערך בשבוע שעבר כי מדובר בהצעה ש"מאיינת את עצמאות התאגיד", והופכת את תקציבו לנשלט לחלוטין ע"י הדרג הפוליטי. לדבריה, בפועל מדובר בגישה ממשלתית ללוח השידורים של התאגיד: "תאגיד הסמוך על שולחנה של הממשלה ותלוי ברצונה לתקצב, יהיה מהוסס ומורתע", הדגישה. היא התייחסה גם לעיתוי ההצעה, בסמיכות לבחירות באופן שעלול להשפיע על סיקור הבחירות בשידורי התאגיד.

היועצת המשפטית של משרד התקשורת ברוריה מנדלסון הבהירה כי אף היא מתנגדת להצעה, ומצטרפת לעמדת היועמ"שית. אולם קרעי ביטל את דבריה: "אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, משרד התקשורת ברשותי תומך בחוק".

מכאן, תאגיד השידור הישראלי נמסר: "קידום החקיקה לשליטה ממשלתית בתקציב תאגיד השידור הישראלי הוא חלק מנסיון מתמשך לפגוע בעצמאות התאגיד, בחופש הביטוי והיצירה שלו ולהשתלט באופן בוטה על תכניו. אנו מחוייבים להמשיך לפעול לשמירה מוחלטת של חופש העיתונות וחופש היצירה בכאן".

רוצים להחזיר את הגלגל לאחור

נשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' חנן מלצר, אמר בראיון ליומן הצהריים בגלי צה"ל כי כשהקימו את תאגיד השידור הישראלי (הציבורי), היוזמים פעלו לפי המלצות של ועדה ציבורית והצעת שר התקשורת דאז מטעם הליכוד, גלעד ארדן. הכוונה היתה ליצור אי תלות של התאגיד בממשלה: הן מבחינת המינויים בו והן מבחינה תקציבית. בניגוד מוחלט לעבר, בתקופת שלטון מפא"י שבה רשות השידור נשלטה על ידי הממשלה.

מי שהיה לימים ראש הממשלה, ח"כ מנחם בגין ז"ל טען שיש לשמור על עצמאות רשות השידור הן תכנית והן תקציבית, והרעיון התקבל גם שנים רבות לאחר מכן, ביוזמת השר דאז גלעד ארדן. עכשיו רוצים להחזיר את הגלגל לאחור, כך שהממשלה תקבע את תקציב תאגיד השידור הישראלי (הציבורי), בכל  פריט ובכל תוכן. זאת למעשה חזרה לאחור. לפי הצעת החוק הפרטית של ח"כ בוארון, יש צורך לקצץ בתקציב התאגיד בשל צרכי המלחמה כפי שקוצצו גופים אחרים בתקופת המלחמה. אולם הנמקה זאת כשלעצמה איננה נכונה ומכאן שאין הלימה בין הנימוקים בהצעת החוק לבין המציאות.

בתקופת מלחמה לא כל התקציבים קוצצו ותקציב הביטחון למשל לא קוצץ אלא הוגדל, וגם לכלי התקשורת יש יותר הוצאות שכן כתביהם פרוסים בשטח ושעות השידור גדלו. זאת ועוד, בנוסח הצעת החוק המציע לא מסתפק בקיצוץ שיחול בתקופת המלחצמה אלא רוצה להכפיף את התאגיד להחלטות תקציביות של הממשלה באופן קבוע. יתר על כן ההצעות העדכניות של שר התקשורת קרעי מכוונות ללחוץ גם על גופי השידור המסחריים כך שהמשך הפעלתם תהיה על סף הכדאיות הכלכלית וגם הם יהיו סמוכים על שולחן הממשלה.