- 14.09.26
- חיים ביאור
בראשית ספטמבר 2025, כמעט שנתיים מפרוץ המלחמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק ראיון בלעדי לערוץ הטלגרם "אבו עלי אקספרס", בעל 570,000 המנויים. הבחירה בערוץ חדשות, הפופולרי בעיקר בקרב צעירים ומופעל על ידי דמות אנונימית ברשת חברתית, הייתה יוצאת דופן, ומתריסה בו זמנית.
יותר משהיה זה ראיון עיתונאי, זו היתה הצהרה: הלכה למעשה, נתניהו השלים את תהליך ההתנתקות שלו מהתקשורת הממוסדת על עיתוניה וערוציה, והעביר את עיקר פעילותו לרשתות החברתיות. הוא כבר אינו זקוק לה ומדבר ישירות אל הציבור מעליה.
בשנים האחרונות נתניהו מחרים במפגיע את ערוצי החדשות המכונים בפיו ערוצי תעמולה, ולא חרג ממנהגו זה גם במלחמה. יוצא הדופן הוא ערוץ 14, המזוהה עימו ועם הימין. תהליך זה, שהגיע כעת לשיאו, נמשך כעשור ובמקביל לשקיעת העיתונות הממוסדת ועליית המדיה החדשה.
כיום נתניהו עומד בראש אימפריה תקשורתית עצמאית: הוא פעיל בכל רשת חברתית אפשרית: החל ב"פייסבוק" המועדפת על קהל מבוגר, עבור ב"אינסטגרם" הנחשבת למוצר מעט צעיר יותר (אף היא, כמו "פייסבוק" ו"ווצאפ" מבית "מטא"), רשת X (לשעבר "טוויטר") המזוהה עם פוליטיקאים, אקטיביסטים ועיתונאים המבקשים לבטא עמדות אישיות מעבר למקובל בעיתונות המסורתית ועד "טיקטוק" החזקה בעיקר בקרב בני נוער וצעירים, לכל אלה יש להוסיף את הפעילות האפקטיבית בקבוצות ה"טלגרם" ו"הווצאפ". בכל אחת מלשכותיו הוקם אולפן צילום "ולוגריסטי" שבו מוצבת מצלמה ועוד יותר חשוב: תאורת לד מחמיאה. ואם לא די באלה, בעידן שבו כל טלפון נייד הוא בבחינת "אמצעי שידור", אחד מדבריו המיומנים במטריה הדיגיטלית יצלמו, יערכו ויפיצו בזריזות את מסריו. כך, באמצעים פשוטים וזולים הוא מצלם סרטונים המופצים בתוך דקות בכל פלטפורמה דיגיטלית אפשרית, היישר לציבור. בלית ברירה, כלי התקשורת המסורתיים ניזונים מהתוכן ומהמסרים שנתניהו מפיץ, ואגב זאת מוסיפים בתורם לפרסום חשבונותיו הדיגיטליים של ראש הממשלה. בדרך זו, נתניהו עדכן את הציבור בהתפתחויות מרכזיות במלחמה, כשהוא שולט במסר ומעצב אותו.
נתניהו בן ה-76 הוא הפוליטיקאי הפעיל המבוגר ביותר בישראל וגם המשפיע ביותר ברשת עד כי אפשר להגדירו גם כ"אושית רשת", שכן הוא נוכח בכל פלטפורמה דיגיטלית משמעותית, מצטלם לסרטונים על בסיס יומי, ומגיב בזמן אמת לכל התפתחות או ארוע. בדרך זו הוא יוזם, מכתיב ושולט בסדר היום הציבורי. לחשבונותיו הרשמיים יש מיליוני עוקבים בארץ ובעולם. למשפעיני רשת האוהדים אותו ומהדהדים את מסריו, יש גם כן המוני עוקבים משלהם.
Stronger together 🇮🇱🇺🇸@realdonaldtrump pic.twitter.com/oq5xx0pJCk
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) October 13, 2025
נתניהו והתקשורת יחסי אהבה שנאה
עוד בשנות העשרים לחייו, אמצעי תקשורת ההמונים ריתקו את נתניהו שראה בהם כלי רב עוצמה להשגת השפעה. עבודת הגמר שלו בלימודי התואר השני עסקה במחשוב של העיתונות המודפסת. היא כללה ניתוח מקיף של תעשיות הנייר והדיו, של מודלים מסחריים ושל רגולציה.
כשנכנס לחיים הפוליטיים חיפש את קרבתם של אילי הון מתחום התקשורת, ונהג לומר, ש"אם אין לך עיתון, אתה לא יכול לשלוט". אחרי תבוסתו בבחירות 2006 התחזק בעמדתו שהתקשורת מוטה נגדו ונגד הימין. מסקנתו לא הייתה מנותקת מהמציאות: הקו המרכזי בשנים ההן היה עויין לנתניהו ולימין והדבר ניכר מאוד בתקופת ההתנתקות. נתניהו הגיע למסקנה שהדרך היחידה לחזור לשלטון כמנהיג הליכוד היא לייסד כלי תקשורת בעל אוריינטציה פוליטית ימנית. לנגד עיניו עמד המודל של פוקס ניוז שהקים ידידו המיליארדר האוסטרלי רופרט מרדוק באמצע שנות התשעים. אחרי מאמצים רבים בגיוס משקיע, הצליח לשכנע את איש העסקים היהודי – אמריקני והרפובליקני, שלדון אדלסון, להקים את היומון חינמון: "ישראל היום", כדי שייתן משקל נגד ל"ידיעות אחרונות" ולתקשורת השמאל בישראל. מרגע קבלת ההחלטה הדברים התרחשו מהר מאוד, וביולי 2007 יצא לאור הגיליון הראשון של "ישראל היום", שהופץ בכרבע מיליון עותקים, היקף עצום בהתחשב בשוק הישראלי הצנוע. בתוך שלוש שנים הפך "ישראל היום" לעיתון בעל התפוצה הגבוהה ביותר בישראל.
אולם חרף ההישג המשמעותי, "ישראל היום" לא הצליח לממש את חזונו של נתניהו ולהפוך לכלי בעל השפעה משמעותי בקרב קובעי המדיניות והציבור, אלא נתפס כעיתון מטעם והודבק לו הכינוי "ביביתון". לימים המיזם הזה סיבך אותו במשפט פלילי.
כך או כך, גם כשהיה בידיו עיתון יומי נפוץ, נתניהו לא זנח את התקשורת הממוסדת והשקיע רבות ביחסיו עם עורכים וכתבים: הוא נהג לתדרך במשך שעות פרשנים פוליטיים, התקשר ישירות לעורכי עיתונים, נלחם על כל תגובה, חטף, התגונן, התלונן, נלחם, השמיץ ומכל מקום, נותר מתוסכל. משוכנע שהוא נרדף על ידי תקשורת השמאל הכוחנית. יחסי האיבה, ותחושת הרודף והנרדף, תפסו כיוון חדש כאשר נתניהו גילה את כוחן של הרשתות החברתיות.
הראיון המלא שלי אתמול לתוכנית ״הפטריוטים״ בערוץ 14. צפו >> pic.twitter.com/CI89j3BK21
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) October 19, 2025
"אם לא היתה לי תקשורת עוינת הייתי מביא 40 מנדטים"
בתולדות הפוליטיקה הישראלית, מערכת הבחירות של 2015 נחשבה לאבודה מבחינת נתניהו. הסקרים ניבאו את מפלתו עד שבוע לפני ההליכה לקלפיות, ונראה היה שנתניהו עומד לרדת מ"הבמה". הוא האשים את ארנון מוזס – מו"ל "ידיעות אחרונות", בשימוש לרעה בזרועות התקשורת שלו, במטרה להפילו.
בניגוד למסעות בחירות קודמים, שבהם חש חסר אונים מול התקשורת, הפעם עמד לרשותו כלי נשק חדש: מערך יקר ומאורגן של רשתות חברתיות שהפעיל צוות יועצים צעיר בראשות יונתן אוריך וטופז לוק. מצד אחד, נתניהו המשיך לפעול גם במרחב המסורתי והרבה להתראיין, תדרך עורכים ועיתונאים, נאות להיפגש עם פרשנים פוליטיים שנחשבו עויינים, אולם מצד שני, גילה התלהבות יתרה מהמדיה החדשה ועל כן, הזמין לבית בבלפור קבוצות של בלוגרים פוליטיים וימניים, שתחזקו חשבונות חזקים ברשתות החברתיות. אחרי סיור בבית בבלפור הם דיווחו על כך שבניגוד לפרסומים בתקשורת אודות בזבוזים ושיפוץ יקר במעון בבלפור, הם מצאו אותו מוזנח וקירותיו מתקלפים. הפוסטים והציוצים שלהם התפשטו כאש בשדה קוצים בבייס הימני ובקרב החרדים. נתניהו שיתף אותם בחשבונותיו. המחסומים הישנים החלו להישבר.
בליל הבחירות, התברר שניצח בענק. הליכוד זכה ב-30 מנדטים. נתניהו יחס זאת להשפעת הרשתות החברתיות. "אם לא היתה לי תקשורת עוינת הייתי מביא 40 מנדטים", אמר. בעיני זהו רגע מכונן באבולוציה התקשורתית של נתניהו ובו נבראה דמותו החדשה. הוא היה מוקסם. הבין שפיצח משהו, שהצליח בפעם הראשונה בחייו לעקוף את התקשורת הממוסדת שבה נאבק במשך עשרות שנים, שהצליח לגבור עליה ולכן הוא אינו זקוק לה יותר. בחוויה של נתניהו בחירות 2015 לא היו רק ניצחון פוליטי מרשים, אלא גם תבוסה של התקשורת ובאופן אישי בארנון מוזס ש"נלחם בו". מכאן כבר לא הייתה דרך חזרה.
לפני ימים אחדים חיסלנו את רוב חברי ממשלת הטרור של החות'ים. בתגובה החות'ים ירו לפני יומיים על שדה התעופה רמון.
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) September 10, 2025
זה לא ריפה את ידינו - אנחנו הכינו בהם היום מן האוויר שוב, במתקני הטרור שלהם, בבסיסי טרור עם הרבה מאוד טרוריסטים, וגם במתקנים אחרים.
אנחנו נמשיך ונכה. כל מי שמכה בנו,… pic.twitter.com/sleGp3S6Nx
אלאור אזריה
"ביבי נהייה פחות פוליטיקלי קורקט והתחיל לעשות דברים שבעבר הוא לא היה מעז", אמר לי אחד מיועציו לשעבר על השינוי שחל בו. הגישה החדשה התבטאה באופן מובהק בפרשת אלאור אזריה.
ב־24 במרס 2016 עודכן נתניהו על תקרית בחברון שבה ירה חייל צה"ל בראשו של מחבל מנוטרל והרגו. המקרה תועד במצלמות וידאו, והסרטונים מהאירוע נפוצו במהירות הבזק בערוצי התקשורת השונים וברשתות החברתיות. בתיאום עם שר הביטחון, משה יעלון והרמטכ"ל, גדי איזנקוט, תמך נתניהו בהחלטת הצבא לפתוח בחקירת מצ"ח ואף פרסם הודעה שבה התנער מהמעשה, שאינו מייצג את ערכי צה"ל.
כאשר שר הביטחון גינה את החייל היורה, בסרטון שהעלה לעמוד הפייסבוק שלו, הרשת התמלאה בתוך זמן קצר בטענות נזעמות על הפקרת החייל. הבייס הימני תסס ועד מהרה, המהומה התגלגלה עד לפתחה של לשכת ראש הממשלה. יאיר נתניהו, יונתן אוריך וטופז לוק הבחינו בסערת הרוחות המתעצמת בקבוצות ווטסאפ ובעמודי הפייסבוק המזוהים עם תומכי הליכוד, כמו גם התבטאויותיהם של מובילי דעת קהל ימנים. "עשינו טעות", אמר נתניהו לצוות שהתקבץ בלשכתו.
נתניהו החליט להפוך את הסיפור באמצעות שיחת טלפון לצ'רלי אביו של החייל. השיחה תועדה והופצה בתוך זמן קצר ברשת. עצם קיומה של השיחה החריגה, הביא על נתניהו מטח אדיר של ביקורת נוקבת מצד יריבים פוליטיים, גנרלים בדימוס, עיתונאים ופרשנים. הוא הואשם בפגיעה בסמכות הרמטכ"ל ובערך "טוהר הנשק". אולם נתניהו, כבר היה במקום אחר ומכל מקום הוא השיג את המטרה שאליה כיוון: להחזיר באמצעות הרשתות החברתיות את השקט אל מחוזות הימין.
ועדיין, באותה תקופה נתניהו התנהל בין שני עולמות: הוא המשיך להשקיע משאבים בפיתוח עוצמתו ברשתות, אולם במקביל ניהל מערכת יחסים עם כלי התקשורת המרכזיים והמשיך לשוחח בקביעות עם עיתונאים שנמנו על מבקריו הארסיים ביותר, אותם ניסה לשווא לשכנעם בטיעוניו. העידן הזה הסתיים כאשר החלו החקירות נגדו.
ראש הממשלה נתניהו בכניסה למשפטו: "רוצים לסכל את רצון העם. גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו לשמאל כדי לתפור תיקים, להפיל ראש ממשלה חזק מהימין. החקירות זוהמו ונתפרו מהרגע הראשון. אני ניצב פה היום כראש הממשלה שלכם בגו זקוף וראש מורם ודורש – חשפו הכול, גלו הכול" pic.twitter.com/viPhB9wo48
— כאן חדשות (@kann_news) May 24, 2020
נתניהו העביר את המשפט לזירה התקשורתית
לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום, אחד מיועצי נתניהו שאל אותו אם ירצה לשוחח עם פרשנים פוליטיים בכירים כדי להסביר להם את הצד שלו. נתניהו ענה לו בביטול שחוץ מאדם אחד או שניים, אין לו כבר עם מי לדבר בתקשורת, שכל המערכת מגויסת לסכל אותו, כי הוא חזק מדי. באותה תקופה, כל מהדורת חדשות בטלוויזיה, נפתחה בכותרת מרעישה מהחקירות: כותרות על שרה, על יאיר וכמובן עליו. נתניהו הרגיש שהוא מאבד שליטה, שאין עוד טעם לדבר עם עיתונאים כי הם חלק ממערכת המשפט ומהמאבק הפוליטי נגדו, שהוא במלחמה. וכשנתניהו במלחמה, הוא צריך כאמור כלים אחרים.
שיחות סוף השבוע המסורתיות עם כותבי הטורים הצטמצמו ובמקומן החל נתניהו לטפח עיתונאים וכלי תקשורת ימניים – דתיים וחרדים, בלוגרים וכן משפיעני רשת, אגב תגבור פעילותו המשמעותית ברשתות החברתית.
הרשת שימשה ועודנה משמשת בעבורו, כלי לניהול המערכה הציבורית במשפטו, ובאמצעותה, הוא מציג בצורה לוחמנית את קו ההגנה שלו, ולמעשה מהווה משקל נגד אפקטיבי ליכולת של הפרקליטות לשלוט על סדר היום באמצעות מידע.
הלכה למעשה הוא הקים מערך תקשורת משלו ואין הכוונה רק לחשבונותיו האישיים ברשתות החברתיות. מומחים בתחום המשפט, בהם חוקרי משטרה ועובדי פרקליטות לשעבר, אנשי תקשורת ופעילי ימין התגייסו למאבקו. קצתם הקימו באמצעות מימון המונים ערוצי תקשורת מקוונים עצמאיים לסיקור משפטו. למעשה ללא הרשתות החברתיות, שאיפשרו לנתניהו לנהל קרב תודעתי אפקטיבי, קשה לדמיין שיכול היה לשרוד פוליטית וציבורית. די היה בכותרות על הגשת כתב האישום הפלילי נגדו כדי שיקרוס פוליטית וציבורית. אלא שנתניהו הגיע לרגע הזה אחרי שכבר הכין את דעת הקהל בבייס הימני, והציג בפניו את קו ההגנה שלו, שבמרכזו חשיפת כשלים של המשטרה והפרקליטות, באופן בלתי אמצעי באמצעות הרשתות החברתיות.
משפטו של נתניהו מתנהל במקביל להתבססותו כשחקן משמעותי בזירה הדיגיטלית, ומכאן הוא בחר לאמץ "כלי" שלפחות בעבר, נרתע ממנו: התנגחות אישית בעיתונאים. הוא לועג להם בכנסי בחירות וברשתות החברתיות, ואף יצא במסע פרסום על גבי שלטי חוצות שבהם נכתב ברקע תמונותיהם של עיתונאים: "הם לא יחליטו", ובאמצעות הרשתות החברתיות, קרא לתומכיו להחרים את קבוצת התקשורת החזקה "קשת". הוא כינה עיתונאים "כלבלבי חצר" ואת ערוצי החדשות "ערוצי תעמולה סובייטיים" והפסיק לצפות במהדורות החדשות המרכזיות בערוצי הטלוויזיה, מנהג שליווה אותו עשרות שנים.
קמפיין מעניין עלה הלילה בכביש אילון תחת הכותרות 'הם לא יחליטו' עם תמונות של אמנון אברומביץ, בן כספית, רביב דרוקר וגיא פלג. מעניין מי עומד מאחוריו pic.twitter.com/ZWFSUHr023
— ישראל כהן (@Israelcohen911) January 18, 2019
המלחמה
השלב האחרון באבולוציה התקשורתית של נתניהו מתרחש כעת. ללא שליטתו במדיה החברתית, ספק רב אם היה שורד פוליטית וציבורית את מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר 2023: האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז שואת יהודי אירופה במאה העשרים. בדיוק כמו במודל המאבק התקשורתי במשפטו, נתניהו נאבק על סדר היום ועל הנרטיב שלו באמצעות שליטתו ברשתות החברתיות, שהפכה כבר לקונצרן. תוכן ויזואלי ערוך ומהודק, מופק מדי שעה, ומשוגר מייד למרחבים הדיגיטליים, מסיוריו ביחידות הצבא, מהדשא בקריה, מבתי החולים ומנאומיו. נתניהו התנתק לחלוטין מהערוצים המרכזיים ומכלי התקשורת המסורתיים. הוא עבר פאזה וכעת הוא פועל בעיקר מול תקשורת ימנית אוהדת, ולא רק בישראל. נתניהו גילה עולמות חדשים. הוא מתראיין לפודקאסטרים ימניים שמרניים בארה"ב, שלכל אחד מהם מליוני עוקבים, כמו העיתונאי היהודי בן שפירו. בעיניו זו אינה רק תקשורת חלופית: זו זירת תודעה חדשה שבה הוא יכול לעצב את דמותו כאחד ממנהיגי העולם החופשי, המוביל מלחמה קשה בכוחות הרשע האיסלמיסטים. אלה הם ראיונות לא פורמאליים, ארוכים ונינוחים, הנערכים באנגלית קצבית. נתניהו משתף בחשבונותיו את הראיונות האלה, המגיעים למיליוני אנשים ברחבי העולם, ומצוטטים גם בישראל בעיקר בפיד הימני.
פוליטית, נתניהו ויתר על הרצון לפנות לקהלים חדשים. הוא בנה מערכת תקשורתית סגורה במדיה החדשה, "משק אוטרקי" שמזין את עצמו לקראת עוד מערכת בחירות.
אזרחי ישראל,
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) October 10, 2025
אנחנו מציינים היום את אחד ההישגים העצומים שלנו במלחמת התקומה: השבת כל חטופינו, החיים והחללים כאחד. זהו יעד מרכזי שדבקנו בו לאורך כל הדרך.
לאורך כל השנתיים שחלפו מתחילת המלחמה הבטחתי למשפחות החטופים, והבטחתי גם לכם, אזרחי ישראל, שנחזיר את כולם, בלי יוצא מן הכלל.… pic.twitter.com/6ZbIsbGHCE
מצאתם טעות בכתבה?
