העותרים נגד החוק טענו ל"פגמים עמוקים בהליך החקיקה" | על הממשלה להגיש את תשובתה עד 7 בינואר 2027
בג"ץ
הורה היום (חמישי) לממשלה להסביר מדוע לא יבוטל חוק התקשורת (שידורים) שנחקק בשלהי הכנסת היוצאת. פרט לך, שלושת שופטי ההרכב, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, אלכס שטיין ויחיאל כשר הוציאו צו ביניים המונע את כניסתו של החוק לתוקף וזאת עד לסיום הדיונים בעתירות שהוגשו נגדו.
החוק, שקודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי ואשר יש שרואים בו חוק לחיסול התקשורת החופשית בישראל, אושר בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית ביולי האחרון. הוא כולל, בין היתר, סעיפים שיפגעו בעצמאותן של חברות חדשות בערוצי הטלוויזיה בערוצים המסחריים, יאפשרו לטייקונים ליצור אימפריות תקשורת ריכוזיות, ויעניקו הטבות הנאמדות בעשרות מיליוני שקלים לערוץ 14, הפועל כשופר ממשלת נתניהו.
פטריק דרהי – לצידו של קרעי
מספר גופים, ובהם התנועה למען איכות השלטון, מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, ארגון העיתונאים והעיתונאיות, הח"כים אפרת רייטן ("העבודה – הדמוקרטים"), איתן גינסבורג (אז ב"כחול לבן") וגם ארגוני תקשורת כמו תאגיד השידור הציבורי וחברת חדשות 12, עתרו נגד החוק, בין השאר בטענות לפגמים עמוקים בהליך חקיקתו. רק ערוץ i24NEWS, בבעלות פטריק דרהי, ביקשה להצטרף כמשיב לעתירה, כלומר בצד של קרעי, בטענה כי עצירת החוק תפגע בערוץ.
לטענת העותרים, הפגמים כוללים העברת הדיונים בהצעת החוק מוועדת הכלכלה בראשות דוד ביטן (ליכוד) לועדה מיוחדת שהוקמה במיוחד לצורך חקיקת החוק ("ועדת התקשורת"), בראשות חברת הכנסת לשעבר, גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד) שהלכה למעשה נשלטה על ידי קרעי. הם הצביעו על "הפיכת הכנסת לחותמת גומי של החלטות השר, ששילב בהצעה תיקוני חקיקה מבלי לאפשר לחברי הוועדה דיון מספק במשמעותם".
שאלות כבדות משקל
הרכב השופטים – נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר – ציין כי טענות העותרים "מעוררות לכאורה שאלות כבדות משקל באשר לקיומם של פגמים בהליך החקיקה".
ב-19 ביולי, ימים ספורים אחרי השלמת החקיקה והגשת העתירות, בג"ץ הוציא צו ארעי שהורה על השהיית כניסתם לתוקף של החלקים בחוק שהיו אמורים להיכנס מיידית לתוקף. הרכב השופטים קבע אז כי העתירות מעלות טענות כבדות משקל ביחס להליך החקיקה וביחס להסדרים שנקבעו בחוק. עוד קבע הרכב השופטים כי "קיים חשש שלאחר כניסת החוק לתוקף, יהיה קשה להשיב את הגלגל לאחור".
"העתירות מעלות טענות כבדות משקל ביחס להליך החקיקה וביחס להסדרים שנקבעו בחוק" | שר התקשורת היוצא, שלמה קרעי וח"כ לשעבר גלית דיסטל-אטבריאן בוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים) | צילום: ערוץ הכנסת
"הליך משובש"
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, התריעה בחודש שעבר כי חוק התקשורת (שידורים) של קרעי, יפגע קשות בשוק התקשורת ונדרש צו ביניים לעצירתו. לדבריה, חיוני לעצור את הפגיעה הקשה בשוק התקשורת החופשית שתיגרם על ידי החוק "שהתקבל בהליך משובש וכולל צבר קיצוני של פגמים מהותיים". היא הוסיפה כי זהו מקרה קיצוני המצדיק מתן סעד זמני שישהה את כניסתה לתוקף של "חקיקה ראשית". היועמ"שית גם העריכה שסיכויי העתירות גבוהים ביותר ומאזן הנוחות נוטה במובהק להקפאת החקיקה עד להכרעה.
כעת
בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה לממשלה ולכנסת לנמק מדוע לא יבוטל החוק "בשל הפגמים הנטענים בהליך חקיקתו". על המשיבים להגיש את תשובתם עד 7 בינואר 2027. השופטים ציינו כי "חרף השהות שניתנה לה, הממשלה בחרה שלא להגיש את התייחסותה לבקשות להוצאת צו ביניים. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בכתב, לא ראינו לנכון לקיים דיון בעל פה בבקשות". המשך הדיונים בחוק ישמע לפני הרכב מורחב בן תשעה שופטים.
ארגון העיתונאים והעיתונאיות בירך על החלטת בג"ץ וציין כי מדובר בהישג חשוב במאבק על הדמוקרטיה ועל חופש העיתונות. "ההחלטה לעצור את כניסת החוק לתוקף ולבחון את הפגמים בהליך חקיקתו בהרכב מורחב בן תשעה שפוטים הוא צעד משמעותי, שאנו מברכים עליו. עצמאות התקשורת וזכות הציבור לדעת הן אבני יסוד בדמוקרטיה. אנו נמשיך להיאבק נגד חקיקה הפוגעת בהן ולמען יכולתם של עיתונאים ועיתונאיות לפעול בחופשיות וללא מורא".
