הצצה למושבי כנס אילת לעיתונות ה-17 | 02-05 בנובמבר 2025

בית חולים ללא מיגון

אחרי שנתיים של מלחמה רב זירתית, האם מערכת הבריאות תצליח להתאושש ממצב הטראומה?

בשוך מלחמת "חרבות ברזל", ו"מלחמת 12 הימים" בין ישראל לאיראן, מערכת הבריאות מצויה תחת שחיקה משמעותית בקרב צוותי הרפואה שבנוסף למשימותיהם השוטפות, נדרשים לטפל ולשקם את הפצועים הרבים בגוף ובנפש – אזרחים ואנשי כוחות הביטחון. בצד זאת יש גם שחיקה תקציבית, החל במיגון בתי החולים מפני מתקפות טילים, גיוס והכשרת רופאים חדשים ואולי אף קריסה של אחת מקופות החולים, כפי שמתריע מנכ"ל משרד הבריאות. בהיבט התקשורתי, כתבי הבריאות מצאו עצמם בעידן שבו לא אחת עליהם לקבל את אישור הצנזורה בטרם פרסום ידיעות ומצד שני לשקול או להפעיל צנזורה עצמית מחשש שפרסום פרשיות אודות הנעשה בבתי החולים בהם מוחזקים מחבלים, עלול לפגוע בתדמיתה של ישראל בעולם.

במלחמה כל הארץ פריפרייה

אולם בסיומה, הסדר הישן שב על כנו והפריפרייה מחזל"שת למחוזותיה הגאוגרפיים | צפון ודרום

בעת ירי הטילים על ישראל במלחמת "12 הימים" בין ישראל לאיראן, כל הארץ הייתה נתונה תחת מתקפה. הטילים נורו לכל חלקי ישראל ולרגע "דין תל אביב היה כדין שדרות, באר שבע או קריית שמונה" הלכה למעשה. האם לקחי המלחמה ישנו במשהו את דפוסי המחשבה, הפעולה, הקשב וחלוקת המשאבים בין חבלי הארץ ויושביה?

האם העורף מוכן למלחמה הבאה?

בשוך מלחמת "12 הימים" התחוור כי יש להיערך לקראת הבאות, אף אם מקווים ש"תשקוט הארץ 40 שנה"

שלא בטובת העניין, סוגיית מוכנות העורף למלחמה הפכה ברבות השנים לסוגיה נדל"נית לכאורה. תמ"א 38 בעד ונגד, אגב דיון בעוולות חברתיות שנובעות מכך שהתוכניות לחיזוק מבנים התבססו על תמריץ כלכלי שהיטיב עם בעלי נכסים באזורי הביקוש בשעה שתושבי הפריפריה נותרו ללא כל מענה או הגנה מפני פגיעות רקטות, טילים בליסטיים וכמובן רעידות אדמה. בצד זאת מתברר גם שאין מתווה אוטומטי לפיצוי בגין נזקים רבים, כולל ביטולי טיסות. האם מה שהיה הוא שיהיה או שנראה שינוי גישה רב מערכתי בדגש על כך, שמדובר בעיקר בסוגיה כלכלית.

וזה סוף החדשות?

איך ייראו החדשות כש"ספקי חדשות" רשומים במאגר ממשלתי, יחליפו את חברות החדשות העצמאיות הפועלות כיום

חוק התקשורת (שידורים) התשפ"ה 2025 – שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקדם, מבקש לשנות מן היסוד את אופיים של שידורי החדשות במדינת ישראל. החיץ הקיים כיום בין השיקול המסחרי לעיתונאי יבוטל, שכן בעלי רשיונות לשידורים מסחריים, לא יחויבו עוד באחזקת חברות חדשות נפרדות הפועלות תחת פיקוח ציבורי וכן חובת מינויים של נציגי ציבור במועצות המנהלים שלהן. "ספקי החדשות" החדשים לא יחויבו לקוד אתי אחיד ותחת זאת כל ספק ינסח את הקוד האתי הרצוי לו ע"פ עקרונות כללים הנזכרים בחוק, אולם הלכה למעשה ספק אם ניתן יהיה לפקח עליהם. לקינוח תבוטל גם החובה לשדר חדשות מירושלים.

משדרים פרשנות ומעדכנים בחדשות

האם בחסות מצב המלחמה ומשדרי האקטואליה הרבים פחת מעמדה של מהדורת החדשות המסורתית?

מאז שבעה באוקטובר 2023, בעצימות משתנה התלויה במצב הביטחוני, שידורי אקטואליה ממלאים את לוחות השידורים. משורשרים בזה אחר זה ומפנים את מקומם מעת לעת לטובת תוכניות בידור בזמן צפיית השיא בטלוויזיה. בצד העובדה שלאורך השנים האחרונות נרשמה שחיקה משמעותית בהרגלי הצפייה בחדשות, האם אופיים העכשווי של השידורים מחזק או מחליש את המגמה ואם אכן כך, האם בעתיד תעלם מהדורת החדשות הטלוויזיונית הישנה והמוכרת, לטובת ראיונות עם פרשנים בצד עדכוני חדשות כמו בתוכניות הבוקר?

בחוקותיי תלכו

חוק להסדרת לימודי התורה או חוק השתמטות, על זה הבחירות?

לאחר שנתיים של לחימה עצימה בכל הגזרות, העומס על צה"ל וזרועות הביטחון כבד מאי פעם. הצורך בהגדלת מספר הלוחמים פוגש מחלוקת חריפה הקורעת את החברה הישראלית. המפלגות החרדיות דורשות להסדיר את לימודי התורה באמצעות פטור משירות ומימון או סבסוד תלמידי הישיבות ומשפחותיהם ומנגד, כלל הציבור ולא פחות מכך, גם הציבור הדתי-לאומי המשלב תורה ושירות משמעותי בצה"ל, מתקשים להתמודד עם דרישות החרדים שלדידם מדובר באם כל המאבקים.

האם תקציב ביטחון גדול, מעניק יותר ביטחון?

אחרי שנתיים של מלחמה רב זירתית ששינתה את פני המזרח התיכון, הצבא דורש הגדלה ניכרת בתקציבו. האמנם הכרח או אולי ההפך, שכן האיומים פחתו לכאורה?

משחר הקמת המדינה, שאלת תקציב הביטחון הייתה תמיד שאלה מהותית בכל דיון אסטרטגי וכלכלי. בשנת 2025, תקציב הביטחון עמד על כ-117 מיליארד שקלים ובבוא שנת בחירות בפתח אפשר ולמשך חודשים רבים בשנת 2026, תקציב הביטחון יהיה המשכי ללא דיון עקרוני ברמתו הרצויה. לאור לקחי אסון מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 מצד אחד ושינוי פני המזרח התיכון בשנת 2025, יש מקום לדיון נוקב בשאלה.

האם יוקר המחייה נשכח בחסות המטס הארוך שבין עזה לטהרן?

בשעה שעיקר תשומת הלב הציבורית מופנת לענייני ביטחון ואפשר שאף בחירות באופק, יוקר המחייה קורע את כיסם של הישראלים

ב-28 במאי 2023 הכריז ראש הממשלה כי המאבק ביוקר המחיה עומד בראש רשימת העדיפויות הלאומית של ממשלתו. הוקמה ועדת שרים למאבק ביוקר המחייה, אולם המחירים המשיכו להאמיר. בחוק ההסדרים של שנת 2024, כשנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל", לצמד המילים "יוקר המחייה", לא היה כל זכר וזאת חרף העובדה שמצב המלחמה המתמשך תרם אף הוא לעליה ביוקר המחייה בשל מחסור חריף בעובדים בענפי החקלאות והבנייה וכן הפגיעה החריפה בענף התעופה והתובלה הימית.

תמונת הניצחון

האם בעולם שבו הדימוי החזותי משפיע ומעצב מציאות, תמונת הניצחון עשויה להשיג מטרה הפוכה?

תנועת חמאס בעזה כמעט וחוסלה, רצועת עזה כתושה ומשוטחת, ארגון חיזבאללה בלבנון ספג מכה אדירה  והוא מתקשה להרים את ראשו, ראשיו חוסלו בזה אחר זה ורוב מאגרי הנשק שלו חוסלו. תוכנית הגרעין של איראן נפגעה משמעותית אף שעוד מוקדם לדעת אם איום הגרעין האיראני הוסר לחלוטין. ישראל השתלטה על המרחב האווירי של מדינת האויב המרוחקת וביצעה תקיפות נרחבות שכללו גם פגיעה משמעותית בתוכנית הטילים הבליסטיים וסמלי השלטון. מה מכל אלה יספק את תמונת הניצחון שתשיב את ההרתעה הישראלית והאם מראות הניצחון מעזה לא ישיגו בסופו של יום, מטרה הפוכה?

מאבק על זהות צה"ל והמטכ"ל

באין הקמת ועדת חקירה (ממלכתית או אחרת) שתחקור את מחדלי הצבא בשבעה באוקטובר 2023, צה"ל נדרש לעצב את פניו החדשים אגב עימות עם המערכת הפוליטית

שר הביטחון ישראל כץ, הצהיר שלא ישמש חותמת גומי להחלטות הרמטכ"ל בדבר מינויים של קצינים בכירים. האם הדרג המדיני מבקש לשנות את פניו של צה"ל תחת סיווגם של קצינים כמי שתמכו או לא תמכו ב"קונספציה" בצד תיוגם של אלה המזוהים עם מה שמוגדר כמחנה "הלשעברים".

האם התקשורת מלבה את מחירי הדיור?

האם התקשורת מוסרת את עצמה לידיהם של בעלי אינטרסים בתחום הנדל"ן או שהביקוש עולה על ההיצע? 

בצד הסיבות הקשיחות כמו הגידול המתמיד באוכלוסיית ישראל, המחסור בעובדים בענף הבנייה, הריבית הגבוהה במשק, מחסור בקרקע ובירוקרטיה תכנונית איטית ומסורבלת, מתחדדת השאלה האם גם התקשורת מלבה את מחירי הנדל"ן בכך שהיא מעניקה במה לבעלי עניין. בחודש יולי, צוות בדיקה בראשות יועצו הכלכלי של ראש הממשלה – פרופ' אבי שמחון קבע כי להתנהלות הבנקים יש השפעה משמעותית על מחירי הנדל"ן בכך שהם מחייבים את הקבלנים לקבל אישור מראש ובכתב, כאשר הם מבקשים לתת הנחות על מחירי הדירות. שמחון מבקש לאסור על הבנקים להתערב במחירי הדירות אחרי החתימה על הסכם המימון. לכאורה מדובר בבשורה של ממש בעבור רוכשי הדירות, אולם במקרה הזה, נראה שהעיתונות הכלכלית התייצבה דווקא בצד הבנקים.

המלחמה בארגוני הפשיעה: האם ידי המשטרה כבולות?

הדיווחים בתקשורת המסורתית מתמקדים במניין הקורבנות, בשעה שהמשטרה מדווחת דווקא על פעולות מוצלחות. 

הכותרות והדיווחים מעל דפי העיתונים, הכתבות במהדורות החדשות ואתרי האינטרנט וכן השיח הגואה בתוכניות המלל ברדיו ובטלוויזיה, מלמדים לכאורה שמשטרת ישראל כושלת במאבק נגד ארגוני הפשיעה. הטמנת מטענים במכוניות ובבתים, ירי חי והשלכת רימונים – בעיקר בקרב הציבור הערבי, אבל במידה גוברת גם במקומות אחרים, גביית דמי חסות מבעלי עסקים: יהודים וערבים גם יחד – וכמובן עבירות התנועה הקשות והתאונות הקטלניות בכבישי הנגב והגליל בצד סחר באמל"ח גנוב מצה"ל, סחר בסמים ועוד ועוד. מול כל אלה, משטרת ישראל מדווחת בחשבונותיה הדיגיטליים דווקא על שורה ארוכה של פעולות מוצלחות. ננסה לפענח את פשר הפער בין הודעות הדוברות לבין הכותרות.

מדוע אמון הציבור במשטרה נשחק?

מדובר במגמה ארוכת שנים: אמון הציבור במשטרה נשחק בעקביות | האם מדובר בבעיה תדמיתית ותקשורתית שהעיתונות מעצימה או שהסיבות לכך אוביקטיביות?

 יהיו הסיבות אשר יהיו, כל סקר שנערך, מצביע על אותה מגמה. האמון הציבורי במשטרת ישראל נשחק זולת נקודה בודדת על ציר הזמן: אוקטובר 2023, כשישראלים רבים נחשפו לסיפורי הגבורה אודות שוטרי הדרום שבלמו בגופם רבים ממחבלי "נוחבה" של חמאס ותוך הקרבת חייהם הצילו חיים של אחרים, אולם בנובמבר אותה שנה, מגמת השחיקה באמון שהציבור חש כלפי המשטרה, התחזקה והחריפה.

שלום שלום, לחלום השלום

30 שנה לרציחתו של ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל ושנתיים לארועי "השבת השחורה" ב-7 באוקטובר 2023, מה נותר מחזון השלום ושתי המדינות ולאן מועדות פנינו?

ככלל הישראלים זזו ימינה, גם מפלגות המרכז שמאל נוטות לסנטימנט הימני-ביטחוני. בעבור רוב הישראלים ,המילה הומניטרי: מקושרת  למצבם הקשה של החטופים הנתונים בתנאי השבי האכזריים של חמאס ומכאן שכמעט ואין קשב או רצון להביט בנעשה בצד הפלסטיני. בעולם לעומת זאת, התמונות מעזה משודרות ללא הרף ובתורן המראות הקשים מתורגמים לדעת קהל התומכת בהכרה חד צדדית במדינה פלסטינית ובצד זאת בגלי שנאה אנטישמיים ואנטי ישראליים. כיצד נחלצים מהמלכוד?

משפט בין שתי מלחמות

עיתונות מול הקמפיין לסיום משפט נתניהו

ב 24 במאי 2020, נפתח משפטו של בנימין נתניהו וסופו טרם נראה באופק. התמשכותו של המשפט על פני שנים רבות ובכלל זה גם שנות החקירה וגיבוש כתבי האישום, חורגים מגבולות הגזרה המשפטית  והופכים את משפט נתניהו לסאגה בלתי נגמרת הקורעת את החברה הישראלית. מהן הנסיבות בעטיין אפשר יהיה לסיים את המשפט המסורבל הקשור בטבורו גם למערכת הפוליטית וכן לגורלו ולעתידו האישי והפוליטי של בנימין נתניהו ואולי החברה הישראלית בכלל.

מי ירסן את השלטון?

הבחירות לכנסת או היועמ"ש, בג"ץ והתקשורת?

אחת הטענות נגד החקיקה המשפטית הנרחבת שממשלת נתניהו ביקשה לקדם, עסקה בכך שהנושא עצמו לא הוצג במצע של מפלגת השלטון לקראת הבחירות לכנסת שנערכו בנובמבר 2022 ומשום כך התוקף המוסרי לחקיקה היה פגום לכאורה. בעידן המודרני, הנושא המרכזי שבמוקד מערכות הבחירות משפיע ישירות על תוצאותיהן ומכאן שהנושא הנבחר, הוא זה שבכוחו למשוך יותר מצביעים ומכאן שאפשר והיועצים הפוליטיים ינסו למקד את הבחירות הבאות סביב סוגיה שונה מהחקיקה המשפטית. גם אם אכן כך יקרה, מכלול החקיקה המשפטית מתמצה בשאלה מיהו הריבון והאם בהכרח חוות הדעת של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, גוברות על החלטות הממשלה?

"כשהתותחים רועמים", הצנזורה בקרב מאסף

מה ערכה של צנזורה המופעלת רק על כלי התקשורת המסורתיים בעידן הרשתות החברתיות? 

תמורות טכנולוגיות שבתורן הובילו לשינויים מרחיקי לכת בדרך שבה אנו צורכים ומעבירים מידע, היו כלא היו ככל שמדובר במוסד הצנזורה וכך נוצר מצב אבסורדי המזכיר משחק ב"נדמה לי". ברשתות החברתיות ובקבוצות הטלגרם והווצאפ זרמו מידע ותמונות שבכלי התקשורת המסורתיים אסור היה "לחשוף", אולם איש לא יכול היה להסתירם, אפילו לא הצנזורה. האם תם זמנו של הגוף או שאולי צריך לחשוב על הסדר חדש ושונה.

"שמורת טבע" ליוצרים ותיקים או רשימות שידור מדירות?

חרף תמורות רבות בהרגלי צריכת המוזיקה ושוק שידורי הרדיו בישראל, תחנות הרדיו המסורתיות עדיין מואשמות בהדרת הצליל המזרחי והפופ הים תיכוני.

בצד השיח אודות הפוליטיקה של הזהויות מתנהל שיח המתמקד בפוליטיקה של המוזיקה. פוליטיקאים מהימין מזהים בחירות מוזיקליות כהדרת מזרחיים הגובלת ב"עליונות לבנה". נתוני אקו"ם אינם תומכים בטענות אלה ובתוך כך, יש להתמודד גם עם הדרישה לשמר מוזיקה עברית מאת יוצרים ותיקים, שבתורה ולא בטובתה, נצבעת אף היא בפוליטיקה של זהויות.

טובים השניים מן האחד (בתנאי שהם רבים ביניהם)

נתוני ההאזנה מלמדים: הישראלים מעדיפים להאזין לתוכניות בהובלת צמד מגישים

בתוכניות האקטואליה וכן בתוכניות המלל שאינן אקטואליה (תוכניות בוקר, ספורט ואקטואליה רכה), מסתמן כי הישראלים מעדיפים להאזין לתוכניות המוגשות בשניים ולעיתים אף יותר, במיוחד אם המנחים מתעמתים ביניהם. האם משמעות הדבר שהצורה חשובה מהתוכן? נתוני ההאזנה לתוכניות הרדיו המוגשות בשניים + רומזות שהתשובה לכך חיובית.

הפרסום ברדיו עובד?

האם המודל המסחרי של תחנות הרדיו המסחריות, המבוסס על שידור פרסומות עדיין תקף? 

שוק הפרסום שינה את פניו ונתחים  ניכרים מתקציבי הפרסום מנותבים לענפים המתחרים בתקשורת המסורתית. האם משמעות הדבר שגם הרדיו צריך לעדכן את המודל המסחרי לפיו הוא פועל משחר הקמתו? מנהלי תחנות הרדיו יציגו את הדילמה והפתרונות האפשריים נוכח התמורות שחלו במודלים הכלכליים שעל פיהם פועל הרדיו המסחרי בארץ ובעולם.

היה לי דובר, היה לי אח (עד שתברח)

מדובר נאמן ועד למשבר אמון, על ציר היחסים כמתווך המידע בין המסקרים למסוקר

בין שמדובר בדוברים במגזר הציבורי או הפרטי, לעולם הדובר/ת נבחנים ברמת האמון שמעסיקיהם, כמו גם העיתונאים נותנים בהם. עליהם לבסס יחסי אמון שבמהותם כמעט מנוגדים. מצד אחד מול מי שמצפה מהם לשלוט באספקת המידע בהתאם על פי צרכיו המניפולטיביים ומצד שני לרכוש גם את אמונם של העיתונאים וככל שמדובר בדוברים ייצוגיים מהסוג שפונה ישירות לציבור, עליהם  ליצור ולבסס גם פרסונה ציבורית  המעוררת אמון.

• יתכנו שינויים בנושאי הפנלים ובתוכנם | ט.ל.ח