אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש

"מנהיג שלא מדבר לעמו בשעת משבר דוהר ברמזורים אדומים"

שתיקתו של נתניהו בתקשורת הישראלית אינה דבר חדש. למעשה, לא מדובר במנהיג הראשון שביצע חרם ראיונות לתקשורת הישראלית. פרופ' צבי רייך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון מסביר בשיחה עם אגדות העיתונאים ת"א את ההבדלים וטוען כי ראש הממשלה בורח מאחריותו כמנהיג שחייב הסברים לציבור מימין ומשמאל

מאז שנבחר בפעם השישית לכהן כראש ממשלת ישראל, מקפיד בנימין נתניהו לשמור מרחק מהתקשורת הישראלית. במהלך שבעת חודשי כהונתו, התראיין שלוש פעמים לערוץ 14 וקיים "ראיון מדרגות" בחודש פברואר במסדרון הכנסת עם עמית סגל ודפנה ליאל. לא אחת נמתחה על כך ביקורת מגופי החדשות השונים, שכן כל המבקש לבצע שינויים מהותיים בשיטת המשטר בישראל, מן הראוי שיספק תשובות לנושאים בוערים בחברה. בימים שבו חוסר הודאות גדול כל כך עבור ישראלים רבים, נתניהו מעדיף להתראיין לתקשורת הזרה ולתקשר עם הציבור בתנאים הנוחים לו ומסרב בתוקף להתמודד עם הביקורת שעלול לספוג.

"להתראיין לעיתונות הזרה ולא לישראלית בשעת משבר זו אסטרטגיה תקשורתית מאד לא רצויה", טוען פרופ' צבי רייך, חוקר תקשורת מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, לשעבר עיתונאי בידיעות אחרונות. "המצב הזה אינו רצוי משום שיש דברים רבים שביבי כמנהיג חייב להסביר לציבור בישראל. האסטרטגיה התקשורתית שלו היא להימנע בכל דרך מעמידה מול שאלות של עיתונאים ישראליים ושל הציבור הישראלי. הוא עושה זאת בתנועת מלקחיים: מצד אחד באמצעות הפקעת זמן מסך להודעות חד צדדיות ללא אפשרות לשאלות, ומצד שני באמצעות בליץ ראיונות".

פרופ צבי רייך, אוניברסיטת בן גוריון בנגב | אגודת העיתונאים בתל אביב
פרופ' צבי רייך

מה לדעתך נתניהו מרוויח מההתעלמות שלו מהתקשורת הישראלית?

"המון דברים. גם הפטור מלהשיב לשאלות, גם הרגשה שהוא כביכול כן מתראיין, גם הרגשה שהוא שחקן מליגה תקשורתית יותר גבוהה כביכול, וגם חשוב לזכור שהראיונות באנגלית נותנים לנתניהו את מה שמנהיגים במזרח התיכון מאוד אוהבים: את חופש התמרון לומר באנגלית דבר אחד ובשפת העם שלך דבר אחר. בתקשורת הזרה הוא גם יכול להסתפק בתשובות חמקניות. מראיינים ישראליים היו תובעים תשובות ברורות יותר".

"בסופו של דבר צרכן התקשורת הישראלי החרד, מימין ומשמאל, לא מקבל מענה. בעצם הוא ניזון מפירורים שנושרים מתחת לשולחן. לקט סאונדבייטים שהתקשורת הישראלית בוחרת לצטט. היחיד שנמצא בעמדה לתאר לציבור הישראלי מה באמת קורה, ראש הממשלה, לא באמת מדבר איתו. זה תורם לעלייה שאנחנו רואים לאחרונה בעליית סף החרדה והפוסט טראומה, או לפחות לא מנסה להוריד אותה".

נתניהו ידוע בשתיקתו אל מול התקשורת הישראלית, עוד בשנת 2014, כשנה לאחר שנבחר בפעם השלישית, עלו טענות בתקשורת כי נתניהו לא מוכן להתמודד עם מראיינים מישראל. נציין כי ההתעלמות התקשורתית של נתניהו אינה שמורה רק לו. למעשה, היו שעשו זאת הרבה לפניו. בעשור הראשון לכינונה של מדינת ישראל, ראש הממשלה דוד בן גוריון התמיד בסרבנות הראיונות לתקשורת הישראלית. במקום זאת, העדיף ראש הממשלה הראשון לייצר שיחות תדרוך לא לציטוט עם עיתונאים. מפעם לפעם, הם היו "מערימים" עליו ומפרסמים את השיחות בניגוד לרצונו.

כך השיב לכתב עיתון הארץ, ג'יימס יעקב רוזנטל, כשזה ביקש לראיין אותו באחד הימים: "משום מה העיתון שאתה עובד בו מתייחס בשנאה בלתי מרוסנת למפלגתי ובאיבה אישית אלי. אינני שולל זכותו לעשות זאת, אבל זה שולל ממני את האמון באובייקטיביות שבה הוא מנסה להופיע כלפי הקורא […] אינני רואה עיתון 'הארץ' כבימה מתאימה להסברת עמדתי בשאלות העומדות על הפרק".

"צריך לומר ביושר, נתניהו אינו הראשון שנוקט באסטרטגיה כזו. הראשון בהם היה דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל שהחרים בתקופות מסוימות את התקשורת בישראל. גם הוא כשהחרים את התקשורת בארץ התראיין לתקשורת הזרה. אריק שרון שתק. הוא הבין שהוא נבנה משתיקות. היו גם שתיקות מוניציפליות, אהוד אולמרט למשל כשהיה ראש עיריית ירושלים החרים את התקשורת המקומית בניסיון לשדר שהיא קטנה עליו. שהוא שחקן בליגה הארצית, לא המקומית".

"לעומת בן גוריון שכעס על התקשורת בעניינים מקצועיים, שתיקת ביבי היא אחרת", מוסיף רייך. "פה מדובר במשבר פוליטי חמור. מנהיג שלא מדבר לעמו בשעת משבר דוהר ברמזורים אדומים. לא אני אומר את זה. כל הספרות וכל המחקר על תקשורת סיכונים ותקשורת במצבי משבר זועקת מחובת המנהיג לדבר אל הציבור שלו בגובה העיניים באיתות משבר. לא בריא ולא ראוי לצפצף על חובתך כמנהיג ולנהל כך מדינה. הוואקום שנוצר מזמין תאוריות קונספירציה מימין ומשמאל. מזמין אזרחים מסויימים לדמיין כוונות ותוכניות מציאותיות ובלתי מציאותיות כשהמנהיג אינו טורח לומר לציבור ביושר מה הוא רוצה ולאן הוא מוביל".

נתניהו טען לא אחת על כך שהתקשורת בעיניו מתנכלת בו ובמשפחתו ללא הרף, עוד מהקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה לאחר רצח רבין. באחד מנאומיו ב-2017, אמר בכעס רב כי "התקשורת השמאלנית מגויסת למסע ציד בולשביקי, שטיפת מוח ורצח אופי נגדי ונגד משפחתי. זה קורה יום-יום וערב-ערב. הם מפעילים לחץ בלתי פוסק על היועמ"ש ועל גורמי האכיפה כדי שיגישו כתב אישום נגדי בכל מחיר. לא היה דבר כזה בתולדות המדינה. ספק אם היה דבר כזה בתולדות המדינות הדמוקרטיות".

רייך שולל את טענותיו של ראש הממשלה. "נכון, נתניהו בוקר על ידי התקשורת בחריפות יתרה, ולא תמיד בצדק. הוא גם תרם ישירות להסלמת העימות עם התקשורת. אבל בסופו של דבר תקשורת במדינה דמוקרטית קמה בבוקר לשאול שאלות קשות ולהיות ביקורתית ואף ראש ממשלה לא פטור מלהתייצב מולה, בטח לא במצב משברי כמו זה שעובר כעת על הציבור בישראל. "במצב שהעם חרד אתה פשוט מדבר אתו בגובה העיניים ולא בורח להתראיין בשפה זרה ובבמות זרות, רק כי שם אתה שולט יותר והמראיינים פחות בקיאים ופחות מתעקשים לדעת את האמת. שתיקה היא מותרות, שלא נתניהו ולא הציבור יכולים להרשות לעצמם כעת. אני מתפלא על יועצי התקשורת שלו שאינם מאיצים בו לפזר את הערפל ולדבר לציבור בגובה העיניים".  

מצאתם טעות בכתבה?

דילוג לתוכן