דילמת ה"טיק-טוק" של ישראל: דחיינות העלולה להוביל לאסון

ישומון הוידיאו הנפוץ בעיקר בקרב צעירים, "טיק-טוק" אישר השבוע כי שורת חשבונות של ידוענים וגופי תקשורת, סבלו זה זמן רב ממתקפות סייבר. פרסום חוזר ונשנה מסוג זה, העלה לסדר היום (בפעם המי יודע כמה) את סוגיית הגנת הפרטיות והפגיעה בביטחון האישי והלאומי מצד מפעילי יישומים ורשתות חברתיות, רבות תפוצה. זאת בנוסף ליכולתם ונכונותם (המוטלת בספק), של מנהלי רשתות אלו, לשמור על איזון בנושאים רגישים, למנוע הפצת תכני שינאה או גזענות ובהם תכנים אנטישמיים. כידוע "טיק-טוק" הוא יישומון מסרי וידיאו רב תפוצה. כמיליארד אנשים בכל רחבי העולם, משתמשים ביישומון ואליהם מצטרפים יותר משלושה מיליון ישראלים ובהם עיתונאים, בכירים במשק, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור. מטה החברה נמצא אמנם בסינגפור, אולם חברת האם "BYTEDANVCE" רשומה בסין וכפופה לרגולציה הסינית, שאינה מסתירה את העובדה כי יש לה זכות ואמצעים להשתמש במידע הנאגר אודות המשתמשים בישומון. מכאן יוצא שאוקינוס רווי בנתונים רגישים זורם בתעבורת החברה הסינית, מה שמכניס ללחץ רב את מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, קנדה, אנגליה, אוסטרליה ועוד.

בוועדת המדע של הכנסת נערך זה לא מכבר דיון מרתק שעסק בדילמת ה"טיק-טוק", החשש לפגיעה בפרטיות ובעיקר הסכנה לביטחונם האישי של תושבי ישראל. מדו"ח מיוחד ונתונים שהוצגו בישיבה על יד נציגי המכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, עולה כי בשנים האחרונות "טיק-טוק" שינתה את תקנונה כך שיתאפשר לה לאסוף גם ביומטרי השייך לבעלי החשבונות המשתמשים בשירותיה. הדבר נעשה ללא הסבר, כמו למשל למה ישמשו הנתונים הבימטריים את החברה הסינית. 

בשנת 2021 הממשל האמריקני פתח בחקירה נגד "טיק-טוק" בטענה שהחברה עקבה אחרי
אזרחים אמריקניים וזאת בהמשך לעדויות עובדים ב"טיק-טוק" שהודו כי השיגו מידע אודות עיתונאים וידוענים באמצעות היישומון. המאבק בחברה אף גלש לזירה הגלובלית ולמלחמת הסחר שבין ארה"ב לסין. הממשל האמריקני דורש בכל תוקף שהחברה האם של טיקטוק, הפועלת גם בארה"ב, תימכר לידיים אמריקניות ואף תנוהל בידי אזרחים אמריקנים בלבד, כדי שאלה יהיו כפופים לחוקי ארה"ב. דרישה דומה הציב בעבר הממשל האמריקני גם מבעלי ישומון ההכרויות המונופוליסטי "גריינדר" שהיה אף היא בבעלות סינית בעבר. "טיק-טוק" מצידה מתנגדת לכך בכל תוקף ובתגובת נגד, פנתה להלייך משפטי הגובל בציניות, שכן הטענה המרכזית בתביעת הסינים נגד הממשל האמריקני מתמקדת בפגיעה חמורה לכאורה בחופש הביטוי ואכיפה סלקטיבית, משום שלפי הסינים, הממשל אינו מעלה טענות דומות נגד פלפטפורמות דומות אחרות כמו למשל "פייסבוק". בהקשר זה צריך לומר שתאגיד "מטא", ש"פייסבוק" נמצא בבעלותו הוא אמריקני ושגופי הממשל השונים, יודעים גם יודעים לבוא בדרישות גם ביחס לתאגיד זה, דוגמת החקירות אודות השימוש שעשו הרוסים במהלך מסע הבחירות  לנשיאות בשנת 2016 בפלטפורמת "פייסבוק" או בפרשת "קימבריג' אנליטיקה".

כך או כך, הדיונים המשפטיים טרם הסתיימו, אולם כבר כעת האמריקנים וכמותם, שורה של מדינות באיחוד האירופי, מובילים הליכי חקיקה ורגולציה, שתכליתם לשמור על פרטיותם וסודיותם של בעלי תפקידים בגופי השלטון ומערכות הביטחון. כך למשל ארה"ב ומדינות באיחוד האירופי אוסרות על פקידי מימשל ובעלי תפקידים רגישים להשתמש ב"טיק-טוק" ממכשיר הטלפון הניידים שלהם, השייכים
למעסיקם הממשלתי/ציבורי וזאת מתוך חשש מבוסס שבטלפונים החכמים מצוי מידע רגיש העלול לזלוג החוצה.