לעתים מרוב תסכול או חלילה יאוש, אנחנו נכנסים למצב של "תקיעות" ואפילו מרימים ידיים ומפסיקים לכתוב | נורית רוט, "כתיבה תמה" | דיוקן עצמי
1. הרפו מהניסיון "לכתוב כהלכה", לעשות את זה "כמו שצריך", כמו שלימדו בבית הספר, או כמו ש"כתיבה אמיתית" צריכה להיות. כתבו בדרך שהכי קלה וטבעית בעבורכם. הרשו לעצמכם להיות מגושמים, זה טבעי. אתם רק מתחילים. הרשו לעצמכם לתרגל, להתנסות, לטעות להשתפר, לצבור ביטחון.
תהיה אתה עצמך, בלי להתחכם
הסופר והמחבר וויליאם זינסר שכתב את רב המכר, "לכתוב היטב", אומר: "אני חושב שהדרך הטובה ביותר לגעת בקוראים היא להיות את/ה עצמך. לרוב האנשים אין את האומץ לעשות זאת. הם מנסים לעשות משהוא אחר, מתוחכם יותר, והתוצאה היא שהם הופכים את השפה למרוקנת ולחסרת חיים, כורעים תחת הניסיון להיות אדירים ונתקפים במחסומי כתיבה. הקסם של דיקנס וטוויין היה שהם היו הם עצמם, וכלל לא חששו ממה שיחשבו עליהם. לכן עצתי היא לא לנסות להיות מעולה, אלא לנסות להיות אתה".
2. התחילו בקטן פרקו את הנושא עליו אתם רוצים לכתוב לגורמים, לחלקים קטנים. יעזור אם תכינו ראשי פרקים ותעבדו לפיהם, כמעין מתווה, או מפת דרכים שממנה תצאו ואילה תחזרו בכל פעם שאתם/ן נתקעים/עות. תוכלו גם להוסיף או לערוך את ראשי הפרקים תוך כדי תנועה.
3. אל תצנזרו ואל תערכו – בשלב זה כתבו כמה שיותר, כל מה שיוצא לכם, איך שיוצא לכם. אל תטרידו את עצמכם/ן בשאלות כמו: האם זה המקום הנכון, האם כתבתי יותר מדי, האם אני עלול/ה לפגוע במישהו. הפרידו בין הכותב/ת לעורכ/ת. זמנה של העורכת לשאול את כל השאלות יגיע. כעת כתבו.
4. הצטיידו פנקס קטן שיילך איתכם לכל מקום (או צרו פנקס דיגיטלי בטלפון הנייד). בכל פעם שאתם נזכרים בנושא, רעיון ואפילו אנקדוטה שקשורה לספר, כתבו אותו כדי שלא תשכחו. ערכו רשימת נושאים שתשמש לתרגול, ייעול ושיפור כתיבתכם. השתמשו בנושאים מהרשימה בכל פעם שאתם/ן נתקעים/עות ולא מוצאים על מה לכתוב.
התמידו ואל תנטשו את שולחן הכתיבה.
5. החליטו שבכל יום או בכל שבוע (לפי מידת הפנאי שלכם), אתם כותבים X מילים /עמודים (שלושה עמודים, חמישה עמודים, לפחות שלוש פסקאות, לפחות 2,000 מילים – מה שתקבעו), ויהי מה. זה לא תמיד יהיה קל, אבל אם לא תתמידו, זה לא יקרה. "את חייבת להתייצב לעבודה, את חייבת להתיישב על כיסא ולהיאבק בריק. אל תנטוש את שולחן הכתיבה. אל תצא מהחדר. אל תלך לשלם חשבונות. אל תדיח כלים. אל תפתח דואר. אל תחפש שום הסחת דעת עד שתרגיש שהשתדלת והתאמצת. הקפיד להתמיד. המילים יבואו", אומר הסופר האירי קולום מק'קאן בספרו "מכתבים לסופר צעיר".
6. נסו לאמץ את ה"מיינדסט" הנכון – כמו שהמליצה ג'וליה קמרון, או כמו שאומרת אימי החכמה, הסופרת יהודית רותם: "נכון שיש בכתיבה מאמץ, אבל תהנו מזה. כשכותבים זו פעולת ריפוי, הכתיבה יכולה לאחות ולרפא. כתבו כבסיס לתחושה טובה של שלמות ושל עשייה ושל כבוד לעצמנו, לעבר שלנו, למשפחה שלנו".
7. אם היום או השבוע הזה, הכתיבה לא הולכת בקלות – שחררו, הרפו וחכו להזדמנות הבאה. כמו שאומר הסופר אתגר קרת: "כתיבה היא כמו לקבל מתנה. כשאני לא מקבל מתנה, אני לא יושב ומחכה למתנות או מתקשר לאנשים שיביאו לי מתנות. אני חי את חיי ומקווה לטוב. הניסיון לקבל מתנות בכוח הוא מאוד מתסכל ומכניס כפייה ומאמץ לאזור שאצלי, בהגדרה, הוא אזור של חופש, חירות ונונשלנטיות. אז כשיש תקופה שבה אני לא כותב, אני פשוט מחכה שזה יבוא".
אם תיישמו אפילו רק אחדות מהעצות האלה, אתם תראו איזו השפעה טובה תהיה לכך על כתיבתכם. בהצלחה!
