קרעי עצמו לא נכח בדיון ומלאכת הצגת ההצעה בוועדה הופקדה בידי ח"כ אלמוני יחסית שבשמו הוגשה ההצעה לכאורה: אושר שקלים (ליכוד). "הצעתנו נועדה לתקן כשל מערכתי חמור בתפקודו של תאגיד השידור, הפועל ללא מועצה אפקטיבית", אמר שקלים. לדבריו, מתוך 12 חברי המועצה, בפועל רק חמישה מכהנים בה, כשלפי החוק המועצה לא יכולה לתפקד עם פחות משבעה חברים ועל כן היא מושבתת למעשה מפעילות.
לפי ההצעה המדוברת, שר התקשורת יהיה מי שיבחר מועמדים למועצה – שיאושרו קודם לכן בוועדה לאישור מינויים – ואלה יובאו לאישור הממשלה. "חייבים להחזיר פיקוח ציבורי אמיתי על התאגיד, וזה מה שהצעת החוק הזו עושה", טען שקלים כאילו ביקש לתרגם לחוק את אמירתה המפורסמת של השרה מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?"
הצעתו של שקלים, כלומר של קרעי באמצעות שקלים, מייתרת למעשה את קיומה של ועדת האיתור בראשות שופט בדימוס, שלפי לשון החוק הנוכחי, תפקידה להמליץ על מועמדים למועצת התאגיד בפני שר התקשורת. ההצעה משנה את דרך המינוי בכך שהיא מעבירה את תפקידה של ועדת האיתור לחברי מועצת התאגיד, ישירות לממשלה.
"הקול, קול קרעי והידיים ידי שקלים" | ח"כ אושר שקלים בדיון בחוק ההשתלטות על מועצת התאגיד בועדת הכלכלה, 29.10.2025 | צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
"ההצעה אינה עומדת ברמות החוקתיות הנדרשות"
נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, הזהירה בדיון כי ההצעה פוגעת באופן קשה וחמור בעצמאותו של תאגיד השידור הציבורי, ומכאן קצרה הדרך לפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות. "ההצעה שהוצגה כאן מובילה להפיכת התאגיד לגוף שידור מטעם הממשלה", היא טענה. "זו הצעה שאין לה מקום במדינה דמוקרטית והיא גם לא עומדת ברמות החוקתיות הנדרשות".
מנכ"ל תאגיד השידור, גולן יוכפז, התריע שכל הכנסה של חבר פוליטי למועצה, שהיא הגוף המפקח על התאגיד, כמוה כהריסת השידור הציבורי.
נשיא מועצת העיתונות, מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, פרופ' חנן מלצר, הצביע על כך שמועצת התאגיד אינה מתפקדת, מכיוון ששלוש פעמים השר מינה יושבי ראש לוועדת האיתור וברגע שהם לא פעלו לפי רצונו הוא רצה לפטרם.
"יש כלל גדול במשפט ולפיו מי שמונע קיום מצב לא יכול להסתמך על קיום מצב", אמר מלצר. "השר מונע את פעילות ועדת האיתור והוא מבקש להסתמך על המניעה שהוא עצמו גרם כדי להגיד שהמועצה לא מתפקדת. אני מאוד מעריך את איילה חסון, אבל יש מי שרוצה שרק היא תשדר. הצעת החוק הזו היא גרועה. היא פוגעת בחופש הביטוי, בעצמאות תאגיד השידור ובכל העקרונות של שידור ציבורי בארץ ובעולם. יש לגנוז את ההצעה כי היא מנוגדת לתפיסת תאגיד השידור כפי שבאה לידי ביטוי באמצעות חוק תאגיד השידור הישראלי, שחוקקה הכנסת".
חברי כנסת מהאופוזיציה טענו אף הם שההצעה היא ניסיון של הממשלה להשתלט על השידור הציבורי בישראל ושוק התקשורת בכלל. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) התריעה כי "רוצים להחזיר את הלפיתה של הפוליטיקה בגוף תקשורת שאמור לבקר את הממשלה. אתם אוהבים רק כלי תקשורת בסגנון של ערוץ 14. זאת הפיכה משטרית על סטרואידים".
ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד): "הצעת החוק הזו היא ניסיון בוטה ואגרסיבי נוסף להשתלט על השידור הציבורי ושוק התקשורת בכלל. השר קרעי רוצה להיות העורך הראשי, המו"ל והמפיץ של תעמולת הליכוד. יו"ר ועדת האיתור שהשר מינה, לא הפכה ליס מנית שלו, אז הוא מבקש לפטרה".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), הביע תמיכה עמומה בתיקון לחוק כשאמר כי "אחרי 12 שנה אפשר לעשות תיקונים בדרך ניהול התאגיד. אתם תראו אותם. לא אגיד את זה עכשיו, כי זה לא נושא הדיון כרגע". נעיר כאן כי בעבר הלא רחוק ביטן בלם הצעות חוק פרטיות של ח"כים מהליכוד ומש"ס שתכליתן להביא לסגירתו או הפרטתו של תאגיד השידור, דבר שגרם לעימות אישי חריף בינו לבין השר קרעי.
