היועמ"שית לבג"ץ: התנהלות קרעי – מקרה קיצוני של דריסת דפוסי העבודה ועקיפת מנגנוני הבקרה והאיזון

דורשת דיון דחוף בעתירות נגד חוק התקשורת החדש (שידורים) ששר התקשורת, שלמה קרעי מקדם בלהט באמצעות ועדה מיוחדת בראשות ח"כ דיסטל אטבריאן
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מבקשת מבג"ץ להקפיא את הדיונים על חוק התקשורת (שידורים) החדש ששר התקשורת שלמה קרעי, מקדם בלהט במסגרת הרפורמה בתחום שהוא מקדם. הדיונים נערכים בוועדה התקשורת בכנסת, שקרעי יזם כדי לעקוף את ועדת הכלכלה. כמו כן בהרב מיארה מבקשת שבג"ץ ידון בהקדם האפשרי בעתירות שהוגשו נגד חוק התקשורת שקרעי מקדם באגרסיביות. 
 
היועמ"שית מנמקת את האמור בתגובתה החריפה, משום ש"מדובר במקרה חריג וקיצוני של דריסת דפוסי העבודה המקובלים בממשלה ועקיפת מנגנוני הבקרה והאיזון הקיימים". 
 
השלכות על חופש העיתונות
 
דרישתה זו של היועמ"שית מופיעה במסגרת תגובתה לבג"ץ לקראת הדיונים שיערכו בעתירות שהגישו עמותת "הצלחה – לחברה הוגנת", מועצת העיתונות והתקשורת וארגון העיתונאים והעיתונאיות נגד הרפורמה בתקשורת שיוזם קרעי והשלכותיה על חופש העיתונות. בפנייתה היא טוענת כי כל רפורמה ממשלתית, ודאי רפורמה מורכבת ורגישה כמו זו, חייבת להישען על תשתית מקצועית מוצקה, מקיפה ועדכנית, ולשקף תוצר של תהליך ממשלתי סדור שסביבו התבצעה בחינה זהירה, שיטתית ומדוקדקת של מכלול ההסדרים המוצעים, הן במישור המקצועי והרגולטורי והן במישור המשפטי – חוקתי.
 
לפי בהרב מיארה, בתחום השידורים, יש להבטיח כי קידום מדיניות הממשלה בנושא זה, ובכלל זה הגשמת שיקולי יעילות, חדשנות ותחרות, צריכים להתבצע תוך שמירה קפדנית על תכליות יסוד משטריות חוקתיות ובראשן ההגנה על חופש הביטוי והעיתונות, על עקרונות המגוון והפלורליזם ועל עצמאות התקשורת, מקצועיותה ומהימנותה.
 
"ההליך התקין נגדע"
 
"לא כך נעשה במקרה שלפנינו", היא מתריעה בתגובתה לבג"ץ. "אף שבתחילה הצעת החוק קודמה בהליך ממשלתי ומקצועי תקין – הליך זה נגדע בעיצומו, והמלאכה לא הושלמה. החל משלב זה של 'שבירת הכלים' דבקו בהליך גיבוש הצעת החוק פגמים היורדים לשורש ההליך ושאינם מקיימים את הדרישות האמורות".
 
היועמ"שית התייחסה לכך שהשר קרעי בחר לקטוע את הליך העבודה הממשלתי האינטנסיבי, לאחר שבייעוץ המשפטי לממשלה הבהירו שהצעתו לוקה בפגמים תהליכיים ומשפטיים ממשיים, כי היא אינה בשלה וכי עננה חוקתית מרחפת מעליה.
 
היא מציינת כי לרפורמה שמקדם שר התקשורת יש השפעה רחבת היקף על ליבת חופש הביטוי וחופש העיתונות ולזיקה הבלתי נפרדת בינם לבין צביונה הדמוקרטי של המדינה. 
 
"השתלטות מהירה של מעטים על רבים"
 
לדבריה, בולטים במיוחד בהקשר זה הפרקים בהצעה המבקשים לבטל את ליבת האסדרה הנוהגת בתחום שידורי החדשות, מבלי להציג ערובות חלופיות להבטחת מהימנותן ומקצועיותן, וגם אלה הנוגעים לביטול משמעותי של מגבלות הבעלויות הצולבות, הסדר שלדבריה עשוי לייצר השתלטות מהירה של מעטים על רבים מכלי התקשורת בישראל, באופן החותר בבירור תחת עקרונון הפלורליזם ומגוון הדעות".
 
 
היועמ"שית מותחת ביקורת על התנהלותו של קרעי, שלדבריה החליט לסטות מההליך הממשלתי התקין, ולהביא את הצעת החוק לדיון בפני ועדת השרים לחקיקה, מבלי שניתן האישור המשפטי הנדרש לשם כך.
 
"לא מדובר במקרה בודד, אלא כחלק מהתנהלות רחבה של הממשלה", היא מדגישה. "התעלמות משומרי הסף האמונים על תקינותו של הליך החקיקה בשלב הפנים ממשלתי מעת שמתברר שהעמדה המשפטית אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות אותה השר או הממשלה מבקשים לקדם, אינה אירוע ייחודי למקרה זה. מדובר בחלק ממגמה רחבה של התנהלות הממשלה המעידה על תפיסה שלפיה מנגנוני הבקרה והאיזון שנועדו לשמור על עקרונות הייסוד וזכויות האדם, אינם רכיב הכרחי בהליך הפנים ממשלתי, אלא מכשול שיש להדפו כאשר הוא אינו משרת את התוצאה המבוקשת". 
"מדובר במקרה חריג וקיצוני של דריסת דפוסי העבודה המקובלים בממשלה ועקיפת מנגנוני הבקרה והאיזון הקיימים" | היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה בכנס לשכת עורכי הדין 2025 | צילום: לשעת עורכי הדין

 

"תקדים שלילי"
 
היועמ"שית מזהירה כי למרות שהעתירות עוסקות בתקינותו של הליך חקיקה מסוים, הסוגיות הן רוחביות ועקרוניות וכי התקדים השלילי הגלום בהן עלול לשבש באופן עמוק את הליכי גיבושן של הצעות חוק ממשלתיות באופן שיאפשר לממשלה – שככלל נהנית מרוב קואליציוני אוטומטי בכנסת – להביא בפני הכנסת הצעות חסרות, בלתי מבוססות, שאינן נשענות על אדנים מקצועיים, תוך דילוג על הייעוץ המשפטי לממשלה, ואשר עמידתן באמות המידה החוקתיות הנוגעות לקידום חקיקה בישראל מוטלת בספק, אם בכלל. 
 
בהרב מיארה כותבת שגם הפגם המהותי שנפל בהליך הממשלתי משקף התנהלות פסולה רחבה יותר בכל הנוגע לקידום הליכי חקיקה ומהלכים ממשלתיים, וכי הוא "ביטוי לתופעה רחבה יותר שבמסגרתה שר התקשורת, כמו שרים נוספים, אינם רואים עצמם מחויבים לסדרי מנהל תקינים ולכללי המשפט המנהלי, למעמדן המחייב של הנחיות היועצת המשפטית לממשלה ואף להחלטות שיפוטיות". 
 
התנהלותם של שרי הממשלה, לטענתה, היא ביטוי לתופעה רחבה בדמות הפרת הליכי העבודה הסדורים ושימוש בכלים ממלכתיים למטרות פוליטיות.
 
"סטייה מהמסגרת החוקתית והנורמטיבית"
 
עוד היא מצביעה על התבטאויותיהם של השר קרעי ושל מזכיר הממשלה במהלך הדיונים בכנסת, לפיהם הם אינם רואים עצמם מחויבים לפעול בהתאם להנחיות היועצת המשפטית לממשלה, שהיא לשיטתם גורם מייעץ בלבד. "זו סטייה מודעת ומכוונת מהמסגרת החוקתית והנורמטיבית המסדירה את אופן עבודת הממשלה ואת יחסי הגומלין בינה לבין היעוץ המשפטי לממשלה; ומופע נוסף לדחיית מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה כפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הממשלה".
 
היועמ"שית מדגישה כי חוק התקשורת (שידורים) הוא מקרה קיצוני וחריג המצדיק את התערבותו של בג"ץ בפגמים שנפלו בהליך החקיקה במישור המינהלי כבר בעת הזו, כדי להבטיח את ריפוי הפגמים שנפלו בהליך גיבוש הצעת החוק ולהחזיר את הליך החקיקה למסלולו התקין. היא מבקשת מבג"ץ לקבוע דיון דחוף בעתירות שהגישו שלושת הארגונים. 
 
"התערבות שיפוטית נדרשת גם במבט רחב יותר של פרימת תהליכים ממשלתיים סדורים, במטרה להסיר מגבלות משפטיות מעל כוחה של הממשלה". את תגובתה לבג"ץ היא מסכמת בטענה לפיה "במצב החריג שנוצר, מתחדד הצורך שבג"ץ יידרש לסוגיה כבר בשלב זה, על מנת למנוע את הנזקים המצטברים לשלטון החוק ולהבטיח את תקינות הליכי החקיקה בכנסת". בהרב מיארה מבקשת מבג"ץ לקבוע דיון דחוף בעתירות, במועד קרוב ככל הניתן.
"חוק התקשורת (שידורים) הוא מקרה קיצוני וחריג המצדיק את התערבותו של בג"ץ בפגמים שנפלו בהליך החקיקה במישור המינהלי כבר בעת הזו" | שר התקשורת, שלמה קרעי וח"כ גלית דיסטל אטבריאן בוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), 08.12.2025 | צילום: דני בר און – דוברות הכנסת

 

קרעי: לא נירתע, לא נתקפל
 
השר קרעי כתב בחשבונו ברשת X בעקבות פניית היועמ"שית לבג"ץ: "היועמ"שית המודחת ושופרותיה יכולים להמשיך לשחק בארץ הדיקטטורה הבלתי מוגבלת שכבשו לעצמם. לא בבית ספרנו. 
 
"רפורמת התקשורת תמשיך בהליך החקיקה הדמוקרטי שלה עד להשלמתה, תפרק את המונופול של השמאל והיועמ"שים על התודעה ותתן חופש ביטוי אמיתי לכולם. לא נעצור, לא נירתע ולא נתקפל, לא מבג"ץ ולא מהייעוץ הפוליטי לממשלה. מי שינסה לטרפד חקיקה דמוקרטית באמצעות לחצים, הדלפות וקריצות תקשורתיות, צריך להיחקר על סיקור אוהד בתמורה לניסיונות חיסול חקיקה.
 
העם הוא הריבון. זו ליבת הדמוקרטיה. אני מאמין שהכנסת, שהיום חוגגת את יום הולדתה, תדע לעמוד על כבודה ועל כבוד העם היושב בציון, ולא תאפשר לרשות השופטת להפר את ריבונותה. נהיה כן בעזרת השם כדי לוודא זאת".

מצאתם טעות בכתבה?