"מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?" | הממשלה זוממת להשתלט על תקציב התאגיד | יועמ"ש ועדת הכלכלה: מהלך בלתי חוקתי שיחשוף את התאגיד ללחצים פוליטיים
במסגרת המירוץ לקידום הצעות חוק ערב הבחירות, ועדת הכספים של הכנסת, בראשות חנוך מילביצקי (ליכוד) תדון מחר (שלישי) בהצעת חוק להשתלטות הממשלה על תקציבו של תאגיד השידור הציבורי, על ידי הכפפתו לתקציב המדינה.
הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בנובמבר 2024 והיא הוגשה כהצעת חוק פרטית, כדי לעקוף את הליך החקיקה הממשלתי הסדור המחייב קבלת חוות דעת מאת היועצת המשפטית לממשלה. כך או כך, הצעת החוק המדוברת נתקלת בביקורת חריפה מצד הייעוץ המשפטי לוועדת הכספים וכן מהיועצת המשפטית לממשלה.
את הצעת החוק יזם ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) והיא נדונה עד כה בוועדת הכלכלה, בראשות דוד ביטן. אולם לפני כחודשיים הועבר הדיון לוועדה הכספים, לאחר שבוארון טוען שביטן מעכב את דיוני הוועדה בנושא. ככל הנראה, מאחורי המהלך ניצב שר התקשורת שלמה קרעי, שהיחסים בינו לבין ביטן מעורערים על רקע אי רצונו של האחרון לשתף פעולה במהלכי חקיקה הפוגעים בתאגיד השידור הישראלי (הציבורי), לרבות
הצעה של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) להפריטו.
הממשלה תאשר מדי שנה את תקציב התאגיד
לפי הצעת החוק, מקורו של תקציב התאגיד "ימומן" באמצעות תקציב המדינה (אף שתקציבו כיום עצמאי ומקורו בחלק יחסי מאגרת רישוי כלי הרכב). לפי ההצעה, תבוטל עצמאות השידור הציבורי שעוגנה בחוק השידור הישראלי (הציבורי) והמצב ישוב לקדמותו כמו בימי "רשות השידור", אולם במהדורה חמורה בהרבה. הממשלה תשלוט בתקציב ותאשרו מדי שנה בשנה. בנוסף מוצע כי התקציב יקוצץ. כיום נהנה תאגיד השידור הישראלי (הציבורי) מחסינות מפני פגיעה בתקציבו, מאחר שמקור תקציבו מעוגן בחוק השידור הישראלי (הציבורי) שנחקק ב-2014 ונועד לשמור על עצמאותו העיתונאית באמצעות הצבת "חומה סינית" בין הפוליטיקה ובעיקר הפוליטיקאים לשידורי התאגיד ובכך להבטיח כי תמנע התערבות פוליטית בתכניו. המנגנון הזה נקבע גם כדי לשמור על יציבות התאגיד, כך שתקציבו לא ישתנה בכל שנה עם אישור תקציב המדינה הכללי.
תקציבו השנתי של תאגיד השידור הישראלי (הציבורי) מגיע לכ-850 מיליון שקל בשנה, מתוכם 660 מיליון שקל, שמקורם בחלק יחסי מאגרת הרכב וסכום נוסף ומשלים מגיע מתשדירי פרסומת ברדיו וחסויות בטלוויזיה וכן משימוש מסחרי ופרטי שעושה התאגיד בחומרי ארכיון השידורים, עוד מימי רשות השידור וקול ישראל טרם הקמת רשות השידור.
היועמ"שית פרסמה את התנגדותה
הצעת החוק התגבשה ועברה בקריאה טרומית, עוד ב-2024, בברכתה של ועדת השרים לענייני חקיקה. היועצת המשפטית לממשלה פרסמה אז התנגדות להצעת החוק, בנימוק שהיא נותנת לממשלה שליטה ישירה בכלי תקשורת מרכזי ויוצרת תשתית להשפעה פוליטית ישירה על התכנים שישודרו בו.
"תקציב התאגיד יהיה כפוף לסדרי העדיפויות של הממשלה" | עו"ד איתי עצמון, יועמ"ש ועדת הכספים | צילום: ערוץ הכנסת
"סתירה מוחלטת לרציונל"
עוד כתב עו"ד עצמון: "העצמאות התקציבית של השידור הציבורי נדרשת לשם קיומו של שידור ציבורי שאינו נתון ללחצים פוליטיים, ומשכך חופשי למלא את תפקידו בחברה דמוקרטית. ביטול העצמאות התקציבית של התאגיד עומד בסתירה מוחלטת לרציונל שעמד בבסיס חקיקת חוק השידור הציבורי הישראלי, שלפיו יש לשאוף כי התאגיד יהיה עצמאי ובלתי תלוי בגורמים פוליטיים". לדבריו, מהלך זה מחזיר את הגלגל אחורה, להסדר שהיה קבוע בחוק רשות השידור בנוגע לתקציב של רשות השידור ז"ל, על הכשלים שהיו טמונים בו, ובראשם המעורבות הפוליטית בקביעת תקציב השידור הציבורי".
גם ארגון העיתונאים והעיתונאיות הגיש לוועדה נייר עמדה וכתב כי הצעת החוק היא "נדבך נוסף במתקפה הכוללת של הממשלה נגד התקשורת החופשית בישראל". עוד נכתב בחוות הדעת: "המתקפה מופנית כלפי השידור הציבורי כולו וכוללת גם את ההחלטה לסגור את תחנת גלי צה"ל, כמו גם כלפי השוק הפרטי באמצעות קידום חוק התקשורת (שידורים) שיוביל לפוליטיזציה של האסדרה על גופי שידור וכן בצעדים כמו החרם הממשלתי על עיתון 'הארץ'".
"ההצעה מסכנת את זכויות העובדים"
לטענת הארגון, הצעת החוק מסכנת את זכויותיהם של מאות עובדים. "קיצוצים פוליטיים בתקציב יביאו בוודאות גבוהה לפגיעה בזכויות, קיצוצים בשכר ואף לפיטורים. הפיכת תקציב התאגיד לכלי מיקוח פוליטי תציב את עובדיו במצב של חוסר ודאות מתמשך, שבו עצם מילוי תפקידם העיתונאי עלול להפוך לגורם המסכן את מקום עבודתם ופרנסתם".
מתאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "מדובר בהצעת חוק שנועדה לרסק את הבסיס שעליו עומדת עצמאותו של תאגיד השידור הישראלי. מטרת הצעת החוק היא אחת: השתלטות על עצמאות החדשות בתאגיד".
