בטרם פיזורה הכנסת מאיצה את הליכי החקיקה לפגיעה בתקשורת החופשית בישראל

אושרו להצבעה במליאה | ועדת התקשורת את פיצול חוק השידורים הכולל הטבות מפליגות לערוץ 14 וועדת הכספים חוק המאפשר השתלטות פוליטית על תאגיד השידור

שתי הצעות החוק המדיפות ניחוחות הונגריים מתקופת שלטונו האפלה של ויקטור אורובן, שתכליתן לפגוע בתקשורת החופשית בישראל הגיעו היום (ב') לשלב ההצבעות בוועדות בכנסת. ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דייסטל אטבריאן (שהודיע היום בוועדה על פרישה מהחיים הפוליטיים), אישרה לקריאה שנייה ושלישית את פיצול חוק השידורים לשני חלקים ברוב של שבעה חברים מול שישה מתנגדים, חרף מחאת חברי האופוזיציה בוועדה כי מדובר בהצעה פסולה שאינה חוקית ובצד זאת התנגדות נחרצת מצד היועצים המשפטיים של הועדות ויועמ"שית הכנסת שדית אפיק. לאחר ההצבעה הוגשה דרישה להצבעה מחודשת על ידי האופוזיציה (רביזיה) – שנדחתה ליום רביעי הקרוב.

 

במקביל לדיון וההצבעה בועדת התקשורת, ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק להשתלטות פוליטית על תקציב התאגיד לקריאה ראשונה והלכה למעשה ביטול עקרון "החומה הסינית" בין הפוליטיקה לשידורים שניצב מאחורי חקיקתו והקמתו של תאגיד השידור הישראלי. ועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, החשוד באונס, הצביעה על הצעת החוק הפרטית שהונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) ולפיה תקציב התאגיד שקבוע בחוק, יוחלף בסכום משתנה שהממשלה תקבל בהחלטת ממשלה רגילה, במסגרת חוק התקציב השנתי.

 

אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הבהירה בדיון שנערך בשבוע שעבר כי מדובר בהצעה ש"מאיינת את עצמאות התאגיד", והופכת את תקציבו לנשלט לחלוטין ע"י הדרג הפוליטי. לדבריה, בפועל מדובר בגישה ממשלתית ללוח השידורים של התאגיד: "תאגיד הסמוך על שולחנה של הממשלה ותלוי ברצונה לתקצב, יהיה מהוסס ומורתע", הדגישה. היא התייחסה גם לעיתוי ההצעה, בסמיכות לבחירות באופן שעלול להשפיע על סיקור הבחירות בשידורי התאגיד.

 

היועצת המשפטית של משרד התקשורת ברוריה מנדלסון הבהירה כי אף היא מתנגדת להצעה, ומצטרפת לעמדת היועמ"שית. אולם קרעי ביטל את דבריה: "אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, משרד התקשורת ברשותי תומך בחוק".

 

מכאן, תאגיד השידור הישראלי נמסר: "קידום החקיקה לשליטה ממשלתית בתקציב תאגיד השידור הישראלי הוא חלק מנסיון מתמשך לפגוע בעצמאות התאגיד, בחופש הביטוי והיצירה שלו ולהשתלט באופן בוטה על תכניו. אנו מחוייבים להמשיך לפעול לשמירה מוחלטת של חופש העיתונות וחופש היצירה בכאן".

 

רוצים להחזיר את הגלגל לאחור

נשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' חנן מלצר, אמר בראיון ליומן הצהריים בגלי צה"ל כי כשהקימו את תאגיד השידור הישראלי (הציבורי), היוזמים פעלו לפי המלצות של ועדה ציבורית והצעת שר התקשורת דאז מטעם הליכוד, גלעד ארדן. הכוונה היתה ליצור אי תלות של התאגיד בממשלה: הן מבחינת המינויים בו והן מבחינה תקציבית. בניגוד מוחלט לעבר, בתקופת שלטון מפא"י שבה רשות השידור נשלטה על ידי הממשלה.

 

מי שהיה לימים ראש הממשלה, ח"כ מנחם בגין ז"ל טען שיש לשמור על עצמאות רשות השידור הן תכנית והן תקציבית, והרעיון התקבל גם שנים רבות לאחר מכן, ביוזמת השר דאז גלעד ארדן. עכשיו רוצים להחזיר את הגלגל לאחור, כך שהממשלה תקבע את תקציב תאגיד השידור הישראלי (הציבורי), בכל  פריט ובכל תוכן. זאת למעשה חזרה לאחור. לפי הצעת החוק הפרטית של ח"כ בוארון, יש צורך לקצץ בתקציב התאגיד בשל צרכי המלחמה כפי שקוצצו גופים אחרים בתקופת המלחמה. אולם הנמקה זאת כשלעצמה איננה נכונה ומכאן שאין הלימה בין הנימוקים בהצעת החוק לבין המציאות.

 

בתקופת מלחמה לא כל התקציבים קוצצו ותקציב הביטחון למשל לא קוצץ אלא הוגדל, וגם לכלי התקשורת יש יותר הוצאות שכן כתביהם פרוסים בשטח ושעות השידור גדלו. זאת ועוד, בנוסח הצעת החוק המציע לא מסתפק בקיצוץ שיחול בתקופת המלחצמה אלא רוצה להכפיף את התאגיד להחלטות תקציביות של הממשלה באופן קבוע. יתר על כן ההצעות העדכניות של שר התקשורת קרעי מכוונות ללחוץ גם על גופי השידור המסחריים כך שהמשך הפעלתם תהיה על סף הכדאיות הכלכלית וגם הם יהיו סמוכים על שולחן הממשלה.

"מנחם בגין ז"ל טען שיש לשמור על עצמאות רשות השידור הן תכנית והן תקציבית" | נשיא מועצת העיתונות, פרופ' חנן מלצר בוועדת הכספים, 12.05.2026 | צילום: ערוץ הכנסת

 

מנסים לשבור את המראה

מלצר הוסיף כי "מטרת השינויים שהממשלה מבקשת לקדם בתחום התקשורת, מיועדת לכאורה להביא לגיוון אך למעשה השינויים האלה באו לעולם כדי שכל ערוצי התקשורת באשר הם יהדהדו את מסרי הממשלה בגוונים שונים. מצב זה קיים במדינות שאיננו רוצים להידמות אליהן, כמו צפון קוריאה והונגריה לפני הבחירות האחרונות. הורגלנו כבר שהרשות המבצעת מנסה להתעלם מחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, אבל לכנסת יש יועצת עצמאית משלה ועתה בנוסף לנוהג הלא ראוי להתעלם מחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, עכשיו מתעלמים גם מחוות הדעת של היועצת המשפטית לכנסת. לא רק שמתעלמים, אלא שפועלים בניגוד להן. ברגע שעושים כך ורוצים לפגוע הן בשידור הציבורי והן המסחרי, לא מותירים ברירה אלא לעתור לבג"ץ ואז אם בג"ץ ימנע את הדבר – יטענו גם נגדו.

 

הגופים המשדרים מנסים להציג מציאות  כמות שהיא. כשזה לא מוצא חן בעיני הממשלה, מנסים לשבור את המראה. מאחר ואנו לא יודעים כרגע מי יהיה בקואליציה או באופוזיציה הבאה הצעתי בועדת הכספים שכל החוקים שיתקבלו יוחלו רק אחרי הבחירות. וזה הפתרון.

מימין לשמאל: ח"כ קארין אלהרר שעמדה בראש הוועדה לחקיקת חוק תאגיד השידור הישראלי המקורי משנת 2014 ושר התקשורת שלמה קרעי בוועדת הכספים, 12.05.2026 | צילום: ערוץ הכנסת

 

תכליתו של המהלך החפוז בועדת התקשורת של בראשות דיסטל אטבריאן, להספיק להעביר לפחות חלקים נבחרים מחוק התקשורת המפוצל בטרם פיזור הכנסת. קרעי רוצה לערוך את ההצבעה במליאת הכנסת עוד היום אולם ספק אם הדבר יצלח בשל השגות חברי הוועדבה בדבר חוקיות הפיצול ודרישתם לערוך הצבעה נוספת בעניין בוועדה. כזכור, החוק המקורי כבר עבר בקריאה ראשונה בכנסת, ובחודשים האחרונים נידון בהליך מקוצר ומזורז בוועדת התקשורת שהוקמה במיוחד בעבורו, כדי לעקוף את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דויד ביטן (ליכוד) המתנגד לרוב היוזמות לפגיעה בתקשורת החופשית. ועדת הכלכלה הדנה דרך קבע בחוקים הנוגעים לשוק התקשורת.

קרעי השחיל לחוק התקשורת, הטבות לערוץ 14

השר קרעי זוכה דרך קבע לראיונות חנפניים ואוהדים בערוץ  14, בעיצומה של עונת הפריימריז בליכוד, החליט להכניס שינויים בהצעת חוק התקשורת (שידורים) שגיבש, כך שיעניק לערוץ זה ולבעליו יצחק מירילשווילי הטבות חסרות תקדים בשווי המוערך בעשרות מיליוני שקלים.
 
 
הצעת חוק התקשורת של קרעי, נועדה בין היתר להכפיף את ערוצי הטלוויזיה המסחריים לרגולטור שיישלט באמצעות מינויים פוליטיים, ויהיה בעל סמכות להפסיק את שידוריהם.
 
 
במסגרת המאמצים להשלים את הליך החקיקה לפני תום כהונת הכנסת הנוכחית, החל משרד התקשורת לקדם מהלך שמחריף את הפגיעה בתקשורת החופשית ובעיקר בחברות החדשות של "קשת" ו"רשת". חברי הוועדה עודכנו בעניין בהתראה קצרה במיוחד
.  
 
מיהו "ספק תכנים גדול"?
 
בנוסח החוק המעודכן, שנראה כאילו נכתב במיוחד בעבור ערוץ 14, שונתה ההגדרה המחייבת ספקיות טלוויזיה להעביר את תכניהן ללא תמורה הן בשידור חי והן בשירותי קאצ' אפ (צפייה חוזרת).  ומעתה הסעיף יחול רק על "ספק תכנים גדול", שמוגדר בהצעה כערוץ  שהכנסתו השנתית עולה על 600 מיליון שקל. מדובר ברף שלפי הערכות כולל בהגדרה זו את "קשת 12" ואת "רשת 13", שיאלצו להפיץ את תכניהם בחינם, אך לא את הערוצים תומכי הממשלה – 14 ו-i24NEWS, שיקבלו תמורה עבור העברת תכניהן.
 
ח"כ שלי טל – מירון (יש עתיד) תקפה את שינוי הנוסח בדיוני הוועדה אתמול (ראשון). היא פנתה לקרעי, שנכח בישיבה, והתריסה לעברו: "אתה התראיינת בערוץ 14, ולפתע, בנוסח החדש של הצעת החוק, מעל 600 מיליון שקל הכנסות מחייבים להעביר את התכנים בחינם, ומי שמתחת ל-600 מיליון יקבל על כך תשלום. את מי זה משרת? בואו כולנו נעמיד פני מופתעים – פתאום ערוץ 14 מקבל שוב הטבות. אתה חושב שאנחנו מטומטמים? אנחנו יודעים שפעלת והחלטת על דעת עצמך בלבד, בניגוד לדרג המקצועי במשרדך, משום שאתה רוצה להיטיב עם ערוץ 14".
 
 
"פתאום השתנה נוסח החוק"
 
ח"כ איתן גינסבורג (כחול לבן) אמר: "כל הדיונים הקודמים שהיו פה, כאילו לא היו. הפלא ופלא. התקיים דיון, בא ערוץ 14, אמר את דברו והתנגד למה שנאמר". הוא פנה לקרעי: "איך היה הראיון המפנק בערוץ 14?" פתאום השתנה נוסח החוק – מה שדיברנו עליו חצי שנה, נמחק באחת. צץ לפתע סעיף בחוק התקשורת שמעניק להם הטבה גדולה.  
 
 
גינסבורג פנה ליו"ר הוועדה דיסטל אטבריאן: "באיזו אמתלה מחריגים את ערוץ 14? זו בדיחה ורואים לכם. פשוט, רואים לכם את האופן שבו אתם מנסים לקדם את החוק הזה".
  
 
בהמשך לחוות הדעת שהוגשה לוועדת התקשורת, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה טענו בדיון כי הצעת חוק התקשורת (שידורים) אמנם כוללת צעדים חיוביים של התאמה לעידן הדיגיטלי, אך מבטלת מנגנוני הגנה שנועדו לשמור על עצמאות עיתונאית ומהימנות חדשות. הם הזהירו מפני "מירוץ לתחתית" בתוכן החדשותי, הכפפה לרגולטור פוליטי ופגיעה בחופש העיתונות.

בראיון שקרעי העניק לערוץ 14 לפני החג, הוא אישר את המניעים מאחורי הצעת החוק. "הבעיה בשוק – המונופול שיש לשמאל על התודעה בערוצים מרכזיים, 14 פירק חלק, אחריו i24 שלא יכול לשדר בכבלים ובלוויין בגלל חקיקה מיושנת".

 

ואכן, הצעת החוק מיטיבה לכאורה עם ערוץ 14 ובעליו יצחק מירלשווילי וכן עם פטריק דרהי הבעלים של HOT ו-i24NEWS, שכן ההצעה מבטלת מגבלות על בעלויות צולבות בשוק התקשורת, מאפשרת לפלטפורמות הרב־ערוציות לשדר פרסומות.

 

ערוץ 14 הודיע אתמול בעניין הסעיף שנוסף להצעה ברגע האחרון כי: "בשעות האחרונות מופצים פרסומים כוזבים שלפיהם חוק התקשורת שונה כביכול לטובת ערוץ 14. מדובר בפייק ניוז מוחלט. כפי שהובהר באופן חד־משמעי בדיון בוועדה ביום שלישי האחרון, ערוץ 14 תמך בביטול מוחלט של כל המגבלות המיותרות על השוק החופשי והתנגד בתוקף לנוסחים המוצעים".

אחרי חלופת מכתבים בהם התריעה על התנהלות הוועדה, היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, התייצבה היום בראשונה בדיון בוועדת התקשורת והדגישה כי היא מתנגדת לפיצול החוק לשניים.

 

אפיק הבהירה כי פיצול של חוק התקשורת נעשה כשלכאורה ניצב מאחוריו רעיון מסדר המנמק מדוע נדרש הפיצול, וכן כדי להשלים את הליך החקיקה בטרם פיזור הכנסת. אולם הלכה למעשה, אין הדבר נחשב רעיון מסדר או הליך תקין. עוד היא הוסיפה עו"ד אפיק כי אין היגיון לפיצול, והוא עומד בניגוד לכל הפיצולים שראתה ב-25 השנים שלה בכנסת. לדבריה, בפועל המהלך הפסול קורע חלקים וסעיפים מהחוק – ולא ברור אם יתמודדו עמם בהמשך או יחוקקו אותם בעתיד. בתוך כך, קרעי ממשיך "לירות לכל הכיוונים" ובדברים שנשא מעל דוכן הכנסת סיכם: מי יסגר קודם בג"ץ או גל"צ?

מצאתם טעות בכתבה?