בג"ץ בראשות הנשיא יצחק עמית,
דורש משר התקשורת שלמה קרעי להגיש תצהיר בעניין גרסתו בנוגע ללחצים שהפעיל בחודש שעבר ראש המטה שלו, אלעד זמיר, על שבעה מתוך כ-15 חברי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, כדי שאלה שיפרשו מתפקידם. התפטרותם של השבעה, באמצעות הודעה בכתב לשר, גרמה לשיתוקה המיידי של מועצת הרשות השנייה, מכיוון שעל פי החוק, המועצה מנועה מלקבל החלטות, אם היא איבדה יותר משליש מחבריה.
בנוסף לדרישה מהשר קרעי, גם מחברי המועצה המתפטרים, בג"ץ דורש להגיש תצהירים חתומים עד ליום א' הקרוב (14.06.2026). כל אחד מהמתפטרים נדרש לנמק ולהסביר את גרסתו לאירוע חסר התקדים, שהביאו לפעול לפי תכתיב שהגיע מהשר. בתוך כך יודגש כי אחת ההחלטות החשובות העומדות כעת על סדר יומה של מועצת הרשות השנייה היא אישור המכירה של רשת 13 לקבוצת יזמי היי טק בראשות אסף רפפורט, עסקה שבחוגי הליכוד בכלל ובסביבתו של שר התקשורת בפרט פועלים לסכלה ללא לאות.
"חשש שהשבעה לא פרשו מרצונם"
העותרים לבג"ץ בעניין הלחצים שהופעלו על חברי מועצת הרשות השנייה הם "ארגון העיתונאים והעיתונאיות", "חברת החדשות הישראלית בע"מ" (חדשות 12), "התנועה למען איכות השלטון", "מועצת העיתונות והתקשורת בישראל" ו"העמותה לשמירת ערכי המשפט". לפי היועצת המשפטית לממשלה (הנמנת עם המשיבים לעתירה), "קיים חשש ממשי וכבד שלפיו חברי המועצה נקטו בפעולה שכלל אינה קשורה לרצונם לסיים בכנות ובתום לב את כהונתם כחברי המועצה".
עוד כתבה בהרב מיארה, כי ההתפטרות הקולקטיבית יצרה מצב שבו גורמים שמונו לתפקיד ציבורי בכיר, בעל סמכויות רגולטוריות משמעותיות ורגישות, נוקטים בפעולה יזומה מלאכותית ומאורגנת,
שנועדה לחתור תחת החלטה שיפוטית". בהרב מיארה מתייחסת
להחלטת בג"ץ מראשית מאי לפיה כינוס מועצת הרשות השנייה החדשה, שהממשלה
בחרה ב-23.03.2026 ונגדה הוגשו עתירות לבג"ץ תוקפא עד להחלטת בית המשפט בעתירות שהוגשו, שכן באותה החלטה, בית המשפט גם קבע שעד להחלטה הסופית בעתירות, המועצה הקודמת תמשיך לכהן.
האם בג"ץ יקבע כי השר וחברי המועצה המתפטרים הפרו החלטה שיפוטית עד כדי בזיון בית המשפט? | השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון | צילום: הרשות השופטת/לע"מ
קרעי נדרש להתייחס לטענות על מעורבותו בהתפטרות
עוד הוסיפה היועמ"שית כי ששה מקרב חברי המועצה שהתפטרו מהמועצה היוצאת, הם גם חברים במועצה החדשה בראשות ד"ר יפעת בן חי שגב, אולם חמישה מהם ביקשו להתפטר רק מהמועצה הישנה, זאת שקרעי פועל לניטרולה.
בהחלטתו שניתנה שלשום (שלישי)
בג"ץ הורה לשר קרעי ולחברי המועצה הפורשים להתייחס לטענות בדבר מעורבותו של השר – במישרין או בעקיפין – או של מי מטעמו בהחלטת השבעה להתפטר מכהונתם במועצת הרשות השנייה, ובטעמים שעמדו ביסוד ההתפטרות של כל אחד מהשבעה.
החלטתו של בג"ץ כי חברי המועצה המתפטרים והשר יגישו תצהירים, מרמזת כי אפשר ושופטי בית המשפט העליון מבקשים לבחון את סוגיית התפטרותם "הקיבוצית" של חברי המועצה לפי דיני העבודה בישראל, ולפיהם משעה שנצפת "התפטרות קיבוצית" לכאורה, אחת העילות המרכזיות לפסילת התפטרות שכזו, אפשרית כאשר בית הדין מגיע למסקנה שלא מדובר בהתפטרות אישית ואותנטית של כל עובד, אלא בצעד ארגוני מתואם שנועד להפעיל לחץ על המעסיק. כלומר, מעין "שביתה בתחפושת". כך למשל בית המשפט בחון האם העובדים באמת התכוונו לסיים את יחסי העבודה לצמיתות? האם ההתפטרות הייתה מתואמת ומאורגנת במסגרת מאבק מקצועי? האם ההתפטרות הותנתה בהשגת דרישות מסוימות? האם מטרת המהלך הייתה לשנות תנאי עבודה או לעקוף מנגנוני יחסי עבודה קיבוציים? בהקשר זה יש לעמוד על פסק הדין שכתבה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד בספטמבר 2011, ב"פרשת הרופאים המתמחים". ארד קבעה שמכתבי התפטרותם "הקיבוציים" של הרופאים היו חלק ממהלך קולקטיבי שנועד ללחוץ על המדינה, ולכן הם חסרי תוקף ובטלים.
יו"ר ועד עובדי חדשות 13, הפרשן הכלכלי מתן חודורוב, הגדיר בחשבונו על החלטת בג"ץ כ"התפתחות חשובה בקרב נגד ההשתלטות הפוליטית על הערוצים".
