שר התקשורת שלמה קרעי, מודה כי פעל כדי ששבעה מחברי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו יתפטרו מתפקידם.
בתצהיר שקרעי הגיש לבג"ץ, לקראת הדיון שנערך היום (שלישי) בעניין מועצת הרשות השנייה, האחרון, נימק את צעדו בכך שאין זה ראוי שנציגי ציבור יכפו את עצמם על הציבור לאחר שהסתיימה תקופת כהונתם וממשלת ישראל מינתה מועצה חדשה. (טענה מוזרה בהתחשב בכך שחמישה מבין המתפטרים, חברים גם במועצה החדשה).
השופטים דרשו הסברים להתפטרות
קרעי הגיש את תצהירו לאחר שבשבוע שעבר שופטי בג"ץ דרשו ממנו ומכל אחד ואחת מחבר מועצת הרשות השנייה שהתפטרו מתפקידם הציבורי במועצת הרשות – להגיש תצהיר מפורט המנמק את הסיבות להתפטרותם.
הרכב השופטים שדן בעתירה בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, אף הורה לחברי הרשות השנייה המתפטרים, להתייחס לשאלה אם הופעלו עליהם לחצים ובאיזה אופן פנו אליהם שר התקשורת או מי מטעמו כדי לשכנעם להתפטר מתפקידם כחברי מועצת הרשות השנייה. זאת, ברקע הטענה שלפיה ההתפטרויות גרמו לשיתוק פעילותה של המועצה היוצאת, שבג"ץ האריך את כהונתה עד להכרעה סופית בעתירה.
קרעי: המתפטרים נהגו ביושרה ציבורית
קרעי כתב בתצהירו כי הוא הביע את עמדתו בפומבי וגם בשיחות מטעמו עם חברי מועצת הרשות השנייה, אותן ניהל ראש המטה שלו, אלעד כפיר זמיר. שר התקשורת הוסיף כי שבעת חברי המועצה שהתפטרו ב-1 ביוני האחרון (המועצה מונה כ-15 חברים) "נהגו ביושרה ציבורית" וכי הוא הודיע לממשלה על ההתפטרויות, בהתאם לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
קודם לכן הודתה חברת מועצת הרשות השנייה, ד"ר מרילין וניג בתצהיר שהגישה לבג"ץ, כי ראש מטה שר התקשורת, אלעד כפיר זמיר, הוא שדרש ממנה ממנה לעזוב את תפקידה משיקולים זרים. בתצהירה וניג מודה שאולצה להתפטר ו"להיות לחלק מקנוניה" בניגוד לרצונה.
לדיון בבג"ץ, אליו הגיעו עיתונאים רבים, עסק בעיקרו בעתירות נגד מינויה של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו בראשות ד"ר יפעת בן חי שגב, ב-24 במרה האחרון. בהצבעה נכח ראש הממשלה בנימין נתניהו, חרף העובדה שבן חי שגב, משמשת עדת תביעה במשפטו (תיק 4000) וזאת בסתירה להסדר ניגוד העניינים עליו חתם.
אין כאן זיקה פוליטית לשר?
הנשיא עמית, התייחס בפתח הדיון לפרשת ההתפטרות הקולקטיבית החריגה של חברי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ואמר: "זיקה לשר אינה בריאה, והנה ששה התפטרו פיטורים מאוד מעניינים. אין כאן זיקה פוליטית לשר? נחשפנו לכך שראש המטה של השר שוחח איתם. על מה הם שוחחו? לא נדע".
עוד הוסיף עמית: "טילים נופלים, אזרחים בממ"ד , וממשלת ישראל עושה על זה שתי הצבעות. בכך התכוון למינוי של בן חי שגב, שהעידה במשפטו הפלילי של נתניהו, לראשות מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
עו"ד יצחק בם, המייצג את הממשלה, הגיב באומרו כי נתניהו לא היה נתון בניגוד עניינים בעת ההצבעה על מינויה של בן חי שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה. "ראש הממשלה לא היה בניגוד עניינים ביחס לעדה שסיימה להעיד", הוסיף.
גם עו"ד דוד פטר, המייצג את חברי מועצת הרשות השנייה החדשה (שהממשלה בחרה בחודש מרב 2026), נחלץ להגנה על מינויה של בן חי שגב. "לפני כ-20 שנה, בן חי שגב היתה בזיקה פוליטית מובהקת לדליה איציק, והיא מונתה בשל כישוריה. קשה למצוא בישראל אדם עם ניסיון ויידע ברגולציית תקשורת כמו בן חי שגב. חלפו 20 שנים, ועכשיו לפתע נימוקים חדשים טוענים שנפל פגם במינויה. לדעתי הגענו לזה כי אנחנו לוקחים טענות של מפוקחים המבקשים לברור להם את המפקחים עליהם".
עו"ד פטר נמנע מלהתייחס לכך שבן חי שגב שימשה עד לא מכבר כחברת דירקטוריון של חדשות 13 ולכן היא מצויה בניגוד עניינים בכל הנוגע להחלטות הרשות בעניין רשת 13.
יש מקום לתת צו שיפוטי שיאפשר כינוס המועצה גם בהרכב חסר
עו"ד תהילה רוט, נציגת הייעוץ המשפטי לממשלה, הפנתה ללחצים שקרעי הפעיל על חברי המועצה להתפטר מתפקידם. "אנחנו באירוע חסר תקדים", קבעה. "בית המשפט הנכבד נתן החלטה שיפוטית שהורתה לגוף ציבורי לחזור לפעילות. אולם השר באמצעות עוזרו, פונה לחברי המועצה ומשדלם להתפטר כדי לסכל את ההחלטה השיפוטית ולכפות על בית המשפט הנכבד שתי אפשרויות: או הרכב חסר, או שתקבלו את המועצה שהחלטתם להקפיא. כלומר לנטרל בהתנהלות את הצו השיפוטי שניתן. זו התנהלות חמורה ביותר, החותרת תחת שלטון החוק. יש מקום לקבוע שההתפטרות היא מלאכותית ונועדה לסכל החלטה שיפוטית.
על פי הייעוץ המשפטי לממשלה, יש להוציא צו שיפוטי שיאפשר את התכנסות המועצה גם בהרכב חסר. "אי אפשר לתת יד לסיכול החלטות שיפוטיות", הדגישה רוט.
לאפשר למועצה היוצאת לדון בבקשה לאישור מכירת השליטה ברשת
עו"ד יורם בונן, המייצג את רשת וחברת חדשות 13, התייחס למשמעות הקריטית של אישור מכירת רשת 13. "אני מבקש מבית המשפט לוודא שבתהליך הזה לא נדרסת גם חדשות 13. הדרך היחידה למנוע את הפגיעה בחדשות 13 ורשת היא לאפשר למועצה היוצאת לדון בבקשה לאישור מכירת השליטה ברשת".
חדשות 13 ממומנת באופן מלא על ידי רשת שהיא בעלת הרישיון. לחברת החדשות אין הכנסות משלה. רשת עצמה נמצאת בגירעון תזרימי וכדי לפתור זאת היא התקשרה בהסכם עם קרן מריט, שנותנת פיתרון לטווח ארוך למימון. "בהסכם הזה נקבע תנאי מתלה לעסקה והוא אישור מועצת הרשות השנייה. אני אזקק את האמירה: המשך הפעילות של רשת 13 תלוי באישור העברת השליטה באופן מיידי. אנחנו ביישורת האחרונה של תהליך מקצועי מול הדרג המקצועי ברשות השנייה, והעסקה אמורה להגיע בקרוב לאישור המועצה".
"הפכתי בעל כורחי לחלק מקנוניה" | ד"ר מרלין וינג | צילום: מיכאל פרנקו (מתוך חשבון הפייסבוק של וינג)
"הפכתי בעל כורחי לחלק מקנוניה"
וניג טוענת כי "השיחה עם רמ"ט שר התקשורת נוהלה בניואנס מניפולטיבי". בהמשך היא כתבה כי הרמ"ט המשיך לשדלה בעניין זה "בדגש על כך שהשר הוא שהאריך לי את הכהונה במועצת הרשות (…) הוא ביקש שהשיחה תישאר בינינו. חשתי רע מכך שייתכן שבעל כורחי הפכתי לחלק מתכנית להדחת מועצת הרשות היוצאת ושכרגע, בשל העיתוי, התפטרותי משחקת לידיהם והופכת אותי לחלק מקנוניה שאיני מעוניינת, בלשון המעטה, לקחת בה חלק".
ששת חברי המועצה האחרים שהתפטרו מתפקידם אישרו בתצהירם כי עשו זאת בעקבות פנייה אישית מראש מטהו של קרעי, אך הם הוסיפו כי קיבלו את ההחלטה באופן עצמאי, ללא כל כפייה או לחץ פסול.
בעקבות הלחץ שהפעיל קרעי, באמצעות ראש מטהו, על חברי הרשות השנייה להתפטר, פנו שתי חברות כנסת מסיעת "יש עתיד", שלי טל מירון ומירב בן ארי למפכ"ל המשטרה, דני לוי, וליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד קרעי וזמיר, בחשד ל"סחיטה באיומים, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים, במטרה לכאורה לסכל את עבודתה של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו".
"לחץ פוליטי פסול"
לטענתן, מהלכיו של שר התקשורת וראש מטהו נועדו לשבש או למנוע ממועצת הרשות השנייה את אישור העסקה להעברת הבעלות על רשת 13 לידי קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט, דווקא ערב הבחירות.
הוראת בג"ץ למתפטרים ממועצת הרשות השנייה לנמק בתצהיר משלים את העילות לצעדם ניתנה בעקבות עתירות שהגישו ארגונים אזרחיים, שבהן נטען כי השבעה אולצו לפרוש במסגרת לחץ פוליטי פסול, שתכליתו לפורר את הרשות השנייה. העותרים הם ארגון העיתונאים והעיתונאיות, חדשות 12, התנועה למען איכות השלטון, מועצת העיתונות והתקשורת בישראל והעמותה לשמירת ערכי המשפט.
