"כאן": "החוק משמש כמנוף פוליטי וסנקציה שלטונית נגדנו" | מועצת העיתונות והתקשורת בעתירה (מתוקנת) לבג"ץ: להורות לממשלה לנמק מדוע לא יוכרז על בטלותו של חוק התקשורת
תאגיד השידור הישראל (הציבורי), "כאן"
עתר היום (ראשון) לבג"ץ בבקשה לבטל קיצוץ בסך כ-25 מיליון שקל מתקציבו, עליו החליטה הכנסת במסגרת חוק התקשורת (שידורים) שיזם שר התקשורת שלמה קרעי. לטענת התאגיד מדובר בנקמנות ממניע פוליטי העומדת, בניגוד לעצמאותו שעליה עמד בג"ץ בעבר.
התאגיד פותח את עתירתו בציטוט מדברי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית (בבג"ץ ארגון העיתונאים והעיתונאיות נגד ראש הממשלה), לפיהם "שידור ציבורי צריך להיות עצמאי ומשוחרר מהתערבות פוליטית שלטונית חיצונית. דומה שעל כך אין חולק".
באמצעות עוה"ד אלון גלרט, ינקי פפר ושחר אזולאי ממשרד עוה"ד מיתר עורכי דין, התאגיד טוען כי "דברים נכוחים אלה של נשיא ביהמ"ש העליון מתבררים, למרבה הצער, כאופטימיים מדי. בניגוד להנחה המובעת בדברים אלה, שלפיה עצמאות השידור הציבורי היא מוסכמה בסיסית, התיקון העקיף לחוק השידור הציבורי, מושא עתירה זו, לצד שורה של יוזמות חקיקה נוספות שקודמו בכנסת האחרונה ונועדו כל כולן לפגוע בעצמאות תאגיד השידור הישראלי, משקף תפיסה שונה מן היסוד ומכוון לקידום מטרה הפוכה בתכלית".
"סוס פרא שצריך לנהל אותו"
בהמשך מצטטת העתירה את דבריו של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, שהודה כי יוזמות החקיקה ביחס לתאגיד השידור הישראלי ביקשו לאיין את עצמאותו התקציבית של התאגיד וכדבריו של בוארון: "ולהחזיר את המושכות לידינו, כי נכון להיום הסוס הזה הוא סוס פרא וצריך לנהל אותו".
לטענת תאגיד השידור, מדובר בתוכנית פעולה סדורה שאותה מוביל שר התקשורת שלמה קרעי, ושבמסגרתה נעשה ניסיון לקדם בכנסת האחרונה בזו אחר זו, יוזמות חקיקה פרטיות, בתמיכת הממשלה, שנועדו לפרק את כל מנגנוני ההגנה שנקבעו בחוק השידור הישראלי (הציבורי), המבטיחים את עצמאותו של התאגיד, בצד ניתוקו מהדרג הפוליטי".
התאגיד מצטט את דברי קרעי עצמו מעל בימת הכנסת, ולפיהם "ביקשתי מחברי חברי הכנסת לסייע, להגיש הצעות חוק שנוגעות לתאגיד, להפרטתו ולכל שינוי שיראו לנכון בנושא הזה, כדי לשפר את המצב. אני שמח שהחוק מגיע לידיך, אדוני יושב הראש. כספי הציבור לא יכולים להתבזבז בלי פיקוח ציבורי. התאגיד הוא ייצור שנבנה בחטא, באובדן עשתונות, בעצימת עיניים של הכנסת. מרוב שרצו להיפטר מרשות השידור, הקימו מפלצת נגד הציבור, המשדרת תעמולה על חשבוננו".
בהזדמנות אחרת, נכתב בעתירה שהשר קרעי התבטא כך: "חייבים להזיז את הגבינה הזאת, כי היא מרעילה את אזרחי ישראל" והבהיר כי השגת שליטה בתקציב התאגיד תאפשר לממשלה להשפיע על תכני שידוריו".
גולן יוכפז, מנכ"ל תאגיד כאן בוועדת הכלכלה | צילום: ערוץ הכנסת
"פגיעה בליבה העיתונאית"
העתירה מונה לפחות שלושה ניסיונות לקדם חקיקה הפוגעת בתאגיד השידור הישראלי (הציבורי): שינוי מנגנון המינויים של מועצת התאגיד, כך שחבריה ימונו ישירות על ידי הממשלה (כמו בימי "רשות השידור"); ביטול עצמאותו התקציבית של התאגיד; פגיעה בליבת פעילותו העיתונאית של התאגיד, באמצעות סגירת חטיבת החדשות שלו.
בהתייחס לסכום עליו הוחלט לקצץ מתקציבו, התאגיד מבהיר בעתירתו כי 25 מיליון השקלים שחוק התקשורת מורה על קיצוצם, מיועדים בין היתר לחיזוק היצירה הישראלית, המוסיקה והתרבות – בטלוויזיה בדיגיטל וברדיו. "המהלך הוא למעשה מנוף לחץ פוליטי וסנקציה שלטונית על תכני חדשות ואקטואליה שאינם נושאים חן בעיני השלטון. אין מדובר במחלוקת תקציבית רגילה, אלא בניסיון להפעיל סנקציה תקציבית בשל תוכן עיתונאי, ליצור 'אפקט מצנן' על העובדים והיוצרים בכאן, ולהרתיע מפני שידור ביקורתי ועצמאי".
"תיקון מהיר של הרגע האחרון"
"עקרונית, חוק התקשורת (שידורים), נועד להסדיר את שוק השידורים המסחרי, ואף כולל הוראה המחריגה את תאגיד השידור הציבורי מתחולתו", הודגש בעתירה. "ואולם ברגע האחרון שלפני ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית בכנסת, בוצע תיקון עקיף ומהיר לחוק השידור הציבורי".
לפי האמור בעתירה, השר קרעי הבהיר כי הקיצוץ בתקציב התאגיד ייכנס לתוקף רק עם סגירת מערך "עידן פלוס". אולם ברגע האחרון, בשל המשבר שפרץ מול הסיעות החרדיות סביב הפעלת היישומון בשבת, הוחלט להסיר את פרק היישומון מהחוק ולהותיר על כנו את מערך "עידן פלוס". בכך נעלם החיסכון שעליו התבסס הקיצוץ, אך ההפחתה בסך כ-25 מיליון שקל מתקציב התאגיד נותרה בחוק התקשורת. ההסדר החדש אושר, לפי העתירה, בתוך שעות, ללא עבודת מטה מקצועית, ללא הערכה תקציבית מעודכנת וללא בחינה של השפעת הקיצוץ על פעילות התאגיד ועל יכולתו למלא את חובותיו לציבור על פי חוק.
"הפיכת תקציבו של השידור הציבורי ל'שוט פוליטי' פוגעת בחופש העיתונות, בזכות הציבור לדעת, בעצמאותם המקצועית של עיתונאי התאגיד ויוצריו ובאמון הציבור בשידור הציבורי", טוען התאגיד בעתירתו ומוסיף כי מדובר ב"מחטף חקיקתי מובהק ופסול המערער את אמון הציבור בהליך החקיקה ומצדיק את התערבות בית המשפט.
נשיא מועצת העיתונות והתקשורת, המשנה לנשיאת העליון בדימוס – פרופ'חנן מלצר בדיון בחוק ההשתלטות על מועצת התאגיד בועדת הכלכלה, 29.10.2025 | צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
מועצת העיתונות: פגמים בהליך החקיקה
גם מועצת העיתונות והתקשורת בישראל עתרה היום לבג"ץ בעניין חוק התקשורת. מדובר בעתירה מתוקנת שבה היא מבקשת מבג"ץ להוציא צו על תנאי המורה לממשלה, לשר קרעי, ועדת התקשורת (ועדת דיסטל), יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ ויו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן לנמק מדוע לא יוכרז על בטלותו של חוק התקשורת, מכיוון שהליך חקיקתו נגוע בפגמים רבים.
לטענת מועצת העיתונות והתקשורת, באמצעות עוה"ד יעל גרוסמן וסאלי ליכט, ההסדרים שנקבעו בחוק פוגעים מהותית בחופש העיתונות והתקשורת, בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת.
"הצעת החוק שהובילה לחוק הוגשה מבלי שקיבלה אישור, כמתחייב, מטעם היועצת המשפטית לממשלה, בניגוד להמלצות רשות ההסדרה וכאשר היא נעדרת תשתית עובדתית, מקצועית ומשפטית", נכתב בעתירת המועצה.
"התעלמות מחוות הדעת המשפטיות"
בהמשך נכתב כי הצעת החוק הוגשה תוך התעלמות מחוות הדעת המשפטיות שהוגשו ע"י המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, שהצביעו על הפגמים המהותיים הקשים שנפלו בהכנה והגיבוש של הצעת חוק זו.
"הליך החקיקה היה מזורז ופגום, תוך פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות בין הממשלה לבין הכנסת עקב מעורבות יתר של שר התקשורת שלמה קרעי בהליך, שהתנהל משל היה מדובר בהצעת חוק פרטית ולא בהצעת חוק ממשלתית", הודגש בעתירה. "מתברר כי יוזמת השר קרעי בהקשר לחוק הונעה מהנחייה של ראש הממשלה ובעשותו כן, חרג ראש הממשלה מהסדר ניגוד העניינים המחייב אותו שלא להתערב בענייני תקשורת".
"לחברי הכנסת לא ניתנה שהות להגיב לשינויים"
לפי מועצת העיתונות, בחוק התקשורת נפלו סתירות פנימיות, עמימות ואי בהירויות הנובעות מהחיפזון החקיקתי ומהעובדה שלא ניתנה לחברי הוועדה המיוחדת או לחברי הכנסת שהות מספקת לעניין בנוסחים השונים של הצעת החוק. אלה שונו חדשות לבקרים ע"י שר התקשורת או מי מטעמו ולחברי הכנסת לא ניתנה שהות מספקת ללמוד ולהגיב לשינויים האמורים. בכך נפגעה זכות ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה.
העתירה מאזכרת כי ועדת הכנסת החליטה, בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לכנסת, להקים ועדה מיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן לגיבוש חוק התקשורת והכנתו לקריאה שנייה ושלישית במליאה. "החלטה זו של ועדת הכנסת ופעילותה של הוועדה המיוחדת היה בהן שיבוש של מרקם החיים הפרלמטריים. ההחלטה סוטה ללא הנמקה ופשר מהחלטות קודמות ומחייבות של ועדת הכנסת ומבטאת השתלטות של הממשלה על הכנסת".
עוד טוענת מועצת העיתונות כי הליך החקיקה מתחילתו ועד סופו בוצע באופן המנוגד לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה ושלטון החוק. המועצה מצביעה על דבריו של השר קרעי בסרטון מטעמו, שפרסם בדצמבר 2025 ולפיהם "סוגיית הליבה שהחוק מטפל בה היא פירוק מונופול השמאל על התודעה".
בג"ץ 504-39-07-26 כאן – תאגיד השידור נ' כנסת ישראל, הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), משרד התקשוראת, שר התקשורת שלמה קרעי
בג"ץ 19886-12-25 מועצת העיתונות והתקשורת בישראל נ' ממשלת ישראל, כנסת ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה, שר התקשורת שלמה קרעי, יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בהצעת חוק התקשורת, היועמ"שית עו"ד גלי בהרב מיארה, היועמ"שית לכנסת עו"ד שגית אפיק.
