בג"ץ הורה לקרעי להשלים את הליך מינוי חברי מועצת התאגיד ולהאריך כהונתו של המנכ"ל יוכפז
השופטים: החלטת קרעי לפטר את יו"ר ועדת האיתור התקבלה שלא כדין | היועצת המשפטית לממשלה הגישה את עמדתה בעתירה נגד "חוק השידורים" שקודם בחופזה
בג"ץ קיבל בסוף השבוע שעבר פה אחד ואת עתירת עמותת "הצלחה – לקידום חברה הוגנת" נגד שר התקשורת שלמה קרעי, והורה לו להשלים את הליך מינויים של חברי מועצת תאגיד השידור הישראלי (הציבורי) "כאן". כן הורה בג"ץ להאריך את כהונתו של מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז, כדי למנוע שיתוק ניהולי.
העמותה עתרה לביטול החלטת שר התקשורת שלא לאשר את המלצות ועדת האיתור למינוי והארכת כהונת חברי מועצת תאגיד השידור ולחייב את שר התקשורת לאשר את מינויים של חברי המועצה החסרים, כדי שלמועצת התאגיד היה קוורום לשם קבלת החלטות, ובהן הארכת כהונתו של מנכ"ל התאגיד. באי כוח העמותה, עוה"ד אלעד מן וורד אנקרי, טענו כי תכליתן של החלטות השר, לסכל ולשתק את פעילות מועצת התאגיד, אגב פגיעה בעצמאות השידור הציבורי בישראל. עוד הם הוסיפו כי המועמדים עומדים בכל תנאי הכשירות והמומחיות הנדרשים בחוק ובאישור ועדת האיתור והמינויים בשירות הציבורי. העתירה הוגשה בעקבות סיום כהונתם של אחדים מהחברים במועצת התאגיד, והתנהלותו של שר התקשורת כדי לפגוע במזיד בתפקודו של תאגיד השידור עד כדי שיתוק פעילותו.
קרעי: קיימים פגמים במועמדים
בא כוח שר התקשורת, עו"ד דוד פטר, טען מנגד, בין היתר, כי נפל פגם בהליך האיתור, מכיוון שוועדת האיתור לא ביצעה השוואה למועמדים נוספים. עוד טענו כי הארכת כהונתם של החברים המכהנים תעלה על מגבלת שתי הקדנציות הסטטוטוריות (הקבועה בחוק) ומכאן שצפויה בפיעה בתכלית עקרון הגיוון וההתחדשות. השר ובא כוחו אף הוסיפו כי קיימים פגמים פרטניים במועמדים למועצת התאגיד: היעדר מומחיות מספקת, התבטאויות פוליטיות והשתתפות בהפגנות בעלות אופי פוליטי.
הרכב בג"ץ שדן בעתירה בראשות הנשיא יצחק עמית והשופטים עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ, הורה לשר התקשורת לחתום בתוך שבעה ימים על כתבי מינוי לארבעה חברי מועצה וזאת חרף התנגדותו: פרופ' מנחם בן ששון, מיכל רפאלי – כדורי, רו"ח אמיר סבהט ועליזה דיין-חממי. לגבי שלושת הראשונים מדובר בהארכת כהונה לארבע שנים, בעוד שלגבי עליזה דיין-חממי מדובר במינוי לכהונה ראשונה בת ארבע שנים. עוד קבעו השופטים, כי ככל שקרעי לא יחתום על כתבי המינוי בתוך שבעה ימים, מינויים של הארבעה ייכנס לתוקף מכוח פסק הדין עצמו.
"צווים הניתנים בחוסר סמכות ובניגוד לחוקי המדינה משוללי תוקף"
לאחר פרסום
החלטת בג"ץ בעניין מינויים של ארבעת חברי מועצת תאגיד השידור, קרעי כתב בחשבונו ברשת X: "בג״ץ מתערב בחקיקה ובמינויים בשוק התקשורת ומנסה ליטול לעצמו בכוח הזרוע את סמכויות הממשלה ושריה ואת סמכויות החקיקה של הכנסת. זה מתכון להשמדה עצמית. הדמוקרטיה הישראלית לא תוכל לשאת דיקטטורה מהסוג הזה לאורך זמן. במקרה הזה, מדובר גם ביחסי הון שלטון עיתון הגובלים בפלילים: בג״ץ והמודחת (היועצת המשפטית לממשלה), מאתרגים את תקשורת התעמולה בניגוד לחוק והיא מאתרגת אותם בחזרה. הלכה למעשה, צווים הניתנים בחוסר סמכות ובניגוד לחוקי המדינה משוללי תוקף".
חריגה מסמכות
השופטים ציינו כי הקושי בקידום מינויים של חברים חדשים למועצת התאגיד או בהארכת כהונתם של החברים הקיימים נבע בעיקרו מכך שבמשך תקופה ארוכה התעוררו קשיים ביחס למינוי יושב ראש ל"ועדת האיתור", האחראית לאיתור חברים המתאימים לכהונה במועצת התאגיד. "תקופה זו הגיע לסיומה עם מתן פסק הדין החלקי, במסגרתו קבענו כי החלטתו של השר קרעי להעביר מכהונתה את יו"ר ועדת האיתור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, התקבלה שלא כדין ובחריגה מסמכות", הוסיפו השופטים.
שופטי ההרכב אף דחו את נימוקיו של השר קרעי בהתנגדותו למינויים. הם קבעו כי שיקול דעתו של השר לסטות מהמלצותיה של ועדת האיתור מצומצם מאוד, וכי עליו לכבד את המלצותיה המקצועיות, שנועדו להבטיח את עצמאות השידור הציבורי מבחינה פוליטית. כל הנימוקים שהציג השר נידחו לחלוטין.
בין היתר דחו השופטים את טענות בא כוחו של השר, לפיהם השתתפותו של פרופ' מנחם בן ששון בהפגנות וביקורתו על מדיניות הממשלה פוסלות אותו מלכהן במועצת תאגיד השידור. בנוגע לרו"ח אמיר סבהט הם דחו את טענת השר ולפיה קשריו עם ח"כ פנינה תמנו – שטה מצדיקים את פסילתו; וכי לגב' מיכל רפאלי-כדורי אין לכאורה את הניסיון המקצועי הנדרש או כי נפלו פגמים בהליך בחינת מועמדותה של הגב' עליזה דיין-חממה.
למנוע מצב של היעדר מנכ"ל מתפקד
הנימוק המרכזי בהחלטתם של השופטים נעוץ בכך שמינויים של חברי מועצת תאגיד השידור מבוסס על המלצותיה של ועדת איתור מקצועית ועצמאית וכן שהשר הממונה על ביצוע החוק, רשאי לסרב למינוי חבר או חברים במועצה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן של חוסר התאמה מקצועי מובהק, שלא התקיימו כאן.
בעניין המנכ"ל יוכפז השופטים החליטו כי כהונתו תוארך לתקופת ביניים: עד 60 ימים מהמועד שבו מועצת התאגיד תוכל להתכנס ולקבל החלטה על מינוי מנכ"ל חדש. הארכת הכהונה נחוצה כדי למנוע מצב שבו התאגיד ישאר ללא מנכ"ל מתפקד וכדי לאפשר למועצה לבחור את המנכ"ל הבא. כלומר, ההארכה אינה מינוי קבוע לתקופת כהונה נוספת, אלא פתרון זמני עד להשלמת ההליך התקין לבחירת המנכ"ל הבא.
לנוכח קבלת העתירה במלואה, משרד התקשורת חויב לשלם הוצאות משפט בסך כ-30 אלף שקל לעמותת "הצלחה" ו-20 אלף שקל לתאגיד השידור.
"עיכוב מכוון או יצירת קיפאון אינם יכולים להפוך לכלי מינהלי לגיטימי"
אלעד מן, יועצה המשפטי של עמותת "הצלחה" שהגישה את העתירה, מסר בתגובה: "פסק הדין הוא הכרעה חשובה וברורה לטובת עצמאותו של השידור הציבורי, תקינות הליכי המינוי והחובה של הרשות המבצעת להפעיל את סמכויותיה בהתאם לחוק, ולא לעשות שימוש בסמכות המינוי כאמצעי לשיתוק מוסדות התאגיד".
"בית המשפט קבע כי הנימוקים הפרטניים שהעלה השר הם 'טיעוני קש', וכי חלק מן הטענות שהועלו מלמדות על נטייה לחפש עילות לפסילת המועמדים שהובאו לפניו".
"מבחינת הצלחה, משמעותו העקרונית של פסק הדין חורגת מארבעת המינויים שנדונו בו. הובהר כי אי־מינוי, עיכוב מכוון או יצירת קיפאון אינם יכולים להפוך לכלי מינהלי לגיטימי. התופעה של 'שיתוק מינהלי כמדיניות' היא נגע רע וכאשר רשות מביאה לשיתוק הגוף שעליו היא מופקדת, הנפגע הראשון והעיקרי הוא הציבור".
"יש להצר על כך שגם הפעם ההוצאות שנפסקו הוטלו על הקופה הציבורית, באמצעות משרד התקשורת, ולא על האחראי הישיר להתנהלות שהביאה להליך, השר עצמו. זאת במיוחד כאשר השר יוצג בנפרד מעמדת המדינה, ולאחר שמחדליו וההליכים שנדרשו בעקבותיהם כבר עלו לקופה הציבורית כסף רב. בסך הכל עלתה התנהלות השר לציבור כ-150 אלף שקל שנפסקו במצטבר בעתירות אלו".
התאגיד ומועצת התאגיד יוצגו על ידי עורכי הדין יאיר עשהאל ונגה גל ממשרד ש.פרידמן, אברמזון ושות'.
"בית המשפט קבע כי הנימוקים הפרטניים שהעלה השר הם 'טיעוני קש" | עו"ד אלעד מן – בא כוחה של עמותת "הצלחה לקידום חברה הוגנת", בדיון בבג"ץ, 26.08.2026 | צילום: הרשות השופטת
היועמ"שית: חוק השידורים יפגע בחופש העיתונות
בתוך כך, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה ביום חמישי (24.09.2026) את עמדתה לבג"ץ במסגרת העתירות שהוגשו נגד חוק השידורים שקידם בחופזה שר התקשורת שלמה קרעי. בהרב מיארה דורשת להקפיא את יישומו של החוק עד להכרעה בעתירות שהוגשו נגדו.
חוק השידורים שבמוקד העתירות, הוא הרפורמה שנועדה לשנות את האופן בו פועלים ומפוקחים ערוצי הטלוויזיה וגופי השידור בישראל (בכלל זה, בעיקר הטלוויזיה המסחרית), חברות החדשות וכל מה שנוגע לשוק השידורים בישראל. חלק מההסדרים שנקבעו בחוק, נוגעים לספקי תוכן, להפקות מקור ולשידורי ספורט.
בתגובתה לעתירות, בהרב מיארה טוענת, באמצעות עוה"ד תהילה רוט ודניאל רגב מפרקליטות המדינה, כי החוק התקבל בהליך חקיקה פגום, וכי יישומו עלול לפגוע בעצמאות שידורי החדשות, בחופש העיתונות ובשוק התקשורת בישראל.
"מספר חריג של פגמים"
לטענתה, הליך החקיקה התאפיין במספר חריג של פגמים, ובהם: התערבות של שר התקשורת בעבודת הוועדה בכנסת שדנה בחוק; פגיעה בעבודת הייעוץ המשפטי וביכולתו לבחון את ההצעות; פגיעה בזכותם של חברי הכנסת להשתתף בהליך החקיקה באופן מושכל; שינוי מהותי בהצעת החוק בשלב מאוחר, בלי תשתית מקצועית מספקת ובלי דיון ראוי בהשלכותיו. לטענת היועמ"שית, לא מדובר רק במחלוקת על תוכנו של חוק השידורים, אלא גם באופן שבו הוא קודם ואושר בכנסת.
עוד היא מתייחסת לאחד השינויים שקרעי הכניס בשלב האחרון של הדיונים בחוק השידורים ולפיו תועלה תקרת ההכנסות של ערוץ הנחשב ל"ערוץ זעיר" ל-2 מיליארד שקל בשנה החולפת, לעומת 80 מיליון שקל כיום. כתוצאה מכך, טוענת היועמ"שית, כי כל בעלי רישיונות השידור לפי חוק הרשות השנייה ייחשבו ל"בעלי רישיון זעיר" ומכאן שערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל לא יחויבו עוד לשדר חדשות ובתוך כך, אם בכל זאת יבחרו לשדר חדשות, הם לא יחויבו לעשות זאת באמצעות חברת חדשות נפרדת מבחינה מבנית.
"חשש לעצמאות המערכת העיתונאית"
"כתוצאה מכך, ההסדרים שנועדו להבטיח את עצמאותן העיתונאית של חברות החדשות ואת מהימנות השידורים – יבוטלו", מציינת היועמ"שית. היא מזהירה במיוחד מפני ביטול ההסדרה הקיימת בדמות חברות ומהדורות החדשות כדוגמת אלה של שני הערוצים המסחריים הגדולים (12 ו-13), בלי לקבוע מנגנון חלופי שיבטיח את אותן מטרות.
לטענתה, יישום החוק עלול לגרום לשינויים משמעותיים בשוק התקשורת, לפגוע בעצמאות המערכת העיתונאית ולהחליש את ההגנות על חופש הביטוי והעיתונות. כן היא גם מזהירה מפני שינויים בלתי הפיכים בשוק התקשורת בתקופת מערכת הבחירות, שבמסגרתם עלולות להתקבל החלטות שישפיעו על מבנה השוק ועל פעילותם של כלי התקשורת.
טענות כבדות משקל
בהרב מיארה מבקשת מבית המשפט להותיר על כנו את צו הביניים המעכב את כניסתו של החוק לתוקף, עד להכרעה בעתירות שהוגשו נגדו, בטענה שחוק השידורים לא רק התקבל בהליך פגום, אלא גם משנה באופן מהותי את ההגנות על עצמאות שידורי החדשות בישראל. היועמ"שית הגישה את עמדתה כמשיבה פורמלית, במסגרת תגובת המדינה כחלק מההליך המרכזי שבו מתנהלות העתירות נגד חוק התקשורת (שידורים).
את העתירות נגד חוק התקשורת הגישו ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים), מועצת העיתונות והתקשורת בישראל; התנועה למען איכות השלטון; "זולת" – לשוויון וזכויות אדם; האקדמיה למען ישראל דמוקרטית; "בשער" – קהילה אקדמית למען החברה בישראל וכן ארגון העיתונאים והעיתונאיות. בג"ץ קבע בהחלטתו ב-19 ביולי כי העתירות מעלות טענות כבדות משקל: הן באשר להליך החקיקה והן לגבי חלק מההסדרים שנקבעו בחוק או בוטלו מכוחו.
בג"ץ 49860-07-26
"יישום החוק עלול לפגוע בעצמאות המערכות העיתונאיות ולהחליש את ההגנות על חופש הביטוי והעיתונות בישראל" | עו"ד גלי בהרב מיארה – היועצת המשפטית לממשלה בכנס לשכת עורכי הדין באילת 2024 | צילום: לשכת עורכי הדין
