אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש

בית המשפט קיצר את תוקף הצווים עליהם חתם השר קרעי ל 35 יום בלבד: אל-ג'זירה תוכל לפעול בישראל כבר ביום א' הקרוב

הסיבה: משרד התקשורת לא קיים שימוע לנציגי הערוץ. עם זאת, השופט יניב קבע כי פעילות הערוץ פוגעת בביטחון המדינה ובימי מלחמה הדבר גובר על זכויות האזרח והזכות לחופש הביטוי
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיצר הבוקר (ד') בעשרה ימים את תוקף הצווים ששר התקשורת שלמה קרעי הוציא בתחילת חודש מאי, המורים על סגירת פעילותה של רשת אל-ג'זירה בישראל והם יפוגו כבר ביום ראשון הקרוב.
 
משמעות הדבר שהרשת הקטרית תוכל לפעול ולשדר בישראל וממנה, כעשרה ימים לפני המועד שביקש קרעי. עם זאת, שר התקשורת רשאי להוציא שוב צו סגירה לערוץ ולפי גורמים במשרד התקשורת הוא כבר פועל להארכת תוקפן של ההוראות ב-45 ימים נוספים. הצווים כוללים את עצירת השידורים של אל- ג'זירה בישראל, החרמת ציוד תקשורת, חסימת אתרי הערוץ וגם שלילת תעודות העיתונאי של עובדי הערוץ בישראל, הניתנות מטעם לשכת העיתונות הממשלתית, הכפופה למשרד ראש הממשלה.
 
 פשטו על מלון במזרח ירושלים
 
הבסיס המשפטי לפעולתו של שר התקשורת נגד הערוץ הקטארי, הוא החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (המוכר כחוק אל-ג'זירה) וזאת באמצעות הוראת שעה שהתקבלה בראשית חודש מאי. החלטתם שר התקשורת וראש הממשלה לסגור את הערוץ למשך 45 ימים (התקופה המירבית שהחוק החדש מאפשר), התקבלה פה אחד, אולם שרי המחנה הממלכתי לא השתתפו בהצבעה. שעות אחדות אחרי קבלת ההחלטה בישיבת הממשלה לפעול נגד פעילותה של אל-ג'זירה בישראל, פקחי משרד התקשורת, בליווי שוטרים, פשטו על חדר מלון במזרח ירושלים ששימש כמשרדי הערוץ והחרימו ציוד צילום ושידור. שבוע לאחר מכן פקחי המשרד התקשורת החרימו ציוד צילום ושידור של סוכנות הידיעות האמריקנית AP, שהוצב בעמדת השידור של הסוכנות שמוקמה על מרפסת בית בשדרות, בטענה כי העמדה משרתת את רשת אל-ג'זירה. בשל לחץ אמריקני, בתוך שעות ראש הממשלה הורה לשר קרעי להשיב את הציוד שהוחרם מסוכנות הידיעות אגב ניצול ציני של החוק, בלא כל תאום עם ראש הממשלה ותוך הפגנת בורות באשר לאופי פעילותה של סוכנות ידיעות. יום למחרת גם התברר שהשר קרעי שיקר כשטען שפעל נגד סוכנות AP בתאום מול גופי הביטחון. מהודעת מחלקת הדוברות של משרד הביטחון נמסר שקרעי  פעל מטעמו בלבד ובלא כל תאום מול משרד הביטחון.
 
המדינה טענה בדיון בין היתר, באמצעות עו"ד שירי רום, כי "אל ג'זירה מציגה פרסומים המזדהים עם פעילות ארגון הטרור חמאס, לרבות הצגת מתקפות של הארגון נגד חיילי צה"ל כהצלחות, האדרת פעילות האויב, והסתה". באת כוח המדינה הציגה שבע דוגמאות שלטענתה, המכונה המשותף שלהן: "הזדהות עם ארגון הטרור חמאס ופעולותיו". לדבריה, קדמו להחלטה לסגור את שידורי אל-ג'זירה פניות של הערוץ והאגודה לזכויות האזרח כדי למנוע את המהלך וכי טיעונים אלה היו מונחים לפני השרים כאשר הם קיבלו את ההחלטה לפעול נגד פעילות הרשת הקטארית בישראל.
 
המדינה הוסיפה כי  בדו"ח פומבי של  מכון המחקר ממר"י מחודש מאי 2024 באים לידי ביטוי המאפיינים היחודיים לאל-ג'זירה ומהם עולה לכאורה כי "צירופם זה לזה מלמד על הסיכון הממשי לביטחון המדינה" עוד טענה  המדינה כי נמצא שאזרחי ישראל הערבים, המעורבים בפעילות טרור, הושפעו משידורי אל-ג'זירה במהלך המלחמה והצפייה בשידורים היוותה חלק מהמוטיווציה שלהם לקדם פעולות שפגעו בביטחון המדינה ואזרחיה. 
אייטם ששודר ברשת הקטארית לפני כחודשיים וממנו ניתן ללמוד על מידת פגיעותם של הטנקים הישראלים המשמשים את צה"ל. דיווח עיתונאי לגיטימי או תשדיר עידוד למחבלים?

"ערוץ רב השפעה, עטור פרסים"
 
בא כוח אל-ג'זירה, עו"ד חוסיין אבו חוסיין, טען כי הערוץ הוא רב השפעה, השלישי בגודלו בעולם, עטור פרסים, המהווה מקור מידע רב חשיבות. בפן העובדתי, אף נטען שהערוץ מתאפיין בכך שהוא נותן במה וזמן שידור גם לנרטיב הישראלי: החל בהשמעת דברי ראש ממשלת ישראל, שרים ודובר צה"ל במסיבות עיתונאים וכלה בשידור סרטונים המופצים מטעם מלשכת העיתונות הממשלתית ויחידת דובר צה"ל. "אל-ג'זירה מאזנת בין הפרסומים של שני הצדדים", הוא טען. 
 
עוד טען בא כוחה של אל-ג'זירה כי  נקיטת הליכים נגד הערוץ בחלוף למעלה מחצי שנה מאז פרצה המלחמה, מלמדת שאין מדובר בפגיעה ממשית בביטחון המדינה. מכל מקום, הוא הוסיף, אל-ג'זירה אינו מסית לאלימות ולטרור, שכן הוא פועל בהתאם לקוד אתי ומנחה את כתביו "שלא לעשות שימוש בדברי הסתה ו/או אלימות". בהתייחסו לטענת המדינה, לפיה הערוץ מקיים קשרים עם ארגון הטרור חמאס, טען בא כוחו של הערוץ שכמקובל, במסגרת קשרים שמקיימים עיתונאים עם מקורותיהם, יש לערוץ מנעד רחב של מקורות, הן ישראליים והן פלסטיניים וכי מקורות אלה מוגנים וחסויים בהתאם לאמנות בינלאומיות.   
 
סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, השופט שי יניב, שדן בעתירה, קיבל את טענת נציגי אל-ג'זירה ולפיה טרם ההחלטה של שר התקשורת לא נערך שימוע מראש לנציגי הערוץ, דבר הנוגד את כללי המשפט המינהלי. השופט קבע כי אי קיום השימוע במועד "מהווה פגם, שהליך השימוע המאוחר (שנערך לרשת הקטארית בשל ביקורת שיפוטית מוקדמת יותר), לא השכיל לרפא את הפגם היות ולא הושלם". הוא דחה את טענת המדינה ולפיה אין חובת קיום שימוע במקרה הנדון, שכן קיום השימוע היה מסכן לכאורה את המהלך לסגירת פעילות הרשת בישראל.
 
 השופט: פגיעה בביטחון המדינה
 
עם זאת השופט קבע כי "לחופש הביטוי חשיבות מיוחדת אף בשעת מלחמה. אולם כאשר ישנה פגיעה משמעותית בביטחון המדינה, השיקול המרכזי שמנחה אותי הוא זה האחרון. זכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי", כתב בהחלטתו. עוד הוא קבע כי הוצגו בפניו ראיות משכנעות וברורות שאינן מותירות מקום לספק אודות אופיה של מערכת היחסים המתמשכת בין רשת אל-ג'זירה לבין חמאס וכי התכנים המשודרים בפלטפורמות ההפצה של אל-ג'זירה משרתים את ארגון הטרור ומצויה בהם פגיעה משמעותית בביטחון המדינה, הנתונה במלחמה קשה בארגון זה. השופט הוסיף שחמאס מקדם את מטרותיו באמצעות הערוץ וכי השידורים כללו תכני הסתה ותיאורים בזמן אמת אודות מיקום כוחות צה"ל בעת התמרון במלחמה. 
 
האגודה לזכויות האזרח, שפנתה לבית המשפט, באמצעות עו"ד הגר שחטר, בבקשה לבטל כליל את צווי הסגירה נגד אל-ג'זירה, מסרה בתגובה להחלטה: "ביהמ"ש המחוזי התיר פגיעה בחופש הביטוי בתקופה שבה הוא הכי דרוש. גם אם קו הסיקור של אל-ג'זירה עוין לישראל ומכעיס ישראלים רבים, הדרך להתמודד עמו, בביטוי נגדי ולא בהשתקה ובטח שלא בפגיעה גורפת בשידורי הרשת. הסנקציות פוגעות קשה בחופש הביטוי והן גם לא אפקטיביות למניעת פגיעה ממשית בביטחון המדינה – זה בפני עצמו חושף שהמניע להוצאת הצווים אינו ביטחוני". 
 
במקביל תלויה ועומדת עתירה לבג"צ של האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לפסול את החוק המאפשר להטיל סנקציות על ערוצים זרים. לטענת האגודה, חוק זה פוגע באופן שאינו מידתי בדמוקרטיה ובחופש הביטוי. דיון ראשון בעתירה זו התקיים שלשום (ב') בהרכב בראשות השופט יצחק עמית, שהודיע כי ישקול להרחיב את ההרכב.
 
כך או כך, יצויין כי האפקטיביות של המהלך נגד אל-ג'זירה חלקית בלבד, שכן שניתן להמשיך ולצפות בשידורי הרשת הקטארית באמצעות פלטפורמת ההפצה של YouTube שבבעלות ענקית הטכנולוגיה גוגל או באמצעות תשתית VPN המאפשרת גלישה אנונימית וכן באמצעים נוספים, אולם עדיין יש משמעות מסוימת, בעיקר סמלית למהלך נגד אל-ג'זירה.

מצאתם טעות בכתבה?

דילוג לתוכן