עקב ברדוגו, פרשן ערוץ 14 המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ישלם לגלי צה"ל כ-50 אלף שקל הוצאות משפט לאחר שבית הדין לעבודה דחה במלואה את התביעה שהגיש נגד התחנה הצבאית, בסך יותר מחצי מיליון שקל, בטענה שפוטר מעבודתו בה ממניעים פוליטיים.
ברדוגו הועסק בגלי צה"ל החל מ-2006 ובין היתר הגיש את התכנית השבועית "מחשבות בע"מ" ואת יומן הערב של גלי צה"ל. במקביל לעבודתו בתחנה, היו לברדוגו עיסוקים נוספים בתחום הנדל"ן וכיועץ לחברות שונות, ועל רקע זה סירב ב-2016 להצעתו של מפקד גל"צ דאז, ירון דקל, להעסיקו כשכיר בתחנה, במעמד "אזרח עובד צה"ל", השקול לעובד מדינה שחלות עליו מגבלות העסקה שונות.
הקריא הודעה ועזב את האולפן
בפברואר 2022 החליטה מ"מ מפקד גלי צה"ל, גלית אלטשטיין לסיים את תפקידון של ברדוגו בתוכנית "יומן הערב", כאשר במקביל הובטח לו שימשיך בשידור תכניתו השבועית והוצע לו להשתלב כפרשן ברצועת שידור נוספת. אולם, יום למחרת הקריא ברדוגו בשידור למאזיני תוכניתו 'מחשבות בע"מ' הודעה ולפיה הוא הודח מיומן הערב משיקולים פוליטיים ומתוך אפלייה – ועזב את האולפן.
בעקבות כך, הגיש ברדוגו תביעה לבית הדין האיזורי בתל אביב נגד התחנה, באמצעות עורכי בדין אמיר בשה וגלעד זבידה, שבה טען בין השאר כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד – מעסיק, ושהעסקתו הסתיימה ממניעים פוליטיים ותוך אפלייה אסורה. הוא תבע תשלום פיצויים על הפרשי שכר, היעדר הודעה מוקדמת, אפלייה אסורה ופיצוי בגין 24 חודשי השתכרות ופיצוי לא ממוני בסך 564 אלף שקל בסך הכל.
לא הביא ראייה התומכת בטענותיו
בהכרעתה דחתה השופטת שרון שביט-כפתורי את כל טענות ברדוגו באופן גורף. "התובע (ברדוגו) הוא זה שבחר לסיים את היחסים עם הנתבעת, ולא הביא כל ראייה לתמיכה בטענותיו לפיהם הוא פוטר מטעמים פוליטיים", קבע בית הדין לעבודה. "התובע לא הוכיח שהיתה כוונה ברורה מצד התחנה לסיים את היחסים החוזיים איתו. הראיות מצביעות על כך שהוא זה שבחר לסיים את היחסים עם הנתבעת, באקט ברור בתגובה לשינויים שנערכו בלוח השידורים".
עוד קבע בית הדין: "התובע למעשה סיים בפועל את שידוריו בתחנה. הוא הקריא הצהרה בתחילת שידור תכניתו 'מחשבות בע"מ' בתחנה, כאשר לדבריו 'הודח' מן התכנית 'יומן הערב' על מנת למנוע ממנו להשמיע את עמדותיו, וזאת תוך שהוא מפתיע גם את שותפו לשידור. באותו היום, כתב בהודעה שהעלה לרשת החברתית x כך: 'מוזמנים להאזין לדברים ששידרתי הבוקר בגל"צ רגע לפני התפטרותי' ".
באשר לטענותיו של ברדוגו בדבר מניעים פוליטיים מאחורי החלטת אלטשטיין, השופטת קיבלה את טענת גל"צ, באמצעות עו"ד מיכל בנימינוב מפרקליטות המדינה כי "התובע לא הרים את הנטל להראות כי התקיים קשר כלשהו בין גב' אלטנשטיין לבין מר גנץ (שמינה את אלטשטיין בעת כהונתו כשר הביטחון) וכי מר גנץ מינה את אלטשטיין בין היתר מתוך כוונה להדיחו. מצאנו כי גב' אלטשטיין פעלה לפי תפיסותיה המקצועיות ולא פעלה באופן אישי כנגד התובע או מתוך מניעים פוליטיים".
חוסר תום לב קיצוני
בית הדין גם דחה את הטענה כי התקיימו יחסי עובד – מעביד בין ברדוגו לבין גל"צ. לפי הממצאים, הוא הועסק כנותן שירותים, קיבל תשלום כנגד חשבוניות ואף בחר במתכונת זו לאורך שנים.
השופטת שביט-כפתורי הוסיפה בהכרעתה: "התובע הודה כי לא הסכים לפנייתו של מפקד התחנה, ירון דקל, להמשיך לעבוד בתחנה כשכיר במעמד של אזרח עובד צה"ל, מכיוון שלא רצה להתנתק מעיסוקיו האחרים ולא רצה להיות כפוף למגבלות החלות על אזרחים עובדי צה"ל. התנהלות זו משליכה על חוסר תום הלב של ברדוגו בהגשת התביעה נגד גל"צ. התובע פעל בחוסר תום לב קיצוני ביותר".
פרטי התיק: סע"ש 50022-10-22 – יעקב ברדוגו נגד מדינת ישראל, משרד הביטחון (גלי צה"ל)
נציגת הציבור (עובדים): חנה קפלניקוב; נציג הציבור (מעסיקים): משה סעדה
