לאחר דחייה בת שבוע ימים, הממשלה צפויה לדון ביום שני הקרוב בהחלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת גלי צה"ל, המשדרת מאז שנת 1950. אולם היועצת המשפטית לממשלה – גלי בהרב מיארה, נוטה שלא לאשר החלטה הנוגעת לסגירת התחנה הפופולרית.
עמדתה זו של היועמ"שית נובעת מכך שהיא סבורה כי ההחלטה לסגור את גלי צה"ל עד 1 במארס הקרוב (ובבד בבד להקים צוות במשרד הביטחון שיטפל בסגירת התחנה) נובעת משיקולים פוליטיים וכי היא התקבלה בהליך שאינו תקין.
עמדתה של היועמ"שית בנוגע להחלטת הסגירה שונה מעמדתה של היועצת המשפטית למשרד הביטחון, עו"ד הילה ארליך – עמר, ולפיה אין מניעה משפטית לסגירת גלי צה"ל באמצעות החלטת ממשלה. נראה כי חוות דעתה של יועמ"שית משהב"ט, הילה ארליך -עמר, נסמכת על דו"ח שחיבר המשנה ליועמ"ש (לשעבר), עו"ד מאיר לוין, בשנת 2022,
"הדרכים המשפטיות האפשריות למימוש החלטה לסגירת גלי צה"ל". בחוות דעתו, לוין מדגיש כי "דרך המלך" לסגירת גלי צה"ל היא באמצעות חקיקה ראשית של הכנסת, אולם להערכתו חרף הקושי המשפטי הכרוך בכך, אין מניעות משפטית לסגור את תחנת השידור בדרך של החלטת ממשלה, שכן התחנה הוקמה בשעתו, גם כן, באמצעות החלטת ממשלה.
ארגונים אזרחיים עשויים לעתור לבג"ץ
לפי דיווח של מיכאל שמש בכאן 11, עמדתה של היועמ"שית בהרב מיארה נגד סגירת גלי צה"ל עשויה לעודד ארגונים אזרחים לעתור לבג"ץ נגד המהלך של שר הביטחון כ"ץ.
החלטת השר כ"ץ לסגור את גלי צה"ל נשענת על מסקנות ועדה שהוא מינה בראשות ד"ר דליה זליקוביץ', אשר הוגשו לו ב-28 באוקטובר האחרון. הוועדה התעלמה מעמדת הצבא המתנגד לסגירת התחנה ובמקום זאת מעדיף שהיא תרחיב את שידוריה בנושאי צבא וביטחון.
בוועדה, שקיימה 19 ימי דיונים בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2025, היו חברים גם דורון כהן, יונתן בן חמו, שרה העצני כהן ואלעד מלכא ששימש גם כמזכיר הוועדה. ראוי לציין שבין חברי הוועדה לא נכלל עיתונאי. בדו"ח בן 47 עמודים, הוועדה המליצה על אחת משתי חלופות: סגירת גל"צ או המשך פעילות התחנה אגב סגירת מחלקת החדשות והאקטואליה שלה. כ"ץ, כאמור, בחר באופציה הראשונה, אותה הוא עומד להביא לאישור הממשלה.
לב-רם: "ימים מורכבים עוברים על התחנה"
מפקד גל"צ, טל לב-רם, אמר השבוע בטקס לעובדים מצטיינים כי "ימים מורכבים עוברים על התחנה". עוד הוא אמר: " אני שם בצד פוליטיקה והחלטות שלא לנו, ואני מבקש זאת גם מכם. תשאירו את התחנה נקייה ומחוץ לכל אלה. מי שצריך להיאבק – ייאבק. ויש הרבה מאוד אנשים שרוצים בטובתנו, כי הם מבינים שבלי התחנה יש דברים חשובים מאוד ויקרי ערך שפוט יפסיקו מלהתקיים".
לדברי לב-רם, "אין חשוב כמו הטקס הזה, שמסמל את העשייה המדהימה שמתקיימת בתחנה, במיוחד השנה, כדי ללמד על המקום שלנו בפסיפס הזה; כדי ללמד על המשמעות של גל"צ היום, אחרי שנתיים של מלחמה קשה; כדי ללמד על הדברים החשובים שאתם עושים עבור החיילים, הפצועים, המשפחות, המילואימניקים, החטופים, החברה הישראלית".
מיישרת קו עם רצונו של שר הביטחון או מביעה עמדה מקצועית? | יוע"משית משרד הביטחון, עו"ד הילה ארליך-עמר | צילום: דוברות משהב"ט
שידורי אקטואליה מאוזנים, מקצועיים ושקופים
עוד הוסיף לב-רם: "גל"צ משדרת תכנים, מיזמים, ראיונות ושידורים מהשטח שפשוט לא כולים להיות בשום מקום אחר בהיקפים האלה. קשה להגזים בחשיבות שיש לתחנה צבאית – ציבורית בתוך מפת התקשורת, בתיאור המקום שיש לנו בנוף התרבות הישראלית, המוזיקה הישראלית ובחשיבות שיש לשידורי אקטואליה מאוזנים, מקצועיים, שקולים ושקופים".
העמותה טוענת כי במסגרת בקשת חופש המידע, היא דרשה לקבל בין השאר את מסמכי המינוי של חברי הוועדה שהקים שר הביטחון כ"ץ בעניין החלופות לבחינת עתידה של גל"צ, הסדרי ניגוד העניינים שלהם, פרוטוקולים של דיוני הוועדה, עמדות וכן חוות דעת שהוצגו בפניה לצורך עבודתה. לטענת העמותה, המידע שהיא ביקשה נגע ישירות לאופן קבלת ההחלטות ביחס לעתיד התחנה ולשיקולים שעמדו בפני הוועדה שהוקמה. "חרף חלוף המועדים הקבועים בחוק חופש המידע, משרד הביטחון לא העביר את המידע המבוקש לעמותה, בלי שמסר החלטה מנומקת להתנהלותו זו", נכתב בעתירה.
