אתר האינטרנט של אגודת העיתונאים משתדרג לפורמט חדש ואנו בתקופת הרצה שלאחריה האתר יונגש כנדרש

היועמ"שית: לפסול מועמדות חנן עמיאור לוועדת האיתור בתאגיד, בשל זיקתו לפוליטיקאים

עמיאור, שבעבר הגיש פינה בערוץ 14, הוא עורך אתר "פרספקטיבה", המרבה לתקוף את התקשורת, אותה הוא מאשים ב"הנדסת תודעה". המשנים ליועמ"שית דורשים לקיים מתחילתו את ההליך הבחירה לוועדה, בשל פגמים מהותיים בהליך הנוכחי
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, קוראת לשר התקשורת שלמה קרעי לחזור בו מהחלטתו למנות את חנן עמיאור, שהוא בין היתר כותב נאומים לשרת התחבורה ובעל זיקה פוליטית, לתפקיד חבר ועדת האיתור של מועצת תאגיד השידור הישראלי.
 
עמיאור, המשמש גם עיתונאי במקביל לעיסוקיו הנוספים כגון כתיבת נאומים, הגיש בעבר פינה קבועה בערוץ 14 וכיום הוא עורך את אתר "פרספקטיבה". הוא פרסם ספר בשם "הסדנה להנדסת תודעה" שבו הוא תוקף את התקשורת בישראל. בפוסט שפרסם באחרונה ברשת X עמיאור כתב: "ישבנו יחד אמש חברים מהצבא. נדהמתי לשמוע אותם – כולם מצביעי אופוזיציה שאף השתתפו בהפגנות – מספרים אחד אחרי השני איך הפסיקו לצפות בערוץ 12, כי הם משדרים תבוסה, מדברים עלינו רעות ומכניסים לדיכאון. הנקודה המוזרה: הם עוברים לכאן 11 ומרגישים ששם זה יותר מאוזן". 
"אי אפשר להסתמך על הליך הבחירה הנוכחי"
 
 
הפגמים אותם מפרטים לימון ולוין הם בין היתר בכך, שיו"ר ועדת האיתור, השופט בדימוס משה דרורי, סירב לאפשר ללשכה המשפטית במשרד התקשורת ללוות את הליך הבחירה בעמיאור, בניגוד לכל הליכי הבחירה הקודמים, חרף פניות של הלשכה המשפטית בעניין זה. רק כחודש לאחר הליך הבחירה, יו"ר הוועדה ביקש מהלשכה המשפטית לבחון אם המועמדים עומדים בתנאי הסף המתחייבים. לפי המשנים ליועמ"שית, השופט בדימוס, משה דרורי (שאף נגד מינויו תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ), לא הציג החלטות כתובות ומנומקות ביחס למועמדים לוועדת האיתור שנבחרו או שנדחו. עוד הם כותבים כי יו"ר הוועדה לא היה מוכן להמתין להשלמת הבירור על ידי המשנים ליועמ"שית ולהכנת חוות דעת משפטית מטעמם על המועמד עמיאור, בטענה שהבירור נמשך זמן רב מדי. 
 
"באותן דרכים פסולות ניסו למנות את מלכא"
 
הם מצביעים גם על הניסיון למנות באותן דרכים פסולות, חבר אחר לוועדת האיתור, אלעד מלכא, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, חרף העובדה שהיה ידוע מראש אודות זיקתו הברורה לשר התקשורת ולשרי הליכוד בכלל. (נציין שמלכה התמודד בפריימריז בליכוד, עובדה שכשלעצמה היתה אמורה להוביל לפסילת מועמדותו מראש. הניסיון למנותו לא צלח בסופו של דבר). 
 
המשנים ליועמ"שית מציינים כי במסגרת עתירה לבג"ץ התוקפת של מינויו של השופט בדימוס דרורי לראשות ועדת האיתור, קבע השופט עמית כי שר התקשורת ויו"ר ועדת האיתור "יימנעו ממינוי חבר נוסף לוועדת האיתור ולאיתור מועמדים למועצת תאגיד השידור עד להחלטה אחרת".
 
הם מציינים במכתבם ליועצת המשפטית במשרד התקשורת את חשיבותו הציבורית הרבה וייחודו של הליך בחירתם של חברי ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור הישראלי. "הליך הבחירה הזה הוא הבריח התיכון לשמירת עצמאותו של התאגיד מפני השפעה פוליטית. העיקרון המסדר של ההליך הוא כי מעת שתתמנה ועדת איתור עצמאית ובלתי פוליטית, יהיה בידה לבחור את חברי מועצת התאגיד על בסיס שיקולים מקצועיים וענייניים, ולא על בסיס שיקולים פוליטיים", הם כותבים.
 
המחוקק קבע הליך בחירה ייחודי
 
"מועצת התאגיד היא הגוף האמון על פעילות של תאגיד השידור הציבורי, שאחראי מצידו על שידור ציבורי עצמאי, חף מהטיות כלכליות ופוליטיות, ובכלל זה שידור חדשות ואקטואליה, שאין צורך להכביר מילים בדבר תפקידם וחשיבותם במדינה דמוקרטית", הם מדגישים. "המחוקק קבע הליך בחירה יחודי ויצר מנגנון שתפקידו העיקרי הוא ניתוק מלא של הדרג הפוליטי מהליך הבחירה, למעט בחירת יו"ר ועדת האיתור – שעליו להיות שופט מחוזי או שופט עליון העליון בדימוס ואותו ממנה שר התקשורת, באישור ועדת המינויים ובהתייעצות עם נשיא ביהמ"ש העליון". 
 
עוד הם מוסיפים: "מעת שנבחר, אמור יו"ר ועדת האיתור להיות 'עיוור' למאווייו של הדרג הפוליטי ולבחור את חברי ועדת האיתור לפי שיקול דעת מקצועי. מעורבות פוליטית בהליך זה, עלול להכשיל את מטרת העל של ההליך כולו: מינוי מועצת תאגיד עצמאית ומקצועית, ובכך לפגום באמון הציבור במועצה ובשידור הציבורי".
חנן עמיאור | צילום: ערוץ 14 (20 לשעבר)

מצאתם טעות בכתבה?

דילוג לתוכן