בצו על תנאי שהוציאו בתחילת פברואר השנה, שופטי בג"ץ חוייבה הממשלה להסביר האם הליך קבלת ההחלטה לסגור את תחנת השידור היה תקין, האם הופעל שיקול דעת ענייני והאם לא היו שיקולים פוליטיים או פגמים מהותיים בקבלת ההחלטה על סגירת התחנה הצבאית.
מפקדי גל"צ לשעבר הצטרפו לעותרים
את העתירות נגד סגירת התחנה, שאוחדו על ידי בג"ץ לעתירה אחת, הגישו שורה של גופים: מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, האגודה לזכויות האזרח, התנועה לאיכות השלטון, עמותת "הצלחה – לקידום חברה הוגנת", ארגון העיתונאים והעיתונאיות, ועד עובדי התחנה וכן אחדים ממפקדי גל"צ לשעבר.
על פי
החלטת הממשלה שהתקבלה בדצמבר 2025 ביוזמת השר כ"ץ, התחנה היתה אמורה להיסגר לכל המאוחר ב-1 במרס האחרון, אולם מימוש ההחלטה לא יצא אל הפועל במועד זה בשל צו הביניים שהבג"ץ הוציא במסגרת הדיון בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. החלטת הממשלה, שהסתמכה על המלצותיה של ועדה שאיש מחבריה אינו עיתונאי, גם קבעה שיוקם צוות לבחינת עתיד גלגל"צ, המשדרת מוסיקה.
"אין סמכות לסגור ללא חקיקה מפורשת"
טענות העותרים היו כי סגירת התחנה תפגע בחופש הביטוי והעיתונות, שכן מדובר במהלך שהרקע שלו פוליטי; אין סמכות לסגור את התחנה ללא חקיקה מפורשת וכי עלו פגמים באופן קבלת ההחלטות על הסגירה. בהמשך גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה לבג"ץ מסמך שבו הגדירה את המהלך לסגירת התחנה כ"השתקת כלי תקשורת מרכזי" וכ"בעייתי מבחינה משפטית ודמוקרטית, שכן הוא מהווה פגיעה בחופש העיתונות".
בתצהיר התשובת לעתירות, שהממשלה ושר הביטחון הגישו באמצעות עו"ד דוד פטר, הם מבקשים מבית המשפט להורות על סגירת התחנה הצבאית. לטענתם, לממשלה יש מרות אזרחית על גלי צה"ל, ואין לפגוע בה. "יש לדחות את ניסיון העותרים לחייב את אזרחי ישראל לממן יחידה צבאית שהממשלה הנבחרת בחרה לסגור; לדחות את ניסיון עותרים לשבש את הפרדת הרשויות ואת השלטון החוק בישראל, ולגדוע את ההרגל שקנו להם עותרים ציבוריים ולפיו הם כלל לא נדרשים להוכיח את טענותיהם לפגמים מנהליים", נכתב בתשובה שנמסרה לבג"ץ.
"יש לדחות את ניסיון העותרים לחייב את אזרחי ישראל לממן יחידה צבאית שהממשלה הנבחרת בחרה לסגור" | ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ "סוגרים את גלצ" | אילוסטרציה באמצעות Gemini
"תדר ארצי מונופוליסטי"
לטענת הממשלה והשר כ"ץ, "חיילי צה"ל לא צריכים לעסוק בשידורי אקטואליה פוליטית, על גבי תדר ארצי מונופוליסטי ותוך שיבוש השוק החופשי התקשורתי".
בהתייחס לטענות העותרים ולפיהן החלטת הממשלה לסגור התחנה התקבלה במסגרת מתקפה רחבה יותר על התקשורת החופשית בישראל, טוענים הממשלה ושר הביטחון כי "אין לקבל במסגרת השיח המשפטי, כל טענה בדבר 'ריבוי הצעות חקיקה' או 'מתקפה', כביכול, על חופש הביטוי ושלל גוזמאות פובליציסטיות מעין אלו. אם רצוננו במשפט מנהלי תקין, עלינו לדחות בשתי ידיים את הניסיון להקרין מאותו 'צבר' נטען (שאינו רלוונטי ואינו בר – בירור במסגרת זו) על תקינות ההליך או השיקולים הזרים במקרה מסוים שעומד בפני בית המשפט".
"החלטת הסגירה התקבלה כדין"
באשר לטענות על פגמים בהליך המנהלי שהוביל לקבלת ההחלטה על סגירת גלי צה"ל, נטען כי "מדובר בטענות אווירה, שאל לו לבית המשפט הנכבד לקבלן. כל תכליתן של טענות אלה הוא לעקוף את הצורך להציג בפני בית המשפט פגם בחוקיות ההחלטה או פגם ממשי בהליך כתנאי לקבלת סעד. ההחלטה על סגירת התחנה התקבלה כדין. העותרים והיועמ"שית מנסים לייצר פגמים מנהליים יש מאין".
ועד עובדי גלי צה"ל מסר בעקבות הגשת תשובת הממשלה והשר כ"ץ: "עובדי גלי צה"ל עסוקים בימים אלה בהבאת מידע חדשותי ומציל חיים לכל חלקי הארץ, לטובת מיליוני האזרחים המצויים במקלטים, ובשירות הכוחות הלוחמים. בין היתר, גלי צה"ל, בשיתוף רשות החירום הלאומית ומשרד התקשורת, הרחיבה את שידוריה גם לתדרי AM כדי לאפשר את קליטתם גם במקלטים. זאת חובתנו העיתונאית וכך נמשיך לעשות".
