עמדתה של היועמ"שית בעניין, עשויה להביא בעקבותיה עתירות לבג"ץ מצד ארגונים אזרחיים שיטענו כי סגירת גלי צה"ל תוביל לפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות.
גלגלצ, המשדרת רק מוסיקה, לא תיסגר
בהצעה שתידון בממשלה נכתב כי מחליטים: 1. להורות על סגירת תחנת השידור הצבאית "גלי צה"ל" והפסקת שידוריה לכל המאוחר עד 1 במארס 2026, כאשר עד למועד זה תסתיים הקצאת תדריה של התחנה. 2. שר הביטחון יקים צוות מקצועי במשרדו שיפעל ליישום החלטה זו. הצוות יעסוק בכלל ההיבטים הנוגעים לסיום פעילותה של התחנה ולבחינת אופן המשך פעילותה של גלגלצ (תחנה המשדרת מוזיקה בלבד ואשר בניגוד לתחנה האם אינה נכללת בהחלטת הסגירה), תוך שמירה על ציביונה ואופייה. 3. להסמיך את שר הביטחון לקבל כל החלטה בעניינה של תחנת גלגלצ בהתאם למסקנות צוות היישום. 4. צוות היישום יפעל על מנת לסייע בידי אזרחים עובדי צה"ל, עובדי התחנה, לסיום העסקתם בתחנה בהסדרי פרישה ראויים ככל הניתן ובהתאם לכל דין.
בדברי ההסבר להצעת ההחלטה הודגש כי שר הביטחון החליט על סגירת גל"צ בהתאם להמלצות ועדה מייעצת שמינה כדי לבחון את הנושא (ועדת זליקוביץ'). לאחר ששר הביטחון שקל את כל השיקולים הנוגעים לפעילותה של התחנה הוא והגיע למסקנה שעליו להורות על סגירתה.
שיקולי חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת
על פי דברי ההסבר, בין שיקוליו של שר הביטחון היו הגיוון בשיח הציבורי בישראל, ושיקולים הנוגעים להיבטי התעסוקה של העיתונאים ובעלי התפקידים הנוספים המועסקים בגלי צה"ל. "שר הביטחון בחן את הצורך הצבאי בקיומה של התחנה; שיקולי ממלכתיות וא- פוליטיות בפעילות של יחידות הצבא; תפקידו של הצבא; תפקידים בהם ניתן וראוי לשבץ חיילים; הקצאת המשאבים של מערכת הביטחון והמשמעותיות על שוק התקשורת; קיומו של השירות במסגרות ציבוריות אחרות ועוד, זאת אל מול שיקולי חופש הביטוי והעיתונות וזכות הציבור לדעת".
עוד נכתב בדברי ההסבר כי "הפעלת תחנת רדיו המיועדת לכלל אזרחי המדינה על ידי הצבא – היא תופעה יחודית שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות, והיא בבחינת אנומליה. לעמדת שר הביטחון, הקושי המהותי שפעילותה של התחנה מסבה, נובע מערוב צה"ל בעל כורחו בשיח הפוליטי. התחנה עוסקת באופן משמעותי בתכנים חדשות ופוליטיים, באופן הפוגע בצבא ההגנה לישראל, בחייליו ובאחדותו, קושי זה עולה משמעותית על התועלת הגלומה בהמשך פעילותה של התחנה".
חברי הוועדה המייעצת לבחינת עתידה של גלי צה"ל ושר הביטחון ישראל כ"ץ (יונתן בן חמו, אלעד מלכא, דליה זליקוביץ', שרה העצני-כהן ודורון כהן), 28.10.2025 | צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון
"ערבוב בין מוסד ביטחוני ובין מרחב תקשורתי"
"הפעלת תחנת רדיו ציבורית במסגרת צבאית יוצרת ערבוב בין מוסד ביטחוני א- פוליטי, המאופיין בהיררכייה ברורה, ובין מרחב תקשורתי, שמעצם מהותו אמור לשמש זירה פתוחה לביקורת, פלורליזם ודיון ציבורי חופשי. מצב זה מעורר קשיים מהותיים ותדירים המשפיעים הן על תפקוד הצבא והן על פעילותה של התחנה.
"בשנתיים האחרונות, לנוכח התלהמות השיח הציבורי והקיטוב ההולך וגדל בציבור, ניכרת פגיעה מתמשכת במעמדו של צה"ל כצבא העם, שעה שהוא נגרר ללב זירת המחלוקת וההתכתשות הציבורית. חיילים ואזרחים העידו לא אחת כי התחנה אינה מייצגת אותם, אינה משמיעה את קולם ופוגעת במאמצי המלחמה ובמורל העם.
"חיילים נדרשים לעסוק גם בסוגיות פוליטיות"
"קושי נוסף הכרוך בפעילות התחנה נובע ממעורבות ישירה של חיילי צה"ל בפעילות הנושאת בחובה סיקור ודיווח אודות אירועים חדשותיים, באופן בו הם נדרשים לעסוק גם בסוגיות פוליטיות. עולות טענות לפיהן תכני הפרשנות והאקטואליה אינם מאוזנים או משקפים את כלל מנעד הדעות בחברה הישראלית, ובכלל זה אינם משקפים את עמדותיהם של כלל חיילי צה"ל, בעוד שהתחנה המזוהה עם צה"ל נדמית כמתיימרת לייצגם".
כ"ץ מציין כי "נשמעות טענות על כך שלאור האמור פעילות התחנה אף פוגעת במורל חיילי צה"ל, במיוחד בעת המלחמה". קביעה זו בדבר פגיעה במורל חיילי צה"ל אינה עולה בקנה אחד עם סקר שנערך עבור ועדת זליקוביץ' ולפיו כ-40% מהחיילים סבורים כי שידורי גל"צ מחזקים את רוח הלחימה, לעומת 22% בלבד הסבורים אחרת.
יועמ"שית משרד הביטחון אינה מוזכרת
בהצעת המחליטים ובדברי ההסבר של השר כ"ץ אין אזכור לעמדתה של יועמ"שית משרד הביטחון , עו"ד הילה ארליך-עמר, ולפיה אין מניעה משפטית לסגירת גלי צה"ל באמצעות החלטת ממשלה. היעדר האזכור נובע מכך כי הלכה למעשה, יועמ"שית משרד הביטחון כפופה ליועמ"שית של הממשלה, ודעתה של האחרונה גוברת.
מאז הכרזתו של השר כ"ץ על כוונתו לסגור את גלי צה"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע מלהביע דעתו בסוגייה, אך בחודש מארס השנה פלט בהערה אגבית כביכול: "למה צריך בכלל תחנה צבאית? שר הביטחון כ"ץ ושר התקשורת קרעי צריכים לבחון את עניין גלי צה"ל". גם הרמטכ"ל אייל זמיר שומר על שתיקה פומבית בנוגע לגלי צה"ל, אף כי בעת שעמד בראש ועדה בנושא – בתפקידו הקודם כמנכ"ל משרד הביטחון – המליץ על המשך פעילותה של התחנה, תוך הרחבת שידוריה בתחומי הצבא והביטחון.
